הרעיון לתחקיר הניקיון של בתי המלון בישראל או בקיצור, תחקיר הספריי והמצעים, עלה לי בכלל בזנזיבר. זה קרה ביום ההולדת האחרון שלי בחודש נובמבר. הצלחתי לקנות ברגע האחרון טיסה משתלמת, 279 דולר (כתבת תיירות או לא?) וגם המלון לא היה יקר מאוד. בתמונות הוא כמובן נראה מושלם, מלון בוטיק מפנק עם נוף למי הים הצלולים. אחרי טיסה ונסיעה מעיקה הגעתי לחדר באמצע הלילה. מהר מאוד הבנתי שהקשר בין התמונות באתר המלון למציאות רופף, ממש כמו המרצפות שברחבת הבריכה.
על פניו החדר נראה מסודר, אבל לא יכולתי להשתחרר מהתחושה הכללית שמשהו לא נקי פה. המצעים הרגישו קצת מיוזעים, ובמקלחת כבר לא היה מקום לספק. פח האשפה לא היה מרוקן ועל הרצפה היו עקבות של כפות רגליים עם חול. במלון מיד התנצלו והסבירו שהם נתנו את החדר לאורח אחר כדי שיתארגן לפני הטיסה שלו, ולא מדובר בחדר משומש לחלוטין. ועם זאת, זו הייתה נחיתה לא כל כך נעימה. בכל זאת, אנחנו בזנזיבר ולא בישראל.
>> מבחן הניקיון: דירוג המלונות המלא
נחתתי בארץ בארבע בבוקר, היישר לישיבה עם הבוסים שהתקיימה בצהריים של אותו יום. סיפרתי להם על תחקיר דומה שנעשה לפני מספר שנים בארצות הברית ושאלתי: מה יקרה אם נבדוק את הניקיון במלונות בישראל בעזרת ספריי נסתר? קיבלנו אור ירוק. יוצאים לדרך.
קושי בלתי צפוי
זוכרים? בטח שזוכרים. פרומואים בלתי נגמרים, 5 פרקים, שישים דקות, אינספור תגובות ברשתות החברתיות, חיקוי בארץ נהדרת ותוצאות בלתי נתפסות. מתוך 16 בתי מלון שנבדקו, רק 2 עברו את מבחן הניקיון. בכל האחרים לא החליפו מצעים, לא ניקו את השירותים או החליפו מגבות. גם המלונות המפוארים ביותר ברשתות הגדולות ביותר נפלו במבחן.
זה היה תחקיר מורכב. יצרנו קשר עם משרדי חקירות ואת התרסיס השגנו בכלל דרך בית חולים. מומחה לזיהומים הראה לי כיצד הם משתמשים בתרסיס שמואר באולטרה סגול בכדי להדריך את צוותי הניקיון בבתי החולים שלא לפספס פינות נסתרות בחדר המטופל ובמכשור הרפואי. קנינו אותו, בדקנו אותו על מצעים והצטיידנו בפנס. הכנו גלופה עם הלוגו של מבחן הניקיון של בתי המלון והתחלנו להזמין חדרים.
זה התחיל ב-2 מלונות בתל אביב ובהרצליה שהוזמנו על שמות הצלם והמפיקה שלנו. לאחר שכל אחד מהם נכנס לחדר, התגנבנו עם ציוד הצילום וריססנו. בבוקר גילינו שהניסוי שלנו נתקל בקושי בלתי צפוי: התרסיס הנסתר התגלה כלא ממש נסתר ועל המצעים נראה סימן של ריסוס לבן. אני והצלם נאלצנו להביא חומרי ניקוי מהבית, למחוק את הכיתוב, לייבש את המצעים במייבש שיער ולרסס מחדש.
מזדרזים לצאת לפני הצ'ק אאוט, מסדירים נשימה – ולצ'ק אין הבא. אנחנו חוזרים ל-2 המלונות ולא מאמינים למראה עינינו. המצעים בבית מלון אחד לא הוחלפו, ובשניהם השירותים לא נוקו. המשכנו למלונות הבאים. בכל פעם, היינו המומים לגלות שדווקא המלונות הכי מפוארים הם אלה שלא מחליפים מצעים. הפכנו לסוג של חוליית בילוש, הצלם רועי קסטרו, המקליט יעקב הרשקוביץ, התחקירנית שרון קנובליך ואני. לפעמים מזמינים 4 חדרים במקביל, לעולם לא על השם שלי אלא על השמות של חברי הצוות.
