"יאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים", נכתב במגילת אסתר, "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר את ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת מלכות". המשמעות היא שלמרות שהמן כבר החליט להשמיד את כל היהודים, העם ינצל בסופו של דבר, כך שזה לא משנה עם איזו מצוקה נתמודד, שואה או קורונה, העם היהודי יתקדם ויצמח ממנו. השאלה היא לא אם העם היהודי יאבד או לא יאבד, אלא איך אסתר תירשם בדפי ההיסטוריה, מה התפקיד שהיא שיחקה במשבר והאם החליטה להיות חלק מהבעיה או הפתרון.
השנה מצווה עלינו להישאר בבית ולחגוג בצנעה, מה שנותן פוקוס דרמטי למהות של פסח, כי כל מה שחיצוני לא קיים. הבגדים החדשים שהיינו אמורים לקנות, התספורות שהפכו לפריבילגיה, המתנות, התלושים, הכלים החדשים, הארוחות בבתי המלון והחופשות שתיכננו, כל השואו נעלם, נשארנו רק עם הסיפור עצמו - עם יציאת מצרים.
כמו שהמצה היא רק הלחם עצמו, בלי תוספות, התנפחויות או רכיבים מיותרים - כך גם אנחנו נשארנו עם פסח מלא בענווה, נטורל. זו ההזדמנות שלנו לבנות את האישיות שלנו ואת החירות שלנו, כדי שנצא מליל הסדר יותר בני חורין מפעם. אם היינו בודקים את הבילויים של אחרים באינסטגרם, מי היה איפה ומה הוא העלה לסטורי, היו כולנו זזים מהבלון למטבח. די משעמם, אבל זו ההזדמנות שלנו.
בשנות ה-60 ערך הפורפסור וולטר מישל את מבחן המרשמלו המפורסם, במהלכו נתן למספר ילדים אופציה לאכול מרשמלו אחד עכשיו, או יותר מזה אם יצליחו להתאפק פרק זמן מסוים. רובם התנפלו על המרשמלו, כמובן, אבל 30 אחוז מהם דווקא הצליחו להתאפק. מישל עקב אחריהם שנים רבות וגילה שאלה שבנו את הסבלנות בנפשם היו מוצלחים יותר - ביחסים הבינאישיים, בעבודה, בזוגיות והיו באופן כללי אנשים טובים יותר, בריאים יותר ונוטים לפחות התמכרויות כמו סמים ואלכוהול.
לפני כשבועיים שירות המשלוחים המהיר אמזון פריים קרס וגרם לסיון להרגיש שהשמש לא הולכת לזרוח בבוקר. מה קורה אם אתה רוצה משהו ולא מקבל אותו מיד? דחיית הסיפוקים הזו היא כמו מבחן מרשמלו גדול לכל האנושות וזה הזמן שלה לבנות את הסבלנות שלה, בין קירות הבית שלנו.