מייבוש ביצות ועד נסיעה משותפת במונית, ההיסטוריה מוכיחה שאנחנו אנשים של פתרונות. אולי משהו באקלים של ארץ ישראל גרם לנו לפתח את האזור במוח שאחראי לחדשנות, אולי זו תחושת האנחנו-נגד-העולם, הצרכים הביטחוניים או סתם, כמו שאומרים, המוח היהודי. מכל מקום, ב-2017 נמכרו 57 חברות ישראליות שלא מגובות בהשקעה של קרנות הון (!). נשמע הרבה? זה המספר הנמוך ביותר מזה 5 שנים.

עוד לפני שהמילה סטארט אפ קיבלה תרגום לעברית, היו שם רק אנשים עם רעיון. רעיון, חזון וחתיכת מנוע שדחף אותם – לפתח מוצרים, לגייס משקיעים, לצרף עובדים ולשנות את העולם – כל פעם קצת, מחקלאות ועד סייבר. אז מי אחראי לזה שמדינה קטנה כמו ישראל נמצאת באופן קבוע בעשירייה של המדינות הכי חדשניות בעולם?

הרומנטית: מיראביליס

הימים ימי ראשית האינטרנט, לפחות במחשב הביתי – זה שיש אחד כמוהו, בחדר ייעודי ולזמן מוגבל עד שתורך נגמר. חשיפת היתר של האינטרנט עוד לא החלה וכולנו הסתתרנו מאחורי כינויים, מביכים יותר או יותר, בעולם הנוסטלגי (הוא היה נוסטלגי בזמן אמת) של ה-ICQ.

בשנת 1996 הבחינו ארבעה ישראלים בצורך לחבר את כל משתמשי האינטרנט זה לזה ויצרו את תוכנת המסרים המידיים שהפכה לאבן דרך בקשר שבין קהילה לאינטרנט. כעבור שנתיים, ענקית הרשת דאז, AOL, רכשה את מיראביליס ב-407 מיליון דולר וסימנה את הדרך לדור שלם של יזמים. הסכום האסטרונומי אולי נשמע היום כמו בוטנים, אבל אין מה לדאוג – כל המעורבים בעסקת מיראביליס עדיין מסודרים – כמו הסדרה, שנוצרה בהשראתם.

הפרקטית: אם-סיסטמס

דב מורן, ששמו כבר הפך לשם נרדף להמצאה ויזמות, סיפר לא מזמן לניב רסקין בחדשות הבוקר כיצד עלה הרעיון להמצאת הדיסק-און-קי: מורן נסע להעביר הרצאה בניו-יורק וכשהמחשב הנייד שלו כשל ברגע האמת הוא נתקף חרדה ונאלץ לדבר ללא המצגת שהכין. בסוף ההרצאה, כשקיפל את חפציו, הוא נשבע: "זאת הפעם האחרונה שאני מגיע להרצאה, בלי שההרצאה נמצאת בכיס שלי".

ב-1989 הקים את M-Systems, שמוצריה הראשונים היו התקני זיכרון ניידים, מבוססי פלאש. ב-2006, ענקית כרטיסי הזיכרון Sandisk רכשה את החברה ב-1.55 מיליארד דולר. מורן, שקיבל אז מניות בשווי של כ-80 מיליון דולר, המשיך לעבוד בארץ ולשמש דמות מפתח בעולם היזמות המקומי. עד היום רשם מעל 40 פטנטים.

השורשית: נטפים

לא רק הייטק משובח יצא מכאן ולא רק גשם, גשם מטפטף. חברת ההשקיה הישראלית נוסדה עוד ב-1965 כשקיבוץ חצרים, ששאף להתרחב מחקלאות לתעשייה, חבר למהנדס המים שמחה בלאס ולמפתח הראשי של הטפטפות הידועות, רפי מהודר, לאחת החברות המצליחות והמזוהות ביותר עם המשק הישראלי.

הרעיון פשוט: מערכות אוטומטיות להשקיה מבוקרת, בלחצי מים משתנים, במטרה לשמור על אדמה פורייה, לחסוך במים ולמקסם את הפוטנציאל של היבולים. בשנות ה-70 הצטרפו כשותפים קיבוץ מגל וקיבוץ יפתח וב-2011 הבעלות החלה לנדוד הרחק מהקיבוצים לקרן ההשקעות פרמיירה,  וב-2017 רכשה חברת מקסיכם המקסיקנית 80% מהבעלות בחברה עבור יותר מ-1.5 מיליארד דולר.

