כשרועי ברקו ושוהם סדובסקי נרשמו לריאליטי "הקבוצה" הם הגיעו נטולי צפיות, כך שניהם מעידים. הם בטח לא ציפו לחזור עם אהבה ענקית, כמו זו שהתחילה על המסך והמשיכה איתם עד לחיים האמיתיים. עכשיו, הם סוף סוף יכולים לצעוק החוצה את הזוגיות שלהם, אותה הם החביאו במהלך השידור: "מה שהיה לי הכי קשה בהסתרה זה שלא יכולתי להתגאות בו", שוהם משתפת בחצי מבוכה, "זה נשמע קצת קיטשי אבל לא התגאיתי יותר מידי באנשים שהייתי איתם, אפילו קצת התביישתי. ואיתו יש את כל החבילה, חיכיתי להשוויץ".
"קראנו אחד לשנייה רונן ורונה כי היינו צריכים להסתתר", שיתף רועי. אבל אמש (שבת), הגיע פרק ההחלטות לו הם כל כך חיכו, ועכשיו כולם יכולים להיות שותפים לשמחה שלהם. דווקא ברגע בו הם שיתפו אחד את השנייה בהחלטה שלהם לגבי המשך הקשר, רועי לא הצליח לעצור את הדמעות, ספק מהתרגשות, ספק מהפחד שכל זה הולך להיגמר.
היה חשש כלשהו לדחייה מהצד השני ברגע ההחלטה?
רועי: "מהמקום שלי לא הייתה התלבטות לרגע. בתוך תוכי היה אחוז קטן של חשש מדחייה אבל החיבור היה כל כך חזק ואמיתי שאם היא הייתה אומרת לי 'לא' או אני הייתי אומר לה 'לא' אז היה פאק בעלילה".
שוהם: "אני הייתי מאוד בטוחה, אבל דווקא כשבאתי לפגוש אותו לא הבנתי אם הוא לחוץ או מתחרט. היו לו פנים שלא הבנתי מה הולך שם, ניסיתי לתפוס את העיניים שלו ולא הצלחתי להבין ועוד שנייה בכיתי שם כי לא ידעתי מה קורה".
"קבלתי בומבה של מראה לפנים, כל חוסר הביטחון צף וזה ריסק אותי לגורמים. הרגשתי שאני אופציה שנייה או שלישית, לא ראיתי את עצמי בדינמיקה הקבוצתית" (רועי)
רועי היה שם כל הזמן, מתחת לאף
ההחלטה שלהם אמנם לא הייתה מפתיעה, כי מהרגע בו נפגשו ביעד המבודד הם היו בלתי נפרדים. אבל חוקי הפורמט הקשוחים גרמו להתחלה שלהם להיות דווקא מטלטלת ופחות יציבה. אי אפשר להתעלם מזה ש"הקבוצה" הוא פורמט מבלבל, כש-12 רווקים ורווקות נכנסים לקבוצת צ'אט אחת - וכל אחד מהם יכול למצוא את עצמו מחוץ למשחק וללא אהבה. לרועי זה היה אפילו קשה יותר משדמיין.
"היו לי כמה רגעים של התפרקות", משתף רועי ומסביר: "הרגשתי שאני לא קשור, שאני אופציה שנייה או שלישית. אם תכניסי אותי למעגל עם אנשים אני אדע לבלוט. כאן, ביומיים הראשונים לא ראיתי את עצמי בדינמיקה הקבוצתית, גם מבחינת הנשים וגם מבחינת הגברים, אמרתי שאני לא קשור לפה בכלל. קבלתי בומבה של מראה לפנים, כל חוסר הביטחון צף וזה ריסק אותי לגורמים, ומי שהייתה שם זאת שוהם. זה היה מבחינתי החותמת, שם כבר לא ראיתי אף אחת יותר, שם זה נתפס".
רועי באמת נתפס מהר. אבל שוהם, את היססת והתלבטת. מה קרה שם?
"רועי באמת תמיד היה שם, הוא כל הזמן היה שולח לי בוקר ולילה טוב ותמיד היה נוכח. השיחות בינינו זרמו וצחקנו מלא. אבל הוא היה המקום הנוח, זה היה מאוד חברי והרגשתי שבא לי ללכת על המקום המעורער והלא יציב כמו שאני רגילה. שי ב. למשל דיבר עם כמה בנות ולא הצליח למקד את עצמו והיה את נדב שכל הזמן דיבר איתי שהוא מפחד להפסיד מישהי אחרת, וחוסר היציבות הזאת משכה אותי. כשראיתי שזה לא רלוונטי מבחינתי, הסתכלתי מתחת לאף ורועי היה שם, פשוט היה שם תמיד".
