בני הנוער תופסים נתח לא מבוטל בכלכלה הישראלית וגם הם ספגו מהלומה בעקבות משבר הקורונה. לפי ההערכות, 160 אלף בני נוער איבדו את מקום עבודתם מאז פרוץ המגפה וסגירת העסקים במשק. אחד מאותם נערים הוא בר ביטון, תלמיד פנימיה שעבד בסניף ארומה בראשון לציון כדי לסייע בכלכלת הבית.
"אני עובד מגיל 15 כדי לעזור עם התשלומים לפנימיה וכדי לנסות ולכלכל כמה שיותר את עצמי", סיפר בר, חניך בתנועת הנוער העובד והלומד, "אני מנסה להקל על ההורים שלי כמה שאפשר. אבא שלי יצא לפנסיה, אמא היא מפרנסת יחידה ויש לי עוד אחים שצריך לעזור להם. אני לא רוצה להיות נטל על המשפחה שלי ושזה יבוא על חשבון מזון או דברים אחרים שיחסרו בבית, אז אני מעדיף לדאוג לעצמי".
מאז שאיבד את עבודתו, בר מתקשה לשלם את שכר הלימוד לפנימיה שעומד על יותר מ-1,000 שקלים בחודש: "אני לא יודע מאיפה להביא את הכסף. היה לי את הכסף שחסכתי לפני הקורונה בדיוק למקרים כאלה, אבל לא ציפיתי שאשב חודשיים פלוס בבית ולא אעבוד בכלל. אין לי הכנסות, רק הוצאות, אני באמת מחפש כל דרך".
גלית ויואב שהתרגשו מסיפור חייו של בר, החליטו לסייע במימון לימודיו בפנימיה והודיעו לו על כך בשידור חי. "זאת התוכנית האחרונה שלנו. אנחנו יושבים כאן כבר חודשיים, שומעים את כל הסיפורים ונורא מנסים לעזור", סיפרה גלית לבר, "תדע לך שאתה הופך להיות ילד מאומץ שלי ושל יואב. אתה קסם".
"את העניין של הלימודים גלית ואני נסגור לך", הוסיף יואב, "אבל אתה כן צריך לעבוד. מתנות לא פותרות כלום בחיים, אתה צריך להתחנך ולא מתחנכים במתנות אלא בעבודה. נעשה דיל כזה, גלית ואני נסגור לך את הלימודים אבל הטלפון שלך יופיע על המסך ומי שמחפש עובד מסור, חייכן ורציני שירים לך טלפון ויקח אותך לעבודה. זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות".
אורי מתוקי, ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד הוסיף: "מספר בני הנוער שאיבדו את עבודתם גדול בהרבה מ-160 אלף. על פי מחקרים וסקרים שאנחנו עושים באופן שוטף, בערך חצי מבני הנוער בגילאים הרלוונטים עובדים, מדובר על בערך 450 אלף. אי אפשר לנתק את בני הנוער מכלכלת המשפחה, הם חלק מהמערכת המשפחתית. במסגרת מנגנון הפיצוי שהוחלט עליו על ידי ממשלת ישראל, עד גיל 20 לא זכאים לדמי אבטלה. כך, הנוער נפל בין הכיסאות".
"פנינו למשרד האוצר ולביטוח הלאומי כמה וכמה פעמים", המשיך מתוקי, "ביקשנו שיכניסו אותם למנגנון פיצוי, אפילו לא כדמי אבטלה אלא פיצוי חד פעמי. אפשר אפילו לייצר היררכיה בין כאלה שזקוקים לזה יותר או פחות. הצענו מודלים שונים, לצערנו עד כה לא נעננו".