יום הזיכרון לשואה ולגבורה שיצוין החל מהערב יהיה שונה מהרגיל. הטקסים הרשמיים והעצרות בוטלו, המצעדים והסיורים הוקפאו וניצולי השואה מבודדים בבתיהם על מנת לשמור על בריאותם - אבל אנחנו ממשיכים להאזין לסיפוריהם של הניצולים ולהנציח את זכרם של אלו שכבר לא איתנו, כדי שלעולם לא נשכח.

מיזם "זיכרון בסלון", שכבר הפך לחלק בלתי נפרד מיום הזיכרון לשואה ולגבורה עם למעלה ממיליון מארחים ומתארחים מדי שנה ב-54 מדינות בעולם, השיק אתר אינטרנט מותאם למגפת הקורונה שמציע מגוון דרכים להמשיך את המסורת ולקיים מפגשים (דיגיטליים או משפחתיים) בעלי משמעות כמו בכל יום זיכרון.

במשדר מיוחד הערב (22:30) בקשת 12, חנה גופרית, ניצולת שואה, תשתף את סיפורה בשיחה עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, אדיר מילר, מרים פרץ, ריטה וסיון רהב מאיר. חנה ואמה התחבאו במשך שנתיים בדירת מסתור, והיו בין הבודדות מהעיירה בה חיו בפולין שהצליחו לשרוד את השואה, אלפי יהודי העיירה נספו בטרבלינקה. חנה עלתה ארצה ב-1949 ועד לפני מספר שנים הסתירה את עברה.

"בשנה הבאה, כשכל זה יעבור, נחזור לזכור את יום השואה עם סלונים מלאים באורחים, עדויות חיות ומוקטלות, דיונים מעמיקים, שירים, דמעות וחיבוקים", אמרה מייסדת מיזם זיכרון בסלון, עדי אלטשולר. "אבל גם השנה, למרות הקשיים, לא נוותר על הזיכרון בסלון שלנו ונציין את יום השואה בדרכים שמתאפשרות: בחיק המשפחה הגרעינית (בדומה לליל הסדר) או בזום. נצא לעמוד בצפירה במרפסת. נדליק נר ונעצום עיניים. נישא תפילה לזכרם של הנספים. נברך את השורדים שעדיין איתנו ונגיד להם שהם בלבנו. נחבק את הילדים שלנו. נרים טלפון לאבא ואמא ולסבתא וסבא ונדרוש בשלומם. נגלה חמלה לשכנים שלנו ולעצמנו. נהיה מעט יותר עדינים ומתחשבים. נהיה בני אדם".

כחלק מהמיזם צולמו מפגשים וירטואליים בין מגישים, שחקנים, זמרים ואנשי ציבור אחרים לבין ניצולי שואה. אחת מהן היא יובל שרף, ששוחחה באמצעות פלטפורמת הזום עם חווה הלל. "לזכור יותר מהכל זה אחריות אישית, והשנה יותר מתמיד אנחנו נעצור ונציין את יום השואה. אנחנו נדליק נר, נעצום עיניים, נישא תפילה לזכרם של הנספים, נברך את השורדים שעדיין איתנו ונגיד להם שגם מרחוק אנחנו איתם, שהם בלב שלנו", אמרה שרף. "נחבק את הילדים שלנו כי אותם אנחנו עוד יכולים, נתקשר לאמא ואבא ולסבא וסבתא שאנחנו כל כך מתגעגעים אליהם ונגיד להם שאנחנו אוהבים אותם. הייתי שמחה להקדיש את הסלון הזה לסבתא שלי, גוטה שרף, שהיא ניצולת שואה שעברה את אושוויץ והיא לא איתנו כבר היום. אני אוהבת אותך מאוד איפה שלא תהיי".