מאז שפרצה מגפת הקורונה, ישראלים רבים מצאו את עצמם ללא עבודה ושקעו בחובות. אבי (33), אב לילד בן ארבע, עבד כטכנולוג מזון במפעל משגשג, אלא שבעקבות הקורונה המפעל נפגע ונקלע למשבר ואבי איבד את עבודתו. אחרי שפוטר לא עמד עוד בתשלומי המזונות ושכר הדירה ומצא את עצמו ברחוב, ללא קורת גג.

בשיחה עם יואב לימור וגלית גוטמן ב"ישראל עכשיו", חשף אבי את סיפורו באומץ. "עד לפני שנה הייתה לי עבודה מסודרת בתפקיד מאוד נוח במפעל. פיטרו שם כמעט את כולם, 70%-80% מהעובדים", תיאר אבי, "אחר כך עבדתי בחברת הובלות, אבל הוציאו תקנות שאיפשרו רק שני אנשים במשאית. העבודה נהייתה פיזית, קשה ולא משתלמת. היה לי ממש קשה, אבל תמיד שידרתי עסקים כרגיל ורציתי להראות שהכל בסדר".

אחרי חברת ההובלות עבד אבי במספר מקומות נוספים, אבל גם מהם פוטר לדבריו. הכסף לשכר הדירה נגמר. "דיברתי עם בעל הבית, אבל אותו זה לא מעניין", סיפר אבי, "מבחינתו, גם הוא לא מעניין את הבנק וזאת בעצם שרשרת כזאת. הייתי צריך גם לשלם מזונות והיו גם צ'קים שפיזרתי כי חשבתי יש לי כסף, אבל אז באה הקורונה".

מה עשית כשמצאת את עצמך ללא קורת גג?
"יש אנשים שיש להם גב כלכלי ומשפחתי, לי אין. פניתי לעמותת 'לשובע' והיא נתנה לי מיטה לישון בה בגגון. הסתרתי את זה מכולם, אני בטוח שכל מי שרואה אותי עכשיו בהלם. לא הסתרתי רק בגלל הבושה, אלא כי לא רציתי לשדר חולשה. אני לא מתבייש, אבל אני כן מתבייש שהמדינה הפנתה לי גב. אני רוצה לצאת מהעוני ומהקושי, אבל המדינה לא נותנת סיוע".

אבי, בימים שלפני המשבר (צילום: מתוך "גלית ויואב", באדיבות ספורט 1)
אבי, בימים שלפני המשבר | צילום: מתוך "גלית ויואב", באדיבות ספורט 1

כמה זמן אתה מתגורר בבית המחסה?
"ארבעה חודשים ואפשר להיות שם עד חצי שנה. אני תמיד בלחץ ובחרדות כי יודע שזה זמני. אני רוצה למצוא עבודה יציבה וחזקה שתכלכל אותי ולצאת מהמקום הזה. אין לי גם בעיה לעבוד בשתי עבודות".

מתי ראית את הבן שלך בפעם האחרונה?
"לא ראיתי אותו כבר תקופה מאוד ארוכה. לא מצליח לשלם מזונות, צברתי חוב. זה קשה. אני לא יכול אפילו לשנייה אחת לנוח, תמיד חושב איך אסתדר ואיך אדאג לילד שלי. אני חושב גם על העתיד שלו".

לסיוע לאבי: 052-5543531
לסיוע לפרויקט "גגון" של עמותת לשובע: 03-3731661