במשך שבע שנים המתחזה נעם קקון פלשה לחיי משפחת בטאט, עקבה אחריהם ותיעדה אותם, התחזתה לבני המשפחה ברשתות החברתיות וכך הונתה נשים רבות. בעקבות תחקיר "המתחזים" שחשף את הפרשה, משפחת בטאט פתחה בהליך הגשת תלונה במשטרה ותפעל נגד קקון גם בהליכים אזרחיים.

מאז שנחשפה המתחזה מול המצלמות, מדינה שלמה תוהה: מה הניע צעירה בת 20 לבצע מעשים כאלה חמורים, במשך תקופה ארוכה כל כך? הבוקר (שני) ב"פאולה וליאון" התכנסו ד"ר אילן וולקוב, פסיכיאטר מומחה והמנהל הרפואי של "MindMe", נצ"מ בדימוס, ד"ר סוזי בן ברוך - קרימינולוגית ולשעבר ראש מחלקת חקירות במשטרה ומורן קלפר, מרצה ומומחה לשפת גוף - כדי לנסות ולפצח את התעלומה הזו.

"המתחזים הם אנשים עם קווי אישיות אנטי-סוציאליים. מה שמאפיין אותם, זה שהם לא יודעים להרגיש אמפתיה", תיאר ד"ר וולקוב, "אין להם את היכולת להרגיש את הכאב שהם גורמים לאותם אנשים, פעם אחר פעם. מגיל מאוד צעיר הם לומדים איך לנפץ גבולות ולא לכבד גבולות שהחברה מעמידה מולם".

"הקווץ' הזה שאנחנו מרגישים כשעושים משהו אסור, אין להם את זה. זה כוח-על כשאתה פושע או פוליטיקאי. חוזרים על הפשע פעם אחר פעם, פוגעים בקורבנות פעם אחר פעם, ולא מרגישים בושה. אין להם ייסורי מצפון. הם לא שואלים: מה עשיתי?".

איך ומתי מתפתחת בהם ההתנהגות הזאת?
"זה מתפתח מגיל צעיר, מגילאי יסודי-חטיבה. לאורך השנים הם מפתחים מנגנון הגנה: מה שלא אעשה - אני טפלון, זה לא נוגע בי. גם אם את הכי קרובה אליי. הם לא יודעים מה זה לשים את עצמם בנעליים שלך ולהגיד: אאוץ', הכאבתי לך. הם סופר מתוחכמים, מאוד אינטליגנטיים, עם המון קסם אישי. בגלל זה הם מפילים ברשת שלהם פעם אחר פעם".

עד כמה מדובר במקרה קיצוני וחריג?
"זה לא כזה סיפור קיצוני. הסטטיסטיקה מדברת על בערך חצי אחוז עד 3% מהאוכלוסייה. אם תלכו לבתי הסוהר ותבחנו את האסירים שיושבים שם, בערך שליש עד מחצית מהם הם אנטי-סוציאליים".

נצ"מ בדימוס בן ברוך הסבירה מה מניע את אותם מתחזים: "אנחנו מחלקים את תופעת ההתחזות לקבוצות. יש עבירה רגשית, שאדם עושה אותה כי זה עושה לו משהו ברגש, הוא יכול להתמכר לזה. אין כסף, אין רווח, זה הריגוש. זה מה שקרה בסיפור הספציפי הזה. העבירה האחרת היא עבירה רווחית, כשיש כסף או תגמול. ב'המתחזים' קקון אומרת כשמציגה את עצמה לעבודה: 'אני ממוקדת מטרה'. כבר היא אומרת: מותק, זו אני".

אז לא תמיד זה למען רווח כספי, אלא הריגוש עצמו?
"בוודאי. הרווח הוא הריגוש. ברגע שהם מתחילים וזה מצליח להם, הם מתמכרים לזה. זה כמו לעבור מקנאביס להרואין. הם נהנים מזה".

הם לא מפחדים להיתפס?
"הם מתוחכמים, חכמים, מניפולטיביים. עם הזמן בא הניסיון. הם עושים את האיזונים, מה יקרה אם אתפס והאם כדאי לי לעשות את זה. הם הגיעו למסקנה שגם אם ייתפסו זה לא כל כך נורא, כי הם יודעים שלא ייתפסו. למה? כי את רואה פנים מאוד יפות, צ'ארם, המון קסם. יש להם כושר אלתור אדיר, במדרג של העבריינים הכי מסוכנים".

מערכת המשפט מכירה בנזק הנפשי והרגשי שהם גורמים לקורבנות?
"בוודאי. הם נמדדים לפי כמות ועוצמת הנזק שעשו. הם עשו את זה כדי לקבל דבר במרמה, בין אם דבר רגשי או דבר רווחי, שזו עבירה על החוק".

יש אנשים עם נטייה ליפול ברשת שלהם יותר בקלות?
"אחוז הנופלים בפח מאוד גבוה כי הם כמוך וכמוני. לא חושדים בכלל שהם באים לרמות אותנו. הם יכולים לבקש הלוואה או להציע נישואים לבחורה. כולם יודעים שהיא הולכת להינשא אליו, היא מוציאה את ההזמנות, נתנה לו את כל הכסף - וזה השלב שהוא בורח לכתובת הבאה ויחסום אותה".

קלפר ניתח את שפת הגוף של קקון בעימות מול אחת הנפגעות: "רוב האנשים, כשמעלים בפניהם האשמות, יילכו אחורה כי מאשימים אותם. קקון רכנה קדימה. זה נראה כמו מישהי שמנסה לתפוס עמדה, לתקוף, לתפוס שליטה על הסיטואציה".

היא חייכה אפילו.
"ראינו חיוך. אם בן אדם מחייך אליי כשאני מאשים אותו, יש פה סימן שאולי משהו לא בסדר".

איך אפשר לדעת כשבן אדם משקר לנו?
"שקר, בצורה פשוטה ומופשטת, זה אנרגיה שנטענת בגוף. לאנשים כמונו ייקח 30%–40% אנרגיה לשקר. לאנשים יותר מניפולטיביים, 5-10 אחוזים. אלה שקרנים טובים וקשה הרבה יותר לשים לב כשהם משקרים".

תגובת נעם קקון: "הנני שבה ומכחישה את הטענות המפורטות כלפי. אכן נחקרתי בתחנת המשטרה, אך משטרת ישראל סגרה את התיק כנגדי. מדובר אפוא בתחקיר שנועד לפגוע בשמי הטוב, בעתידי, במשפחתי ולהשחיר את פני. לא אתן יד לניהול משפט שדה בתקשורת ובמדיה החברתית".