אריה (השם המלא שמור במערכת) היה רק בן 14 כשהיגר עם אמו ואחיו לקנדה. משפחתו של אריה השתקעה בקהילת לב טהור, שהציגה את עצמה אז כקהילה קטנה וחמה שבה אמו הגרושה תוכל למצוא נחמה ופיצוי על השנים הקשות שעברה. מהר מאוד התברר לאריה שהקהילה הזאת היא למעשה כת שפועלת תחת מעטה סודיות וכופה על חבריה אורח חיים נוקשה וסגפני. הוא ניסה למרוד בה – עד שהופרד מבני משפחתו והוחזר לישראל בכפייה.

ביום חמישי האחרון חשפה מערכת עובדה את סיפורו של ישראל מאיר עמיר, צעיר בן 19 שחולץ מכת לב טהור לאחר שהצליח לשלוח לדודתו מסר באמצעות טלפון סלולרי שהשיג. בניגוד לישראל, אריה, שמרד באורח החיים של אנשי לב טהור ואף חזר בשאלה, מצא את עצמו מורחק ממנה בעל כורחו.

זמן קצר לאחר גירושיה, פגשה אמו של אריה בשדכן שהתגלה בדיעבד כאיש לב טהור. "הוא הגיע איכשהו לאמא שלי אחרי הגירושים וביקש ממנה לא לספר לאף אחד", נזכר אריה. "גם כשהיינו כבר בתהליכים של יציאה מהארץ, הוא אמר לה לא לדבר על זה. כשטסנו אף אחד מהמשפחה לא ידע כלום. יום אחד, אנשים מהמשפחה של אמא שלי חיפשו אותנו, והשכנים אמרו להם: 'הבנו שהם טסו'. הם אמרו לאמא שלי שהיא חייבת לשמור על זה בסוד כדי שאנשים אחרים לא ינסו לטרפד את זה. הם אמרו לה: 'אנחנו מבינים שזה מה שטוב לך וזה מה שאת צריכה, אבל הם לא מבינים את זה והם יכולים לנסות לשכנע אותך ולהגיד לך שזה לא נכון"'.

בכת נישאה אמו של אריה בשנית. אחותו הוחזרה לארץ זמן קצר אחריו, ואחיו נותר בכת. "שנינו היינו מרדנים, ובעיקר אני, כי הייתי בשלבים של יציאה מהדת ובתהליך של חזרה בשאלה", מספר אריה. "לא הסכמתי לקבל את המרות שלהם, ובאיזשהו שלב כבר לא הסכמתי לדבר עם שלמה הלברנץ, המנהיג הרוחני של הקהילה".

אריה, שהגיע לכת כאמור בעיצומו של תהליך חזרה בשאלה, החל במהרה למרוד בחוקי הכת הנוקשים. "השיטה שלהם הייתה להפעיל לחצים על אמא שלי. הם היו אומרים לה שבגללי היא 'לא תוכל לקבל את השקט שלה', ואני עושה לה את כל הבעיות", הוא נזכר. "הם התסיסו אותה נגדי וניסו להשפיע גם עליי, לשכנע אותי להישאר איתה שם. היו לי שיחות עם שלמה במשך שעות, הוא היה מנסה להגיד לי כמה טוב יכול להיות לי וכמה שאני יכול להתפתח שם. באיזשהו שלב כבר סירבתי להיפגש איתו והאנשים שלו ניסו להשפיע עליי מצפונית, לומר לי שאני הורס לאמא שלי את החיים ובגללי היא לא תוכל לממש את עצמה. אני, שעברתי חינוך חרדי, הייתי בישיבות וראיתי כבר דבר או שניים, באתי בראש של 'אין מה לדבר' ושאף אחד לא יצליח לשכנע אותי אחרת".

