ג'ימי עמר ואורן ניסים הציגו הערב (שני) בפני הכרישים את BOT, כדור שמתחבר לכובע ואפשר לנגן באמצעותו תוכן פרסומי. "כשראיתי אוהדים במגרש עם כפפת האצבע ואת האקסטרה רגש, התלהבות ושייכות שהמוצר נותן להם, חשבתי לעצמי כיזם וכאיש עסקים - אם אצליח להמציא מוצר שיחבר בין האוהדים, למתרחש במגרש ולשחקנים, אצליח לעשות פרסום דרכם", סיפר עמר, מנכ"ל החברה, לכרישים.

"הכדור מתחבר לכל כובע על ידי מגנט בצורה פשוטה מאוד. אפשר לשלוף את ראש הכדור ולהחליפו בראש אחר", הסביר עמר, "השלב הבא במיזם זה ה-BOT2, כדור מסך שילווה באפליקציה ותוכנה וייצר רשת חברתית סגורה בין אוהדים שיוכלו לתקשר אחד עם השני או עם הקבוצה. 60 אלף אוהדים באצטדיון, 10 אלף מהם עם הכדור על הראש, יושב שדרן או דיג'יי בנתב הראשי ומקבל את האותות, יודע את מיקום החבר'ה עם הכדורים ומתחיל לנגן עליהם, בין אם זה מוזיקה, אורות, גלים, או מייצר עליהם תוכן שיווקי ופרסומי".

בהתחלה כשאורן, מהנדס הפיתוח של המוצר, נכנס עם הכובע המרצד על ראשו, הכרישים צחקו ולא בדיוק הבינו. אלא שככל שהפיץ' התקדם, חלקם זיהו את הפוטנציאל הגדול. עמר רשם פטנט על המוצר באיחוד האירופי וארצות הברית והגיש בקשות בקנדה, אוסטרליה וסין. הוא ביקש מהכרישים השקעה בסך מיליון שקלים תמורת 7% מהמיזם.

אורן דוברונסקי פחות התחבר. "על כל אצבע שהצליחה, יש בין 500 ל-1,000 יצרנים של 'פיצ'פקעס'. אני לא מתחבר למוצר, לא אוהב אותו, לא נהנה מהכדור על הראש. אבל, אם היית מראה לי האצבע לפני שיצאה, 99% שהייתי אומר שאין לזה שום סיכוי. אבל, לא יכול להשקיע במוצר שאני אישית לא נהנה ממנו".

יסמין לוקץ' הצטרפה לדוברונסקי. "לא מתחברת למוצר, הוא מרגיש לי לא נוח ומסורבל. אני מתחברת לרעיון של דרך חכמה להציג ולקשר בין אנשים בקהילה, אבל לא בדרך הזו ולא במוצר הזה". גם אמיר איל לא התלהב: "אחרי 10 שניות הייתי מוריד את זה מהראש. זה גבוה מדי, מציק מדי, זה יסתיר מדי. לא נוח. זה לא הפתרון, ולכן אני בחוץ".

_OBJ

לבקוביץ ופרנסס זיהו במיזם פוטנציאל ורצו להיכנס לעסקה ביחד. "זה גימיק נורא נחמד. אם יש משהו שלמדתי על האמריקאים אחרי שרוב חיי חייתי שם, זה שאין שום עומק לרדידות שלהם ואין לי שום ספק שזה ימכור בטירוף. לרוב, כשאני משחק פוקר אני מנצח. מולך אני לא חושב שאנצח, אתה איש מכירות טוב מדי. לכמה אתה מוכן להגיע?".

עמר הסכים לעלות מ-7% ל-12% עבור שניהם, אבל זה ממש לא ריצה אותם. "אתה קורא את התמונה לא נכון", הסביר פרנסס, "חסר לך מרכיב אחד חיוני להצליח - להגיע לאנשים הנכונים כדי לסגור חוזה אסטרטגי. אם אנחנו מצליחים להביא לך אותו, לקחת 15% או 20% זה לא שווה. הייתי בקרנבל בריו דה ז'ניירו, אני זוכר את השטויות שאנשים לבשו. כמה שיותר פשוט, כמה שיותר מטומטם, כמה שיותר קל. מתאים לי. אבל בשביל זה, חתיכת הפלסטיק הזה, ובשביל מיליון שקלים שזה המון כסף - שותפות שווה".

היזם היה מוכן לעלות במקסימום ל-25% ולא ל-50% כפי שלבקוביץ ופרנסס דרשו, והכרישים סירבו לעסקה. החלטה נבונה? האם הכרישים הם שפספסו, או שאולי עמר החמיץ הזדמנות גדולה לפרוץ עם המוצר בעולם? רק הזמן יגיד. "ברור לי שאנחנו נצטער על זה, כי זו תהיה הצלחה. הוא הולך למכור בכמויות", העריך לבקוביץ. פרנסס סיכם, "אם הוא ימכור הרבה אתה ואני נזכור שנתנו לו הצעה והוא סירב".