אסף אמדורסקי קם לפתע מהכיסא והתחיל לרקוד. זה היה מפתיע, כמעט חסר תקדים ב"הכוכב הבא" - השופט הקשוח והרציני מכולם (בסדר, אם מתעלמים לרגע מהסטייל המשוגע שלו העונה), לא יכול היה שלא לזוז כשזוהר יעקובי ביצעה על הבמה את "Stop This Flame" של סלסט. לכולם היה ברור ברגע הזה: על הבמה נמצאת כוכבת.
"כשהמסך עלה וראיתי את אמדורסקי רוקד, לא הבנתי מה קורה בהתחלה", מספרת זוהר בשיחה עם mako, "לא ציפיתי לזה, אף פעם לא ראיתי אותו רוקד. כשהוא קם חשבתי לעצמי - מה אתה עושה? ממש שמחתי שהשיר אשכרה הצליח להזיז אותו. מכל התרחישים, זה התרחיש שהכי פחות ציפיתי לו. חטפתי הלם, לא האמנתי שאעבור את האודישן בכלל. לא היה לי ניסיון במה חוץ מבטקסים בבית הספר".
עם שישה כחולים מהשופטים ו-90% זוהר יצאה למסע ארוך ומרגש ב"הכוכב הבא", שהסתיים השבוע כשהודחה מהתחרות, רגע לפני רבע הגמר. "לא הופתעתי מההדחה, אבל זה היה עצוב קצת. לא במינונים מטורפים, אבל כן הרגשתי קצת עצב", מודה זוהר, "היה לי מאוד חשוב להיפרד מכולם כמו שצריך, כי לפעמים אנחנו שוכחים את זה. קשה לעצור את הדמעות, להתאפק ולהגיד את השלום היפה הזה, את הכמה מילים שכן חשוב לומר. חשוב להישאר עם הרגליים על הקרקע בדיוק ברגעים האלה".
מה הרגשת ברגע ההדחה?
"היה לי קשה, ידעתי שאני צריכה להיפרד מחוויה שנמשכה תקופה ארוכה מאוד. הייתי צריכה לפקס את עצמי כמה שניות. אני מודה על החוויה הזאת, יצאתי עם חיוך. אני אוהבת כל אחד מהחברים לנבחרת, הם אנשים מדהימים והמון מהם נכנסו לי ללב. אלה אנשים שאני בטוחה שיהיו חברים שלי גם אחרי".
לפני האודישן הראשון שלה, חשפה זוהר כי גדלה על הזמרת שירי מימון ושהיא אוהבת אותה מאוד. לכן, כשהשופטת החמיאה לה על האודישן ההתרגשות הייתה גדולה. "זה משהו שלא יכולתי לדמיין. תמיד אהבתי את שירי בזכות זה שהיא אף פעם לא ויתרה בתעשייה הזאת. הערכתי את הבן אדם שהיא ואת הווקאליסטית האדירה שהיא. כשהיא אהבה אותי בחזרה, זה הרגיש מתאים, בול בזמן. כיף לקבל את הפידבק החיובי הזה ממנה ואת האישור שלה".
רגע לפני הביצוע שלה בשלב הדו-קרבים, זוהר בת ה-17 הודתה בפני השופטים שהתחרות לא פשוטה עבורה. "יש תמיד את התהיות האלה, האם אני בשלה או לא בשלה, האם אני מסוגלת להחזיק את הבמה. האם אני יכולה באמת סוף סוף להאמין בעצמי ולהביא לעצמי את הביטחון הזה שאני כל כך רוצה".
"יש המון יתרונות וחסרונות בלהתחרות בגיל צעיר", מסבירה זוהר, "היו רגעים שחשבתי שהיתרונות מכריעים את הכף, והיו רגעים שהחסרונות קצת גברו. אחרי כל המסע הזה אני יכולה להגיד שלא הייתי מוותרת על זה. היכולת ללמוד, להילחם על מה שחשוב לי. התוכנית הפכה את המוזיקה לא רק לתחביב אלא גם למקצוע. אני רגילה לשיר בקטנה בטקסים, פתאום זה הפך להיות יום-יום אצלי. זו עבודה קשה להיות מוזיקאית ולספק את הסחורה".
באילו רגעים היה לך יותר קשה?
