תשעה יזמים אמיצים עמדו אמש (ראשון) מול הכרישים, הציגו בפניהם את המיזמים שהקימו וביקשו מהם השקעה תמורת אחוזים מהחברה. שני פיצ'ים הסתיימו בעסקה: UPNET, פלטפורמת נטוורקינג וירטואלי שהקימו נתי כהן ושלומית עוזרי וקנין ו-TheRightCup, כוס בטעמים שהמציא מי שזכה לכינוי "ד"ר ריח", איציק לביא.

מנגד, שלושה מיזמים מרשימים אחרים לא זכו להשקעה, כל מיזם מסיבה שונה שבגללה הכרישים האמינו שכסף לא ייצא להם מזה. האם יש סכום ששווה בשבילו לשים את העקרונות בצד, כמו במקרה של נרתיק הקנאביס? האם תלמידי תיכון באמת מסוגלים לנהל עסק רציני, כמו היזמים הצעירים והמוכשרים שהמציאו את המערכת לחסימת התראות בזמן נהיגה? ולמה לפעמים הכוונה והמשמעות לא מספיקים אם הרעיון לא מספיק ייחודי, כמו באפליקציה לזיהוי מלנומה?

1. לכסף כן יש ריח

הכרישים הם אמנם אנשי עסקים ממולחים שלא יפספסו אף הזדמנות להגדיל את הכנסותיהם, אבל לפעמים הם לא מוכנים ששמם יהיה חתום על עסקים שנוגדים את עקרונותיהם ושהם לא מאמינים בהם. זה מה שקרה ליסמין לוקץ' ולזהר לבקוביץ עם Peace of Case, הנרתיק לקנאביס שהמציאו רון ברנע וגל אוקסנברג.

המוצר שמסייע לצרכנים לשנע את הקנאביס ממקום למקום ואף לשפוך אותו בבטחה אל נייר הגלגול, עורר בלוקץ' ובלבקוביץ רתיעה גדולה מהרגע הראשון. "אני אוהב את המוצר, הוא יפה, הקונספט חכם, אבל רוב היחידות שמכרתם נמכרו לאנשים שמשתמשים בקנאביס באופן לא חוקי", הסביר לבקוביץ והכריז שהוא בחוץ, "זה בניגוד למה שאני מאמין בו. כל עוד זה לא חוקי, אני לא רוצה להיות חלק מהשוק הזה".

ללוקץ' היו סיבות אישיות יותר לסרב להשקעה: "גדלתי עם אמא שמתעסקת בגמילה מהרואין והיא טפטפה לי תמיד את הנזקים שבסמים", שיתפה לוקץ', "הקנאביס מעלה את הסיכוי שאנשים יצרכו סמים כבדים יותר ופוגע בהתפתחות המוח התקינה של חבר'ה צעירים. העסק יכול להיות רווחי, אבל זה לא משהו שאני רוצה להיות חלק ממנו. אף פעם לא עישנתי ואין לי כוונות לנסות גם, לא רוצה להיות חלק מזה".

מה למדנו? לפני שמבקשים ממשקיעים פוטנציאליים להשקיע במיזם, כדאי לבדוק קודם לכן שהוא לא נוגד את העקרונות שלהם

2. תנו למספרים לדבר

עבור חלק מהכרישים, התחום שבו עוסקת החברה לא חשוב כמו פוטנציאל הרווח שלה. אם המספרים מצביעים על בעיה או על כך שהסיכויים לרווח לא גדולים, זה מה שיכריע את הכף. את הכרישים מעניין לדעת מהי הערכת השווי של החברה, כמה עולה לייצר יחידה אחת של המוצר, בכמה אפשר למכור אותה ומהם שולי הרווח. אם המוצר כבר קיים ונמכר, כמה יחידות נמכרו בשנה הראשונה, כמה בשנייה וכן הלאה.

בשביל דובי פרנסס, זה היה הדיל ברייקר עם נרתיק הקנאביס. לפי הנתונים שהיזמים מסרו, ההכנסות בשנה השנייה היו פחותות מאלו שבשנה הראשונה, מה שלדעתו של פרנסס הצביע על מה שחשבו הצרכנים על המוצר. "המספרים מפריעים לי. מכרתם לקמעונאים, הם היו צריכים להזמין יותר בשנת העבודה השנייה אם היה ביקוש ממשתמשי הקצה", הסביר הכריש, "אני לא חושב שיש ביקוש כזה, אחרת היינו רואים מספרים שגדלים".

