המלחמה והאירועים שקדמו לה הביאה את היחסים בין יהודים וערבים אזרחי ישראל לשפל חדש. מי שהפך בשנים האחרונות לסמל לאותם יחסים השבריריים הוא סייד קשוע, סופר ויוצר הסדרה "עבודה ערבית". לאחרונה הוא החליט לעזוב את הארץ עם בני משפחתו, כדי ללמד לא רק כתיבה לטלוויזיה אלא גם עברית למתקדמים: "אמרתי לפרופסור שהזמין אותי שהולך להיות שם מבטא, אני חושש שהתלמידים היהודים שלי יהיו הכי מנודים בפרויקט 'תגלית' שיצאו אליו", הוא צוחק.
בניגוד לילדיו הגדולים, קשוע מספר שבנו בן ה-3 כלל לא מודע לזהותו הערבית ולמרבה האירוניה אפילו מחובר יותר למסורת המקומית: "הוא נולד בשכונה יהודית והולך לגן יהודי, 'גן פרפרים', למרות שאבא שלי קורא לו 'גן ברברים'", הוא צוחק, "הוא קורא לי אבא סעיד, שזו הדרך הכי אשכנזית שאפשר לעוות את השם שלי". לא רק שהוא כלל לא דובר את השפה הערבית, מסתבר שאחד מהדברים האהובים עליו הוא להיות "אבא של שבת" בטקס השבועי שמתקיים בגן: "את השירים הוא שר טוב יותר מכולם ואת המבט שהוא נעץ בי בחנוכה, ב'באנו חושך לגרש', אני לא אשכח לעולם", אומר קשוע וברגע של התרגשות אפילו מזיל דמעה :"הוא לא יודע שהוא ערבי עדיין, נספר לו כשנהיה בשיקגו".
"לא לעגתי לחטופים"
למרות שהוא מצליח לשמור על חוש ההומור, רק לפני מספר שבועות הוא ספג ביקורות קשות כשנטען שבהרצאה שהעביר באוניברסיטה העברית הוא לעג לחטיפתם של שלושת הנערים, בעוד הוא מבקש להבהיר שמדובר בשקר מוחלט: "באחד מאתרי האינטרנט נטען שאמרתי 'חמאס- 3, ישראל- 0. דבריי לא הוצאו מהקשרם, זה משפט שלעולם לא אמרתי. בהרצאות אני תמיד פותח באמירה אישית על המשפחה, סיפרתי שהבן האמצעי שלי מאוד אהב לצפות במונדיאל. הקטן הלך אחריו וציטט אותו בכל מני אמירות - מ"מסי מסי" ועד "קרואטיה חטפו 2, ספרד חטפו 5". יום אחד הקטן אמר לי "פלסטין חטפו 3" והייתי צריך להסביר לו שזה לא קשור. החדשות נכנסות עמוק ממה שחושבים גם לילדים בני 3, אבל לצייר את זה כאילו צחקתי על נושא כל כך כואב היה פשוט עוול".
"תכנית קיציס", שישי אחרי החדשות, ערוץ 2