החברה החרדית בישראל התגבשה כחברה בדלנית וכדי לשמור על תרבותה ומסורתה ארוכות השנים, הקימה חומה בצורה. 25 שנה להגעת האינטרנט בעברית ואחרי שהממסד הרבני ניהל מלחמות חורמה כנגד חדירת האינטרנט, הטלפונים החכמים והרשתות החברתיות לרחוב החרדי, התפרצות מגפת הקורונה העולמית גרמה לסדק משמעותי בחומה הזאת.

הבמאית והתסריטאית רונה סגל שכתבה את סרט הקולנוע "שש פעמים" עטור השבחים, יצרה את הסדרה "חרדים ברשת" שבה היא פורסת בפני הצופים, אולי בפעם הראשונה, את תהליכי העומק שעוברת החברה החרדית בתקופה האחרונה. החרדים המודרנים, קבוצה גדולה יותר מכפי שרבים שיערו, נחשפת בפרקי הסדרה שמתארים איך המהפכה הטכנולוגית לא פסחה על החברה הסגורה והשמרנית אלא בדיוק להפך, מדובר במפץ תרבותי של ממש.

"חווית הנעורים וההתבגרות שהכי זכורה לי מימי התיכון הייתה כשהאינטרנט נכנס לחיי ושינה אותם", סגל מסבירה מה הוביל אותה ליצור את הסדרה, "הזדמן לי לפגוש ולהכיר חרדים מהקבוצה הליברלית - אקטיביסטים, פעילים פוליטיים ופמיניסטיות, והבנתי שגם את הסיפור שלהם אפשר לספר דרך כניסת האינטרנט לחברה החרדית. גם את החברה שלהם האינטרנט שינה, אפילו אם באיחור".

גם המונח "החברה החרדית", לדברי סגל, עושה עוול מסויים עם הקבוצות והזרמים הרבים והמגוונים שמרכיבים את אוכלוסיית החרדים בישראל. "רמת הגיוון היא אינסופית, גם בתוך הקבוצות השונות", מספרת סגל, "יש כאלה שמצד אחד שולחים את ילדיהם לחיידרים ולסמינרים הכי מחמירים, אבל מצד שני יש להם פרופיל פייסבוק, שזה מאוד לא חרדי. יש כאלה שאין להם פייסבוק ואינסטגרם בכלל אבל כן שולחים את ילדיהם לבתי ספר מודרניים. אנחנו רגילים להסתכל על החרדים בתור קבוצה אחת שלא מחליטה שום דבר על עצמה, אבל זה לא נכון".

חרדים ברשת (צילום: מתוך "חרדים ברשת", קשת 12)
צילום: מתוך "חרדים ברשת", קשת 12


לפי הנתונים שנחשפים בסדרה, 150,000 מהחרדים בישראל מחזיקים ברשותם טלפונים חכמים, 42% מהם מוגנים והשאר פרוצים, כלומר לא מסוננים בכלל. לאתרי החדשות החרדיים יש 3.5 מיליון כניסות בחודש וכוכבי הרשת החרדים הפכו מזמן לתופעה שחורכת את יוטיוב ואינסטגרם.

מלחמת המפרץ הראשונה, מספרת סגל, שבמהלכה בני ברק מצאה את עצמה בטווח הטילים והאזעקות ותושביה נשארו בלי מקור לדיווחים עדכניים, גרמה לחרדים רבים להכניס מכשירי רדיו לחדר האטום וזירזה את התפתחותה של תקשורת חרדית מודרנית עצמאית. למגפת הקורונה יש השפעה דרמטית לא פחות, כשחרדים רבים בוחרים להכניס לראשונה אינטרנט לביתם, בין אם כדי לשמור על קשר עם בני המשפחה דרך הזום, לצורכי עבודה או כדי להישאר מעודכנים בהנחיות.

להערכתך, בסיום המגפה חרדים יוציאו את האינטרנט מהבית ויחזרו לצרוך את התקשורת החרדית באמצעות הטלפונים המוגנים, או שמדובר בשינוי הרגלים של ממש?
"קשה להתנבא, אבל אני מאמינה שמי שהכניס מחשב מסונן הביתה בשביל הילדים ישאיר אותו. מה שקורה עכשיו בתקופת הקורונה זאת רק התחזקות של תהליך עומק שכבר התחיל מזמן בתוך החברה החרדית - התקרבות לחברה הישראלית. אפשר לראות את זה דרך קמפיין הלשון הרע, כוכבי הרשת החרדיים או הטקס הרשמי שעשו בשנה שעברה בעיריית בני ברק לנופלים. שורות שורות של חרדים בשטריימל עמדו בצפירה. חרדים הפכו גם להרבה יותר מעורבים פוליטית וזזו ימינה. הם כבר לא לשון המאזניים הניטרלי שילך עם התקציבים כפי שנהוג לחשוב".

זה בלט מאוד בשנה האחרונה, למשל בקמפיין של ש"ס "אריה צריך ביבי חזק" שהציב את תמונתו של בנימין נתניהו לצד אריה דרעי.
"לפוליטיקאים החרדים יש עמדה מאוד בולטת. דרעי יודע שהוא חייב לכרות ברית עולמים עם ביבי כי זה מה שהציבור שלו רוצה, זה לאו דווקא מה שהוא עצמו מאמין בו. הציבור שלו לא ילך אחריו אם הוא יילך שמאלה. הציבור החרדי יותר מזוהה פוליטית, יותר פטריוט, יותר לאומן, אפילו יותר ציוני בהרבה מובנים. יותר מתרגש מהדגל. בטוויטר החרדי יש סרטונים שמראים את היחסים החמים שבין הצבא לבין תושבי בני ברק הנצורים. חיילים עומדים בחצר חרדית ומשלימים מניין. ילדים רואים חיילים במדים וחשים שהם גיבורים. זה לא משהו שהיה פעם".