>> תחקיר המלונות הגדול: ירושלים
אני תמיד הסתננתי במעלית אחרי שהחברים עשו צ'ק אין, ואת זה היה צריך לעשות גם עם המזוודה הענקית שמכילה את התאורה והמצלמות. כל ערב הייתי חוזרת על אותו תדריך: לישון רק בצד של הכרית שלא רוסס. לא לשבת על האסלה כדי שהסימון לא ידהה. מודה, מרוב עייפות אפילו אני נפלתי בזה באחד מבתי המלון שנבדקו. חשוב לציין שהתרגיל שלנו לא תמיד עבד. לפחות ב-5 מלונות לא הסכימו לתת לנו את אותו החדר, למרות שהזמנו מראש. ב-3 מלונות הצלחנו לשכנע אותם להמתין לחדר, והסיבה לעיכוב אגב למרבה האירוניה, היא שלא הספיקו לנקות אותו. המתנו, באחת הפעמים אפילו שעה שלמה. גם במקרים האלו החדרים לא היו נקיים.
בשניים מבתי המלון באילת לא קיבלנו את אותו החדר שישנו בו קודם. החלטנו לא לוותר ולדפוק על הדלת של מי שקיבל אותו ולנסות לשכנע, מצוידים בפנס אולטרה סגול כמובן, שאנחנו רציניים. בחדר שבו אני ישנתי בלילה הקודם מצאנו 2 תיירים, בריאן ואוסקר, אב ובנו שהגיעו לישראל בעקבות סיפור האהבה של ההורים שהכירו בישראל כמתנדבים. כשהם הסכימו לכך שנערוך את הבדיקה, גילינו שהציפיות של הכריות לא הוחלפו ושהשירותים לא נוקו. בואו נגיד את זה ככה, גם בריאן ואוסקר המאופקים לא ממש אהבו את התוצאות.
והיה עוד מלון, דווקא מלון 5 כוכבים יוקרתי במיוחד, שבו החלטנו לסגת כדי לא להיחשף. גם כאן לא קיבלנו את אותו החדר וכשהחלטתי לדפוק בדלת ולנסות לערוך את הבדיקה, פתחה לי בחשדנות אישה לא צעירה שרק רצתה שאסתלק משם.
להיחשף או לא להיחשף
הדילמה שריחפה כל הזמן באוויר הייתה האם להיחשף בזמן אמת או להתעמת רק לאחר הגילוי. מצד אחד, הדרך הטובה ביותר להשיג תגובה היא למראה התוצאות החד משמעיות. מצד שני, זה עלול לטרפד את כל התחקיר. ההחלטה לחכות עם הגילוי רק לעיר האחרונה שצולמה, ירושלים, התגלתה כנכונה. לא עברה שנייה מביקור הפתע שלנו בבתי המלון וכבר החלה לעבור בקבוצות הוואטסאפ של המלונאים אזהרה: "צוות החדשות עורך תחקיר בבתי מלון. אם מבקשים מכם את אותו החדר לשני אורחים שונים ברצף, אל תסכימו". כמובן שהם לא ביקשו לשמור על הניקיון, אלא רק הזהירו שלא להיתפס.
בעלי המלונות היוקרתיים שנפלו במבחן הניקיון עשו הכל כדי לסכל את שידור התחקיר. ראשון היה מכתב שהגיע מהתאחדות בתי המלון בו נכתב: "נודע לנו כי חברי צוות החדשות מסתובבים בבית המלון עם חומר כימיקלי זרחני". על התרסיס שלנו ניסו לעשות סיבובים גם דוברים אחרים של בתי מלון. קיבלנו מכתבים שמזהירים אותנו ש"הם שוחחו עם היצרן המקורי בנוואדה והתרסיס בכלל יורד רק במים חמים, ואנחנו בדקנו כביסה רק במים קרים". כמובן שמדובר בטענה לא נכונה, בלי בכלל לחשב את הסיכוי הקלוש שאת אותם מצעים מלוכלכים יחזרו לאותו החדר. והיו גם את הגורמים מבפנים שהודו שזה פשוט המצב בבתי המלון בישראל. "עליתם על חור שחור" אמרו לנו. או שבעצם, הארנו אותו באולטרה סגול.
