פרופסור יובל נח הררי, היסטוריון וסופר רבי המכר "קיצור תולדות האנושות" ו"ההיסטוריה של המחר" שתורגמו ליותר משישים שפות, התארח הבוקר בוועידת המשפיעים של חדשות 12 לצד נשיא המדינה רובי ריבלין והתייחס בדאגה להתפתחות הטכנולוגית והמדעית המהירה במאה ה-21. "קצב ההתפתחות מהיר מאי פעם, אבל זה לא מה שבהכרח ישפר את חיינו", אמר, "הסכנה הגדולה היא שהטכנולוגיה תועיל למספר קטן של מדינות, בשעה שאזורים אחרים בעולם ישארו מאחור. יש פערים חסרי תקדים בין המדינות".
הררי השווה את המצב בימינו למהפכה התעשייתית בתחילת המאה ה-19, אז מספר מדינות עברו תיעוש מהיר וניצלו זאת על מנת להשתלט, לשעבד ולנצל את שאר העולם. הפער שנוצר אז הצטמצם לאורך 150 שנה, אבל מסתמן כי הוא הולך לנחות על האנושות פעם נוספת. "כיום יש מירוץ חימוש מתקדם בין ארצות הברית לסין בתחום הבינה המלאכותית ורוב המדינות נשארות הרחק מאחור", הסביר הררי, "אם לא נעשה משהו בקשר לזה, הדבר עשוי ליצור לא רק פערים כלכליים אדירים, אלא סוג חדש של אימפריאליזם. תחשבו על מישהו בבייג'ינג או בסן פרנסיסקו שיודע את כל הפרטים הכי אינטימיים על כל ראש עיר, כל חבר כנסת וכל קצין בצבא. ישראל היא מעצמת סייבר אז המצב עוד טוב, אבל מה זה אומר לגבי בנגלדש, קניה או רומניה?".
הררי קבע כי הכוח שישלוט בעולם במאה ה-21 יהיה זה שיחזיק שליטה על זרמי המידע, כשהוא רומז על תאגידי הענק גוגל ופייסבוק, שמחזיקים בכמויות מידע אדירות על המשתמשים שלהם. עוד הזהיר הררי, כי אם האנושות לא תקבע כללי התנהגות לשליטה במידע, התוצאה תהיה קטסטרופלית. "פעם השליטה על הקרקע הייתה המשאב הכי חשוב וב-200 השנים האחרונות זו התעשיה והמפעלים. במאה ה-21 המאבק יהיה על שליטה במידע ואם לא נעשה משהו בנוגע לרגולציה, על מי יכול לשלוט במידע הזה, התוצאות עלולות להיות הרות אסון לרוב המדינות".
הררי לא פסימיסט מוחלט וטוען שיש מה לעשות בנידון, אבל מזהיר שהשיח העולמי בנושא נוטה לכיוון שלילי. "אי אפשר לסמוך על תאגידים או השוק החופשי שיעשו את זה. כדי שהמנהיגים יפעלו צריך להגיע לחץ מהאזרחים", קבע, "כשאני מסתכל על מערכת הבחירות בישראל אף אחד לא מדבר על זה וגם במערכת הבחירות בארצות הברית ב-2016 ההתייחסות היחידה הייתה בנוגע לאי מיילים של הילרי קלינטון. יש מעט מאוד מדינות שעוד נמצאות במירוץ, כשישראל היא אחת מהן, אבל זה מדאיג כי אין שיח ציבורי. ישראל היא אחת מהמדינות המובילות בפיתוח טכנולוגיות מעקב והיא מייצאת אותם למשטרים חשוכים יותר או פחות ברחבי העולם. היום אנחנו לא ידועים בתור מי שמייצא טפטפות אלא בתור אלה שמייצאים טכנולוגיות מעקב. אנחנו צריכים לשאול האם אנחנו רוצים שמציון תצא תורה, או שמציון תצא רוגלה?"
הנשיא ריבלין, שהקשיב בדריכות לדבריו המרתקים ענה בתגובה שהרגולציה היא בייסוד המדינה והתגאה בהתפתחות הטכנולוגית של מדינת ישראל. "היום כאשר אפילו יש עמים שרעבים ללחם הם דואגים קודם כל מפני השכנים שלהם ומבקשים את המידע על הסייבר ואת יכולות הסייבר, לפני שהם רוצים לקבל מאיתנו את המידע והיכולות שלנו לגבי טיהור מים ושיטות השקייה", אמר, "הסייבר היום הוא לא הגנתי אלא התקפי. אלו דברים המחייבים את כל העולם לרגולציה משותפת. מה שאתה כותב לגבי המאה ה-21 כל מנהיג, ראש עיר, שר וראש מדינה צריך לקרוא".