לאלדד תמיר הפריע דווקא הסכום שהיזמים ביקשו מהכרישים, שלדבריו לא מספיקים כדי להפוך את המוצר ללהיט. "אין מספיק בשר במוצר כדי להיות חברה", טען תמיר, "הדרך היחידה להפוך את זה לחברה ושהמוצר יתפוס דורשת השקעה כספית שרחוקה מאוד מ-400 אלף שקלים". כלומר, כדי לשווק את המוצר להמונים ולמכור בכמויות מסחריות שיניבו רווח גדול, הסכום שביקשו היזמים לא ריאלי לדעתו.

מה למדנו? חובה לעשות שיעורי בית ולהגיע עם המספרים הרלוונטיים, בלעדיהם תתקשו מאוד להשיג השקעה

דובי פרנסס
הכריש דובי פרנסס | צילום: מתוך "הכרישים", קשת 12

3. על הכוונת של הסינים

המצאה, מרשימה וחדשנית ככל שתהיה, לא תממש אף פעם את מלוא הפוטנציאל שלה אם היא אינה מוגנת, כלומר אם ניתן להעתיק אותה בקלות, לייצר בזול ולמכור בסיטונאות. דניאל שניידר פיתח אפליקציה בשם MelaShield שמאפשרת זיהוי מוקדם של סרטן העור, בדיקה שיכולה להציל חיים.

הרעיון מאחורי האפליקציה חשוב ולשניידר היו רק כוונות טובות, אבל הכרישים בחרו שלא להשקיע במיזם כיוון שהטכנולוגיה שבה משתמש שניידר לא ייחודית לו והוא לא יכול לרשום עליה פטנט. "אין פה משהו שחזק טכנולוגית יותר ממה שיש בשוק ושאפשר להגן עליו", העיר פרנסס. לוקץ' הוסיפה: "אין ייחוד טכנולוגי שאתה יכול לרשום עליו פטנט וחבל".

דבר דומה קרה ליזמים הצעירים איה חיימוביץ', אריאל רותם ויעל נתנזון. השלושה פיתחו את Notify, מערכת לחסימת התראות בנייד בזמן נהיגה. המערכת מבוססת על מדבקת NFC שבה משתמשות חברות שונות לצרכים שונים. פרנסס לא רצה להשקיע במוצר בטענה כי "אין פה פטנט יוצא דופן למעט החיבור של ה-NFC ביחד עם המכשיר הסלולרי". היזמים לא פיתחו טכנולוגיה ייחודית אלא השתמשו במוצר קיים לטובת המיזם שלהם.

גם מיזם הקנאביס סבל מבעיה דומה לדברי אורן דוברונסקי: "מטריד אותי שבעצם אין פה שום חסם, זה מסוג הדברים שאפשר לעשות מכה ולהצליח אבל אני לא רואה בזה עסק ארוך טווח", טען הכריש, "ברגע שתוכיחו משהו יהיו לכם מלא מתחרים. אין לכם פה שום דבר טכנולוגי שימנע ממישהו לעשות 'מעטפה קטנה' בעצמו. אין פה משהו מספיק ייחודי".

מה למדנו? מיזם שאין לו טכנולוגיה ייחודית או פטנט רשום שמגן עליו מפני העתקות, ירתיע את הכרישים

4. תלמיד או מנהל?

הכרישים תמיד מתעקשים לדעת מי עומד בראש החברה ולוודא שיש לו את הזמן הדרוש כדי להוביל אותה. איה, אריאל ויעל זכו לשבחים רבים מהכרישים על הפיץ' שלהם אבל גם לספקות מצד הכרישה. "אתם בכיתה י' ובונים את המשך החיים שלכם, זה הזמן להשקיע בחברים ובלימודים", הציעה לוקץ', "מי הולך לנהל את החברה? כמשקיעה אני רוצה לדעת מי הבן אדם הזה, לדעת שמולי עומד מישהו שבאמת יכול להוביל את החברה ולהביא פה הרבה כסף".

זאת לא הפעם הראשונה שנערים ונערות מוכשרים מתייצבים מול הכרישים ומבקשים כסף להשקעה במיזם שפיתחו. לפעמים הם זוכים לתשובות דומות אבל יש גם מקרים יוצאי דופן. איתי מתתיהו גן אל פיתח מוצר בשם "קליק איט און" - מנגנון שמורכב על אופניים וקורקינטים חשמליים ולא מאפשר לרוכב לרכב ללא קסדה רכוסה. איתי זכה למחמאות נלהבות מהכרישים, במיוחד מצד דוברונסקי ותמיר שבחרו להשקיע במוצר. מי אמר שאי אפשר להצליח בגיל 11?

מה למדנו? חשוב שלמנכ"ל/ית החברה תהיה פניות מלאה להוביל אותה קדימה, אבל הגיל עצמו לא באמת קובע