על חלק מהדברים שהעיד ישראל, האלימות והדיכוי שמופנה כלפי חברי הכת ובעיקר כלפי ילדים, אריה לא יכול להעיד בעצמו, אך לדבריו נושא הרזון והלבוש בבדים שחורים מכף רגל ועד ראש בלט מאוד בסביבת מחייתו באותו ימים. "הם גילחו לאמא שלי את הראש ובתוך שבוע היא הייתה כבר לבושה בכל הבדים השחורים. יש קפדנות גדולה בנושא האוכל. הם מכינים הכל במשורה ואסור להביא אוכל מבחוץ. כשרק הגענו לשם, היינו צריכים ללכת ולדפוק על הדלתות של השכנים כדי לבקש קצת אוכל, פשוט כי לא היה לנו. כולם שם מאוד רזים. אני חושב שהבן אדם היחיד שלא היה רזה שם באותה תקופה זה שלמה, המנהיג".

לדברי אריה, אנשי לב טהור ניהלו מעקבים שוטפים אחרי חברי הכת באופן קבוע, כולל האזנות סתר. "הם היו מציצים לנו בחלונות. הם ידעו שאמא שלי מעשנת, והם היו מנסים לתפוס אותה 'על חם'", הוא מספר. "למי שהיה טלפון, היו גם האזנות. הם ידעו בדיוק על מה אנחנו מדברים או לפעמים פשוט מפילים לנו את הקו". בנוגע לטענות לאלימות, אריה מעיד: "הייתי שומע צעקות, אבל לא ראיתי את זה במו עיניי באותה תקופה".

אריה החל לתכנן את בריחתו מהכת, אך מרגע שגילו אנשי לב טהור על כוונתו, לקח קצת פחות מ-24 שעות עד שהוא הועלה על מטוס בחזרה לישראל. "לא נתנו לי להיפרד", הוא אומר. "כנראה שהם כבר דיברו על זה לפני, כי זה היה עניין של יום אחד עד שהעלו אותי על המטוס". כששב לארץ, אריה חזר בשאלה, התגייס לצבא ושירת כלוחם בחיל השריון. את סיפורו הוא כמעט לא סיפר לאיש. "כשחזרתי לישראל דיברתי קצת על מה שהיה שם, אבל אף אחד לא באמת האמין לי. גם ברווחה לא הקשיבו ולא התייחסו לזה ברצינות".

"בשביל לסגור דברים, צריך קודם כל לקבל סטירה"

השינוי חל לקראת שחרורו של אריה מצה"ל. לאחר שנחשף לכתבה שעסקה בלב טהור בעיתונות, הוא הבין שמה שחשב שהוא סוד שמור, כבר לא כל כך כזה. הוא החליט לפעול, חבר לצוות התכנית "פנים אמיתיות" בהנחיית אמנון לוי וטס בשנת 2012 לקנדה במטרה להתעמת עם אמו ועם יתר בני משפחתו שנותרו בכת.

"רציתי לחשוף את זה מול המצלמות כדי שאנשים יראו ויבינו ושזה יעלה על סדר היום, אבל בפן האישי יותר, גם כדי לסגור את העניינים עם אמא שלי", נזכר אריה. "היו לי ספקות, חשבתי שאולי היא כן רוצה לצאת משם, אבל ידעתי גם שמה שאני אראה שם יהיה מאוד לא טוב ואולי היא לא תרצה יותר קשר איתי. האמנתי שבשביל לסגור דברים, צריך קודם כל לקבל סטירה".

כשהגיע אריה לקנדה במסגרת צילומי התכנית, אחת מהמטרות שלו הייתה לחפש את הילדים של אחיו במטרה לאמת את גילם ובכך לאמוד את הגיל שבו הוא חותן. "הם טענו שזה היה בגיל 15, שזה מבחינתם תופס לגבי החוק הקנדי, אבל לפי חישובים שאני עשיתי זה היה בגיל 13, כי בדקנו את הגיל של הילדים שלו וזה לא תאם לנתונים שהם מסרו לנו", הוא מספר. "עד כמה שאני יודע, הוא היה נשוי לבת הצעירה של שלמה. הוא רצה לפקח מקרוב על המשפחה ועל האחים שלי ובכך גם להחזיק אותם שם".