20shas_vtr2_n20191218_v1 (צילום: חדשות)
צילום: חדשות


בשבועות האחרונים מופנים חיצי ביקורת רבים, חלקם רעילים וארסיים, כלפי החברה החרדית על התנהלותה בימי הסגר. לפי הנתונים, שיעור ההדבקה בקורונה בקרב האוכלוסיה החרדית בערים כמו בני ברק וירושלים גבוה בהרבה מזה שבממוצע הארצי. בזמן שיש מי שתולה את האשמה אך ורק ברבנים ובממסד החרדי שלא מיהרו לסגור את מוסדות החינוך, בתי הכנסת והמקוואות, נשמעת גם הטענה שמשרד הבריאות הוא האשם כיוון שלא טרח למצוא את הדרך להנגיש את ההנחיות לאוכלוסיה החרדית.

"לא הייתה הסברה מספיק טובה בהתחלה", טוענת סגל, "העובדה שמוסדות החרדים נשארו פתוחים בזמן שאלה של החילוניים נסגרו, של מי הפאדיחה הזאת אם לא של מדינת ישראל? אפשר לטעון שהשורש של העניין הוא שמערכת החינוך החרדית לא מפוקחת כמעט בכלל על ידי משרד החינוך, וזה הולך הרבה אחורה עד כדי עימותים תרבותיים בשאלה איך צריכה להיראות מערכת החינוך החרדית. חרדים הם אזרחי המדינה והמדינה הייתה צריכה למצוא דרך להגיע אליהם בשפה שלהם, בדרך שלהם ועם המנהיגים שלהם".

יכול להיות שהמנהיגים החרדים הבינו באיחור את גודל האירוע והסכנה הנשקפת?
"אנשים בציבור החילוני היו מודעים יותר מהר לעובדה שזה באמת מסוכן. אם היו דואגים ליידע את הציבור החרדי בזמן ולא מחכים שהמציאות תטפח על פניהם ושמאות חרדים ימותו מקורונה בברוקלין, הם היו מבינים על ההתחלה את הסכנה ופועלים בהתאם. בסופו של דבר הם ישרו קו. חרדים מהשכבה המעודכנת יותר שכן יש לה ערוץ תקשורת חילוני, ידעו ונשמרו. הם לא שלחו את ילדיהם לבית הספר למרות שהייתה הוראה של הרב קנייבסקי להשאיר את בתי הספר פתוחים".

בציבור החילוני יש ביקורת רבה על התנהלות שר הבריאות ליצמן בזמן המשבר, את שומעת ביקורת כזאת גם בקרב החרדים?
"החברה החרדית מחולקת למגזרים רבים ויש כאלה שלא אהבו את ליצמן עוד קודם ורק חיכו לתירוץ. ליצמן הוא נציג אגודת ישראל, חסיד גור ומייצג את הציבור החסידי, הוא לא מייצג את כל החרדים. הם יודעים לצופף שורות כשצריך, אבל כן יש מתחים פנימיים. אני בטוחה שכמספר האנשים ככה מספר הדעות".

הנחת תפילין בעת מגפת הקורונה (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
הנחת תפילין בעת מגפת הקורונה | צילום: דוד כהן, פלאש 90


סגל, יוצרת מוערכת ("שש פעמים", "מסכים", "המערכת" ועוד) שגם מביימת פרסומות וקמפיינים לגופים מסחריים, מתמודדת גם היא עם ההקפאה בהפקות חדשות לטלוויזיה ולקולנוע והאי וודאות בענף, כמו בענפים רבים אחרים. לפי ההערכות, הקולנוע, כמו גם התיאטרון, יהיו האחרונים שיחזרו לפעילות. ייתכן שיחלפו עוד חודשים ארוכים עד שיהיה אפשר לשבת באולם קולנוע.

אומרים שהסגר בבית הוא הזדמנות מעולה ליוצרים ולכותבים לעבוד על פרויקטים חדשים. 
"אני עובדת על סדרה מאוד מגניבה שאני לא יכולה להרחיב עליה ועל פיצ'ר עם ליאת תמרי, חברה שחקנית. יש עוד כמה דברים אבל כרגע הם פחות קונקרטיים".

את שותפה לדאגות הפרנסה שמלוות יוצרים רבים בתקופה האחרונה?
"ברור שאני שותפה. אני עצמאית, וברגע שאתה עצמאי אין לך ביטחון מהמדינה. חלק לא מבוטל מהפרנסה שלי מגיע מהתחום המסחרי והוא הופסק. אחרי שהקורונה תיגמר יהיה מיתון, תהיה אבטלה, לאנשים יהיה פחות כסף, המשק יקצץ בפרסומות ולכולם תהיה פחות עבודה בתחום. תעשיית הקולנוע מתמודדת עם משבר הרבה זמן, אנשים פחות הולכים לקולנוע ויותר צורכים תוכן בסטרימרים. המשבר רק יאיץ ויחריף תהליכים שהתחילו עוד קודם".