רועי, מה גרם לך להיות דווקא מאוד בטוח מהרגע הראשון ששוהם היא האחת?
"ראיתי עם יש לי את החיבור הכי גדול, מי הכי מושכת אותי ואני יכול לרוץ איתה קדימה. זה כמו חפיסת קלפים שאתה מערבב כל בוקר וקופץ לך כל פעם קלף אחר. פה שוהם קפצה כל בוקר. הייתה רמת חיבור שונה".
היה לך קשה לשמוע שהיא מתלבטת בין רווקים אחרים.
"זה הציק לי. הרגשתי שיש כאן בלבול. אמרתי לה שבמציאות זה לא היה קורה שהיא שמה אותי אופציה שנייה. אבל השתדלתי להיות חזק, לנשוך שפתיים ולהילחם על מה ששלי ואני שמח שנלחמתי והגענו עד הלום".
שוהם: "אמרתי לו שחשבתי שהוא עובד הפקה", רועי: "היא חשבה שאני נמוך, מכוער ושיש לי קארה. לא יודע מה היא ציירה בראש"
אחרי שהם הודיעו באופן רשמי בקבוצה שהם זוג, הם נפגשו בזימבבואה. המפגש הראשוני שלהם היה שונה לגמרי מאיך שהשבוע המשיך. היה בו לא מעט אדישות מצידה של שוהם, המון שוק מהצד של רועי, ויחד נוצרה סיטואציה שנראתה מרחוקת למדי. "הייתי מעורפל ברמה קיצונית", רועי נזכר במפגש, ושוהם משתפת על הפחדים שהציפו אותה: "החששות שלי יותר היו על איך רועי יקבל אותי, האם אני מספיק טובה לו. זה פתאום נראה לי טוב מידי כדי להיות אמיתי ומה הסיכוי שזה יעבוד. המראה פחות עניין אותי כי לא אכפת לי, זה יותר עניין של כימיה ומשיכה פיזית".
רועי: "היו לנו כמה ימים של נתק לפני הפגישה. פתאום התחלתי להרגיש געגוע אבל לא ידעתי למה אני מתגעגע כי אין לי פיסת דמיון בראש של איך היא נראית. במפגש כל החתיכות של הפאזל התחברו. זה היה מחזה מטורף, היינו שנינו מאופקים אבל זה היה וואו, זה היה מדהים. שנינו דמיינו דברים אחרים ולא ידענו לדמיין אחד את השנייה".
שוהם: "אמרתי לו שחשבתי שהוא עובד הפקה, כי לא ידעתי איך הוא נראה. שאלתי אותו 'אתה רועי?'"
רועי: "היא חשבה שאני נמוך, מכוער ושיש לי קארה. לא יודע מה היא ציירה בראש"
שוהם: "ראיתי אותו והייתי בשוק. הוא גבוה ממש, אפילו נרתעתי מזה".
מתי נשבר הקרח?
רועי: "ממש בהתחלה. ישבנו בחוץ בארוחה וצחקנו. מה שהיה יפה שלאורך כל הדרך הייתה רמת קלילות בינינו, זה לא היה כבד מידי. כבר מהרגע הראשון משהו נפתח, והחיבור היה מידי".
אתם קלילים וזורמים גם בחיים האמיתיים?
רועי: "אחד הדברים שהכי מרגשים אותי לשמוע מאנשים זה שאומרים לי 'אנחנו מכירים אותך מגיל אפס ומה שאנחנו רואים על המסך זה אתה'. זה כל כך אותנטי. אנחנו סופר קלילים, סופר זורמים ונהנים".
שוהם: "אתה צודק, בשיח היומיומי שלנו, בתקשורת האישית שלנו, אנחנו מאוד קלילים. אנחנו משתדלים לא לקחת דברים יותר מידי ברצינות, קודם נצחק על הדברים ואם משהו מפריע נדבר על זה".
"חשבתי: 'מה אמא שלי תגיד? מה אחי יגיד?' הם אף פעם לא ראו אותי בסיטואציה שאני מתחבקת עם גבר, אפילו לא נשיקה" (שוהם)
גם המגע הפיזי הגיע מאוד מהר, מה גרם לכם להרגיש כל כך בנוח?