לאחר שידור הכתבה, משהו באריה נשבר. המאבק שלו באנשי לב טהור דעך לאחר שהבין שהוא לא מצליח לגייס את דעת הקהל הציבורית לנושא. "המאבק שמתרחש עכשיו סביב נעמה יששכר מפריע לי. היא עצורה ברוסיה על אחזקה של סמים, אני לא יודע אם היא פושעת או לא, אבל כולם מתערבים לטובתה, חברי כנסת ואפילו ראש הממשלה בכבודו ובעצמו", טוען אריה. "אין לי התנגדות למאבק, אבל לב טהור עברו כבר בניו יורק, בקנדה ובגוואטמלה, וזה לא מעניין אף אחד. לא שמעתי אף אחד שמתבטא בנושא הזה, אף חבר כנסת ובטח לא ראש הממשלה, וזה כבר מעל עשרים שנה ככה. הבנתי שאם אני רוצה להצליח בחיים, אני צריך להמשיך הלאה ולהפסיק להתעסק בנושא הזה".

הצעד האחרון במאבק של אריה בלב טהור התרחש בשנת 2014. אז, הוא שימש כעד מפתח במשפט שנערך נגד אחד מחברי הכת ששהה בישראל עם חלק מילדיו. "הוא רצה לחזור לקנדה וברווחה ניסו לעצור אותו בטענה שהכת מסוכנת לילדים. הרעיון היה שאם נצליח למנוע ממנו לחזור לשם בטענה שהמקום מסוכן לילדים, זה יהיה תקדים. המשפט בסופו של דבר כן היה לטובתנו והמסקנה הייתה שהמקום מסוכן לילדים, אבל בפועל לא קרה כלום".

לדבריו, אחרי שהבין שגם קביעת בית המשפט לגבי מסוכנותה של לב טהור לא עוזרת למאבק הציבורי לשחרור ילדי הכת, הוא הרים ידיים. "היו פשיטות ומעצרים מאז, אבל לא ראיתי שום פעולה רצינית בנושא. התייאשתי, גם כי זה עוצר אותי באיזשהו מקום ואתה חייב לעשות ניתוקים בשביל להתקדם הלאה. מאז שניתקתי את עצמי מכל הדבר הזה סיימתי תואר ראשון בהצטיינות ועכשיו אני עומד לסיים תואר שני. התחתנתי, יש לי ילדה ודירה. סידרתי את עצמי בסופו של דבר בחיים. הבנתי שגם אם חיים של אנשים נהרסו שם, אין שום סיבה שאני אהרוס לעצמי את החיים פה. זה שואב אותך, אתה לא יוצא מזה".

כאמור, מאז שפגש את אמו במסגרת צילומי התכנית, אריה לא שוחח עמה שוב והוא לא יודע אם היא מודעת לעובדה שהוא הפך לאב. "כשסיפרתי לה שאני מתחתן, היא לא הראתה סימנים שאכפת לה. ולמרות זאת, ברור לי שזאת לא היא. היה לנו קשר טוב. אני בן בכור, אני היחיד שהייתי מדבר איתה על הרבה נושאים. המצב שהיא הגיעה אליו, זה לגמרי ברור לי שזה בגלל מה שהם עשו לה שם, הנתק וההרעלה".

"גם מהמצבים האלה יש דרך לצאת", מסכם אריה. "אם היום אני נשוי ועם תואר שני, הכל אפשרי. אפשר לצאת מהמקומות האלה, להשתקם ולהצליח בחיים. זה המסר שלי לאנשים שיוצאים משם, כמו עמיר. אני מקווה בשבילו שגם יצליח בדרך החדשה שלו".