"היה לי קשה כשמתמודדים עזבו, וגם להתחרות מולם בדו-קרבים. על המשפחה שלי זה השפיע מאוד, הם נכנסו ללופ המטורף הזה יחד איתי. היה לי הרבה על הכתפיים, סמכו עליי, רצו שאספק את הסחורה ושאקח את זה - אבל את תמיד צריכה לזכור שאת שם בשבילך, לא לאבד את המטרות שבשבילן באת".
בשלב הדואטים שרה עם טליה סול אזרזר את "יש לך אותי" של יזהר אשדות. השופטים פחות התחברו לביצוע וחשבו שהיה בוסרי מדי, אבל זוהר זוכרת את הרגע הזה אחרת. "הדואט עם טליה עשה טוב לשתינו. כשמצוותים אותך לשיר עם מישהו יש מין נחת לרגע, מורידים ממך קצת מהלחץ, זה שניים שמחזיקים שיר. אין פרטנרית יותר טובה מטליה לעשות את זה, היא נכנסה לי עמוק ללב ויש לה מקום גדול בלב שלי. חייכנו אחת לשנייה, נתנו יד בכל פעם שאחד מאיתנו התרגשה. היינו עוגן אחת בשביל השנייה".
בשלב הכיסא החם ביצעה זוהר את "Moves Like Jagger" וגם הפעם זכתה לביקורת לא פשוטה מהשופטים, במיוחד מרן דנקר שטען כי לא ראה אותה מחייכת פעם אחת בביצוע והרגיש שלא נהנתה ממנו. "בגלל שבשיר הזה הפרפורמנס היה לי חשוב כל כך, שמתי לב לחיוך ולמבטים. בכוונה לא חייכתי. מילות השיר לאו דווקא דורשות חיוך, זה פשוט לא התאים. רציני להיות חוצפנית, מעזה, אמיצה, לא לתת חיוך של ילדה טובה. כן ראו שנהניתי: רקדתי, שמחתי, אבל לא חשבתי שחיוך זה משהו שהיה מתאים לפה. זה עניין של טעם גם. כל בן אדם נהנה לראות מימיקות שונות על הבמה. זה עניין אינדיבידואלי. לא חושבת שבגלל זה צריך לשים אדום".
את הביצוע שלה בספיישל דני סנדרסון שבסיומו הודחה, זוהר הקדישה לסבתא שלה זכרונה לברכה. "השתדלתי כמה שיותר להתחבר לשיר ולקחת אותו למקום האישי שלי. לאורך הביצוע הזה חשבתי על סבתא שנפטרה, הקדשתי אותו לה ולהורים שלי. השיר הזה מהמם, התחברתי אליו רגשית והשתדלתי לתת את כל כולי ברגע האמת".
הופתעת מארבעת האדומים?
"התרגלתי לאדומים, תיארתי לעצמי שלא יעשו לי חיים קלים. ציפיתי ליותר בביצוע הזה, לא חשבתי שיהיו כל כך הרבה אדומים וגם לא הבנתי למה. הרגשתי שהגיע לי יותר, אבל כנראה שזאת ההרגשה שלי. שוב, זה עניין של דעה".
מה למדת על עצמך במסע שלך ב"הכוכב הבא"?
"למדתי שאני יודעת לתפקד בזמני לחץ הרבה יותר טוב ממה שחשבתי. אם פעם הייתי נלחצת רצח, היום זה קטן עליי. למדתי שצריכים להישאר מקצועיים ושיש ביקורת שלא חייבים לקחת ולשבור את הראש עליה. יש ביקורת שכן אפשר לקחת וללמוד ממנה, לפעמים זה פשוט עניין של זמן, התבגרות וניסיון".
מה את מתכננת להמשך?
"אני רוצה ללמוד כתיבה והלחנה, ליצור מוזיקה משלי, לפרוץ ולהיות אבן דרך במוזיקה הישראלית. אחת שלאו דווקא מכירים ומצטלמים איתה לסלפי, אלא מישהי שמוציאה שירים שעוזרים לאנשים לעבור את החיים באופן יותר בריא ורגוע. כמו דודו טסה למשל, שאני יכולה להיות אחרי יום עבודה קשה ולשמוע את האלבום שלו ברצף שוב ושוב ושוב באוטובוס הביתה. זאת מוזיקה שעוזרת לך להרגיש טוב ואפילו לישון יותר טוב. זה החלום שלי, להיות במקום הזה ושאנשים יעברו איתי את המסע. זה יהיה גדול מאוד עבורי".