שוהם: "ראית מי פה לידי? על מי את מסתכלת? הייתה בינינו כימיה מאוד חזקה, הרגש התחיל להתפתח עוד בבית. הוא הראה לי שהוא יודע לחזר ולהקשיב, הוא הצטייר בעיני כמושלם באופי, והעניין של הפיזיות זה היה נטו נקודת מעבר לדבר האמיתי, לא באמת הייתי צריכה את הזמן הזה. הייתה הרגשה שזה אנחנו נגד העולם"
רועי: "היה לנו מוטו - 'ניצחנו'".
שוהם: "כמו שלא עשינו את המשימות על ההתחלה ורצינו רק להיות יחד כמו בתחילת קשר, שרוצים להיות כל הזמן אחד עם השנייה ולהרגיש. דרך המגע מכירים הרבה יותר ומתחברים הרבה יותר עמוק וזה קרה באופן טבעי".
המצלמות לא הרתיעו אתכם?
שוהם: "ביום הראשון היה לי ממש קשה. חשבתי: 'מה אמא שלי תגיד? מה אחי יגיד?' הם אף פעם לא ראו אותי בסיטואציה שאני מתחבקת עם גבר, אפילו לא נשיקה. אבל בסופו של דבר הבנתי שאני בן אדם בוגר, אישה בת 31, אנחנו לא ילדים וזה לא שעשינו משהו אסור או לא מתאים. סמכתי על האינסטינקטים שלי. לא הייתי עושה שום דבר אחרת".
רועי: "אם לא היו מצלמות כנראה הייתי נותן לה נשיקה בשנייה הראשונה שראיתי אותה מרוב שהחיבור היה מטורף. בסיטואציה מסוימת אתה מגיע לרמת קרבה וחיבור ולא שם לב למה שקורה מסביב. לא ראינו בעיניים לא ימינה ולא שמאלה זה רק אני והיא. לא עניין אותנו מהזוגות האחרים או מההפקה".
מקבלים את הצלקות בחיבוק גדול
המצלמות באמת לא הפריעו להם. להיות הכי פגיעים, הכי חשופים. שניהם שיתפו בשלב זה או אחר של התוכנית על צלקות העבר שלהם, הדברים שהם סוחבים ממערכות יחסים קודמות. נראה גם לפעמים שזה מה שקירב ביניהם כל כך. "בכל תוכניות הריאליטי רואים מישהי משתפת למצלמה ואחר כך לא משתפת את בן הזוג שלה", שוהם מסבירה, "לא רציתי להיות כזאת ובעצם נפתח לי הלב. לא רציתי שהתוכנית תצא והוא יראה שאני משתפת משהו אישי את המצלמה ולא אותו. מבחינתי הוא קודם, רציתי שהוא ידע את הדברים ומה אני מרגישה".
ובכל זאת, לא היה קשה לשתף אותו על הזוגיות שעברת?
"כן, זה תמיד קשה לפתוח את זה. בסוף אני שמחה שעשיתי את זה כי היה מי שיכיל אותי ויראה אותי".
מה גרם לך בסוף לקום וללכת ממערכת היחסים ההיא?
"הייתה לי שיחה מאוד עמוקה עם מישהי שפתחה לי את העיניים ואמרה לי 'תשמרי על הנפש שלך כי אף אחד לא ישמור עליה'. פתאום נפל לי האסימון, זה קרה בבום. זה לא היה תהליך זאת פשוט הייתה החלטה".
רועי: "הייתה בנינו רמת פתיחות מאוד גבוהה. לאורך כל הדרך ניסיתי לתמוך ולהרים אותה כמה שאפשר. לכולנו יש צלקות והרגשתי שיש משהו שבוער אצלה. היום היא במקום אחר, יותר גבוה. גם ביומיום התקשורת שלנו מאוד פתוחה, יש לנו אוזן קשבת, יש לנו הרבה שיתופים אחד לשנייה שהתקבלו בחיבוק גדול ואוהב. זה אחד הדברים החשובים שיש בקשר ואנחנו עושים את זה בצורה מדהימה".
שוהם: "זה ששיתפתי עזר גם לרועי לשתף והיו לנו המון שיחות מלב אל בלב, בלילות ובבקרים כשאנחנו עוד משפשפים את העיניים בבוקר או מצחצחים שיניים. אהבתי שהוא גם נפתח אליי ושיתף אותי, הוא הראה לי שגם הוא פה בשביל מערכת היחסים הזאת".
"זה כמו חפיסת קלפים שאתה מערבב כל בוקר וקופץ לך כל פעם קלף אחר. פה שוהם קפצה כל בוקר" (רועי)
רועי, גם אתה עברת מערכת יחסים לא קלה בעבר.
