תאריך לידה:

08/03/1966

מקום מגורים:

קיסריה

המוטו שלך: 

כל יום תעשה טוב. יום שעובר בלי ששימחת מישהו הוא יום מבוזבז.

מה הייתה העבודה הראשונה שלך? 

בייביסיטרית ומלצרית.

במה חלמת לעבוד כשהיית ילדה?

אף פעם לא חלמתי. בערך בגיל ארבע פשוט החלטתי, והכרזתי שאני הולכת להיות רופאה מנתחת.

מה התחנות העיקריות ביום שגרתי שלך? 

אני קמה בשש בבוקר ויוצאת לריצה בחוף, שותה קפה ומכינה ארוחת בוקר לקטנה שלי. שעות העבודה שלי משתנות מיום ליום, כי בנוסף למרפאות יש הרבה עבודת ניירת, מיילים, הוראה והכנת מצגות. בשעה 21:00 אני יושבת לארוחת ערב עם כל המשפחה, מוותרת על צפייה בטלוויזיה ומעדיפה לקרוא לפני השינה. 

איזה ציטוט משיר אהוב את זוכרת במיוחד?

"Always look at the bright side of life".

מה לעולם לא תכניסי לפה? 

שימורי סרדינים.

לאיזה מאכל את מכורה? 

גלידה.

מהי התכונה הכי טובה שלך, ומהי הפחות טובה?

התכונה הטובה שלי היא אמפתיה ונכונות לעזור תמיד, הפחות טובה היא אי היכולת לשחרר ולסלוח לעצמי.

אם היינו שואלים את קרוב המשפחה הכי קרוב אלייך את אותה שאלה, מה הוא היה אומר?

בעלי היה אומר שהתכונה הטובה היא משפחתיות ומסירות, והפחות טובה היא שיש לי פתיל קצר.

אם היית צריכה לתאר את עצמך במילה אחת בלבד, באיזו מילה היית בוחרת?

אהבה.

על מה עדיין לא סימנת וי בחיים?

טיפוס לאוורסט בייס קאמפ.

מה הדרך הכי טובה להתחיל עם בחור?

אין לי מושג, אף פעם לא עשיתי את זה.

מה הדבר הכי מטופש שעשית כדי להרשים מישהו?

תחרות שתייה במהלכה חיסלתי שישיית פחיות בירה ובקבוק וודקה. פרשתי מהעולם לחצי יממה, סבלתי מהאנג אובר יממה נוספת ונפרדתי לתמיד מאכילת צ׳יפס.

מה היית משנה בעצמך מבחינת חיצונית ופנימית? 

חיצונית הייתי רוצה עוד 15-20 ס"מ בגובה שיאפשרו לי לאכול עוד יותר ולא להשמין. מבחינה פנימית הייתי מאריכה את ה״פתיל״ שלי ומוותרת על האובססיביות.

למה הכי התגעגעת באמזונס? 

הכי התגעגעתי להורים שלי, שאינם בחיים כבר הרבה שנים. פתאום הגבול בין האפשרי ללא אפשרי הפך להיות חד וברור.

מה משך אותך לצאת למסע בג'ונגלים של האמזונס?

משכה אותי ההזדמנות לצאת מאזור הנוחות שלי מבלי שקרה אסון. למדתי עם השנים שאנחנו אף פעם לא מתחרטים על דברים שעשינו, תמיד נצטער על מה שלא עשינו, כי יש בכך מן הפחדנות. קיבלתי הזדמנות אז לקחתי אותה.

למה את חושבת שנבחרת למסע?

אני מאמינה שמשכתי תשומת לב בססגוניות ובצבעוניות. בתור אישה בת 50, שלאורך הדרך לא ויתרה על שום מטרה וחלום, אני מביאה סוג של אמירה אופטימית לאנשים בכלל ולנשים בפרט. אפשר לעשות הכל, בלי פשרות ובלי רגשות אשם.

מה הפחד הכי גדול שלך שאת חוששת שיהווה מכשול שם?

הפחד הכי גדול שלי הוא לאבד אנשים שאני אוהבת, אבל הוא לא יהיה מכשול עבורי. במסע אני חושבת שזה יהיה הפחד גבהים שלי.

מה העצה הכי טובה שקיבלת בחיים וממי?

אבא שלי היה אומר שכדי להצליח צריך לעבוד קשה, וכדי לעבוד קשה לא צריך כשרון, צריך פשוט להחליט ולעבוד.

מה השריטה שלך?

מידה לא מבוטלת של אובססיביות.

מה רגעי השיא והשפל שלך בחיים?

רגעי השפל הם המוות של שני הוריי, לאחר החייאות ממושכות בהן נטלתי חלק פעיל אך הם לא הועילו. רגעי השיא הם ללא ספק לידתם של שלושת ילדיי.

מה הכי מדליק אותך בגבר?

חוש הומור, ישירות ובטחון עצמי.

מה הפנטזיה הכי גדולה שלך? 

לשחק בסרט.

איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים? 

באותו מקום בדיוק ועוד קצת. עם אותן שתי מרפאות, ועם עוד מיליון חיוכים של נשים שהסבתי להן אושר בעבודתי. בעלת בית ספר בינלאומי לרפואה אסתטית, ועם אותה הזכות להמשיך להקשיב, לטפל, לעזור וללמד.  שאמשיך לגרום לנשים להבין שהן נהדרות כמו שהן, לקבל את עצמן ואת הזמן. אולי גם אחרי חתונה של מי מילדיי המדהימים, ועם נכד אחד או שניים. מה שבטוח, עד אז כבר אסמן וי על האוורסט בייס קמפ ואחזור לנגן על פסנתר.

אם היית יכולה להעביר מסר לאומה, מה הוא היה?

כשהעולם מלא בטוב, לרע אין מקום. תעשו טוב, תחייכו, תעזרו, והסביבה הקרובה שלכם תהיה להשתקפותכם.

"המשימה: אמזונס":  רביעי ושבת ב-21:15