התחקיר שודר, ועד היום, התגובות לא מפסיקות להגיע. היו עשרות בדיחות וממים ברשתות החברתיות, אפילו חיקוי בארץ נהדרת. כולם מכירים אותי כ"זאת מהמלונות". לא מפסיקים לבקש ממני את הספריי (חברים, הוא לא יעזור אם לא ריססו לפני שנכנסתם לחדר!) ורבים מאשימים אותי בכך שהרסתי להם את חווית הבילוי בבית מלון. "בגללך אני מביאה מצעים לכל בית מלון" הוא משפט שאני שומעת לא מעט, ויש את אלה, בעיקר נשים, שליד בן זוגן מחייכות חיוך צודק ואומרות: "תמיד ידעתי".
>> תחקיר המלונות: מאילת תצא הבשורה?
אז למה התחקיר נצרב בתודעה? קודם כל, כי עלינו על שיטתיות. כמעט כל בתי המלון בישראל שבדקנו, 16 במספר, חלקם ברמה של ארבעה וחמישה כוכבים, לא עמדו במבחן הניקיון שלנו. ויש את מה שאני שאני מכנה "אפקט האולטרה": הפנס האולטרה סגול האיר את האמת המרה. הטריק הזה, שנראה כמו מסיפור בלשים, פשוט הראה לצופים בעיניים מה קורה מאחורי הדלת הסגורה. זה אפקט שהיה חזק יותר מאינספור תחקירי חיידקים במזון, שמסתכמים במספרים ובצלוחיות פטרי גדולות.
האם משהו השתנה?
אמנם בחלק מבתי המלון סיפרו לנו ששינו את שיטות הניקיון וחלק אפילו התחילו לעשות בדיקות סמויות עם התרסיס שלנו, אבל אף אחד לא באמת לקח אחריות על ממצאי התחקיר. לא משרד הבריאות שאחראי רק על המטבחים, ולא משרד התיירות. במקום לבדוק את השיטה ולתקן אותה מבפנים, פשוט הפילו את הכל על הש"ג, או במקרה הזה, על החדרנית.
ולמרות זאת, אין לי ספק שמשהו כן השתנה. הפער בין המציאות לפנטזיה שלנו על חדרנים שעמלים על המצעים שלנו ועושים הכל כדי שהחוויה שלנו תהיה מפנקת נחשף באולטרה סגול. האמון בינינו לבין מי שאנחנו משלמים לו כל כך הרבה כסף נשבר. הבועה התפוצצה. הגיעו אלי סרטונים של לקוחות שמחליפים מצעים בבית המלון בעצמם ואפילו כאלה שלא הסכימו להיכנס לחדר מבלי לראות בעיניים שלהם שמחליפים מצעים.
ומה השתנה אצלי? כולם אמרו לי שהפכתי לאימת המלונות ושאף בית מלון לא יסכים שאתארח אצלו. חודשיים אחרי התחקיר הגעתי להתארח בבית מלון, ובמקרה אחד שנפל במבחן. מפוחדת, נכנסתי ללובי בפנים מוסתרות. עברתי את הצ'ק אין בלי שאלות מיוחדות ונכנסת לחדר. פתאום דפיקה בדלת - החדרן עם עגלת המצעים שואל אותי אם הכל בסדר ואם אני רוצה להחליף משהו. אני, בפנים סמוקות ונבוכות, אומרת לו שהכל מצוין. עוד דקה עוברת וחדרן אחר מגיע, הפעם עם סלסילה ענקית של פירות ושוקולדים. אז בפעם הבאה שאתם חוששים, תזמינו בית מלון על שמי. רק בבקשה, לא על חשבוני.