"עברתי פגיעת אמון ולקח לי זמן להתנקות עם עצמי, להרים את הרסיסים. היה שם משהו שאני לא מאחל לחברים הכי טובים שלי, משבר שבחיים לא חוויתי והיה לי קשה לקום אחריו. לקח לי תקופה מאוד ארוכה להיפתח למערכת זוגית חדשה".
לא רק על מערכות יחסים מהעבר הם שיתפו זה את זו, ושוהם לא פעם פתחה מול רועי את נושא חוסר הביטחון שלה. "זה נובע מהרבה דברים, למשל, תגובות של אנשים. פעם לא נראיתי ככה, הייתי מלאה יותר, היו תגובות של אנשים גם על זה שאני רוסיה, הייתה גזענות", מספרת שוהם וממשיכה: "אחד הדברים זה גם שנטשו אותי כשהייתי בת שלוש, אז זה תמיד להרגיש שאני לא טובה, אם אבא שלי נטש אותי אז למה לא מישהו אחר?".
ניסית ליצור איתו קשר ולהבין למה הוא נטש אותך?
שוהם: "רועי אני לא יודעת אם אתה יודע אפילו, הלכתי פעם לאודישנים של אבודים".
רועי: "דברנו על זה, אמרנו שנדחוף את זה. אמרתי יום אחד אני אעשה לה הפתעה ואמצא את אבא שלה".
ברגע שרועי זיהה אצל שוהם את חוסר הביטחון, הוא לא הפסיק להחמיא לה במהלך השבוע המשותף שלהם. אבל בהתחלה, היא לקחה את זה למקום אחר לגמרי: "זה היה מרתיע, הרגשתי שהוא מחמיא כי הוא רוצה ממני משהו וזה לא היה אמין מבחינתי. לאט לאט כשראיתי שזה משהו שהוא כל הזמן עושה, הבנתי שהוא עושה את זה כי הוא רואה אותי, הוא מזהה משהו שאני לא מזהה. הוא כל הזמן אומר לי: 'את לא יודעת מה את שווה'. אנחנו עובדים על זה יחד והוא ממש תורם לזה".
היום את יודעת מה את שווה?
"אני מרגישה ממש בעלייה מהבחינה הזאת. גם כל התגובות שאני מקבלת וכל האהבה. זה מביך אותי להגיד, אבל פתאום כשאני רואה את כל האהבה אני אומרת: 'אולי אני באמת יותר ממה שאני חושבת'. אבל זה מפחיד להודות בזה שאתה טוב או שיש לך ביטחון. הרבה יותר קל להיות במקום של להתחבא מאחורי חוסר הביטחון במקום הנוח שלי, ככה אני לא חייבת כלום לאף אחד והציפייה קטנה יותר".
רוצים לעשות את זה חכם
כבר חמישה חודשים הם מתחזקים זוגיות יציבה וחזקה, שהתחילה אי שם בזימבבואה הרחוקה. אבל האתגר האמיתי היה לצלוח את המעבר לחיים האמיתיים, הנחיתה הקשוחה לקרקע של ישראל. "הימים הראשונים הרגישו כמו שבע שנים במקום שבעה ימים", שוהם מסבירה, "קצת איבדנו את ההתחלה אז ניסיתי להחזיר אותנו לאחור, כדי שקודם כל נכיר באמת".
רועי: "נסענו שנינו רווקים וחזרנו בזוגיות על מאתיים. החברים שלי חשבו שנדפקתי, היה לנו סוג של חסך ורק רצינו לטרוף את העולם".
שוהם: "רציתי לראות מי הוא בסיטואציות מסוימת, יכול להיות שפתאום הוא יגיע למצב קיצון ויהיה עצבני וזה לא יתאים לי. מאוד חשוב לבחון את הדברים האלה".
מי הראשון שאמר אני אוהבת אותך?
שוהם: "סיפור מסובך".
רועי: "בהצלחה מה שנקרא".
שוהם: "אני אתן את הגרסה שלי ואם אני אטעה תתקן. היה לילה אחד, נראה לי אחרי משימת אמת או חובה ושתינו מלא והייתי בראש".
רועי: "זה היה משימת Never".
שוהם: "נכון זה היה Never. הרגשתי פתאום שהלב שלי נפתח כי במשימה היינו צריכים לדבר על העבר. אחר כך היה לי מן פרץ רגשות, התחבקנו במיטה ואמרתי לו: 'אני רוצה להגיד לך משהו. לא, בעצם אני לא רוצה להגיד', ואז הוא אומר לי: 'את רוצה להגיד לי שאת אוהבת אותי?'. הובכתי וחייכתי והשתמע מכך שכן, אז כביכול אני אמרתי אבל טכנית הוא אמר".
רועי: "נסענו שנינו רווקים וחזרנו בזוגיות על מאתיים. החברים שלי חשבו שנדפקתי". שוהם: "אני מסתכלת עליו כאבא לילדים שלי. יש לנו את כל החיים לחיות ביחד ולא צריך למהר לשום מקום"
ואיך היה לחזור לארץ יחד אחרי החוויה שעברתם?
שוהם: "הבנתי שאנחנו באופוריה ושאנחנו צריכים לנחות, ולקח לנו מלא זמן לנחות ולבסס את הקשר, לבנות ביטחון ושפה משותפת. אנחנו כבר לא בני 16 וצריך לעשות את זה בצורה נכונה, מאופקת וחכמה. יש לנו את כל החיים לחיות ביחד ולא צריך למהר לשום מקום".
מה היה הרגע שהבנתם שזה זה?
רועי: "אני חושב שאחרי כל האופוריה הזאת, כשחזרנו לארץ וכל אחד חזר לחיים האמיתיים שלו עם הלחצים, הטרפת והשגעת, ידענו לתת את המקום לאחר ולפנות את הזמן. תוך כדי תנועה הרגש התחזק, ידענו שיש כאן משהו חזק הרבה מעבר למה שחשבנו לאורך כל התוכנית. אני אוהב את שוהם כל יום הרבה יותר מהיום שלפניו".
שוהם: "בזמן הצילומים לא היו רגעים ספציפיים, כל פעם זה היה יותר ויותר. בחנתי את רועי מקצות האצבעות ברגליים ועד השערה האחרונה בראשו. דווקא כשחזרנו, שמתי לב שלא בא לי לסנן אותו. כשמדברים עם אנשים לפעמים אין כוח אז מסננים, ואיתו שמתי לב שאני כל הזמן עונה לו. אני מסתכלת על הטלפון ואומרת 'או-מיי-גאד אני לא מסוגלת לסנן אותו'".
המשפחות כבר מכירות?
רועי: "שוהם כבר בת בית אצלי, ההורים שלי אוהבים אותה. אני הייתי אצל שוהם בארוחות, הכרתי את אמא שלה ואח שלה. הכל עבד בצורה מאוד חכמה כי לא חזרנו לארץ ועברנו לגור יחד, לא רצינו לרוץ וזה הודות לשוהם כי אני כבר הייתי שם".
מה השלב הבא?
שוהם: "מגורים משותפים זה השלב הבא, מאמינה שבחודשים הקרובים נחלוק מפתח. אני מסתכלת קדימה ואני מסתכלת עליו כאבא לילדים שלי".
רועי: "מהצד שלי מגורים משותפים זה משהו שהיה אמור לקרות לפני ארבעה חודשים, אני הלחוץ והיא המאופקת. נעשה את זה חכם זה המתכון, לא נעשה דברים בלחץ אבל זה בהחלט הולך לשם. אנחנו מתים לצאת לדייט בחוץ, אני מת לסגור מקום. כל מקום אפשרי אפילו לאכול שווארמה".
שוהם: "מה שווארמה? לא הבנתי".
רועי: "אל תדאגי, עליי. אבל באמת עכשיו, אנחנו מחכים לצאת ולשתות משהו, לראות עולם יחד כי תקופה מאוד ארוכה היינו צריכים להתחבא".
אתם חושבים שהקשר שלכם היה מצליח בלי התוכנית?
רועי: "סיכוי מאוד גבוה שזה לא היה עובד, לא כי אנחנו לא מתאימים אלא כי דברים היו מתמסמסים. בסיטואציה אחרת שהייתי פוגש אותה ברחוב היא הייתה אולי מסננת אותי ואני עם המשחקי אגו לא הייתי עונה לה".
שוהם: "זה אחד הדברים הכי מטורפים בפורמט הזה, התוכנית הזאת באמת מתנה. זה מה שאנחנו צריכים בעצם - להתנתק, לשים את האגו בצד ולהקשיב לעצמנו. להיות מחוברים לאינטואיציות שלנו ולתחושות הבטן וזה מה שקרה כאן. כשהתבודדתי והייתי צריכה לסמוך רק על עצמי בלי להתייעץ עם אף אחד הבנתי שככה קבלתי את ההחלטות הכי נכונות והייתי מחוברת לעצמי, אני רוצה להמשיך להיות מחוברת לעצמי ולהמשיך להקשיב לעצמי ולא לשנות את דעתי בגלל אנשים או רעשים".