השיאנית: מובילאיי

גם הדרך למכוניות ללא נהג עוברת בישראל, ואתם יכולים לשאול את ב.מ.וו, טסלה ואינטל, שרואות עתיד עם המערכות של מובילאיי, לסיוע חכם לנהגים. בעזרת מצלמה ושבב, המערכת מזהה סטיות בין נתיבים, הפרעות בדרך ומהירויות מופרזות, המתורגמים להתרעות ויזואליות וקוליות עבור נהגים. המוצר פורץ הדרך כבר הותקן ברכביהן של עשרות יצרניות, ולא רחוק היום שיהפוך למחויב בחוק.

דרכה של החברה התחילה ב-1999 עם המנכ"ל זיו אבירם וסמנכ"ל הטכנולוגיות פרופסור אמנון שעשוע. ב-2014 הבורסה בניו-יורק הביעה בה אמון בצורה של 890 מיליון דולר וכעבור פחות משלוש שנים, במרץ 2017, נמכרה מובילאיי לאימפריית השבבים אינטל ב-15.3 מיליארד דולר, העסקה הגדולה בתולדות המשק הישראלי.

הכוכבת: ווייז

כמה פעמים כבר ראיתם סרט או סדרה, עם דמות שנוסעת במכונית ומנווטת בעזרת האפליקציה והרגשתם שזה קצת בזכותכם? הפרויקט, שנולד ב-2006 כמקור פתוח למיפוי כבישי ושבילי ישראל על ידי נהגים, חישב מסלול מחדש כעבור שנתיים ועם עלייתם של היישומים לטלפונים הניידים החל לקבל את הצורה הנוכחית שלו: אפליקציית ניווט שיתופית, שיודעת כל מה שקורה בכביש, ונשענת על בתי העסק שבדרך לייצור רווחים.

כיום, האפליקציה רחוקה ממיפוי של ישראל בלבד וקרוב ל-70 מיליון נהגים נעזרים בה על פני כ-100 מדינות, אחרי שבשנת 2013 נמכרה החברה לגוגל תמורת כ-1.3 מיליארד דולר. העסקה הובילה לתביעות של חברי הקהילה בפרויקט המקורי (Free Map Israel) ועוד על הפרות פטנטים בתחום מניעת הפקקים – רוב התביעות נדחו.

הזוהרת: ויקס

אם הפסקנו להתרגש כשחברה ישראלית מפרסמת בסופרבול, כנראה שמשהו טוב קורה שם. אבל החברה, שמספקת תשתית פשוטה לבניית אתרי אינטרנט, בכלל התחילה במקרה, כששלושת מייסדיה רצו להקים אתר לפרויקט אחר והבינו שזה ממש לא לכל אחד. היום, 12 שנים אחרי, יותר מ-100 מיליון משתמשים בכמעט 200 מדינות נהנים מהכלים ומהתמיכה של ויקס (WIX). אינטרנט לעם.

בסוף 2013 הונפקה ויקס בנאסד"ק וגייסה 127 מיליון דולר שנתנו לה דחיפה רצינית קדימה, עד לשוויה הנוכחי – סביב 3 מיליארד דולר. קשה לדעת מתי ואם בכלל יגיע האקזיט, אך כרגע החברה לא מחליפה ידיים ולא זזה מנמל תל אביב, למרות שההנהלה הביעה רצון כזה. בסיכום 2017 נבחרה ויקס למקום ה-5 בין חברות התוכנה שהכי כדאי לעבוד בהן בעולם.

השקטה: פלייטיקה

בתחילת העשור הנוכחי הגיע לשיאו טרנד בזבוז הזמן בפייסבוק. לפני התפוצצות האינסטגרם והטוויטר, המשחקים החינמיים ברשת החברתית היו בילוי מועדף ופלייטיקה הייתה שם עם פוקר, מכונות מזל והימורים – הכל בכאילו, כמובן. אולי לא הכל, בעצם, כי ההכנסות של פלייטיקה הגיעו בשנת 2015 ל-725 מיליון דולר.

ב-2016 מספר רוכשים סינים, ביניהם ג'ק מא (עליבאבא) רכשו את פעילות החברה ב4.4 מיליארד דולר. ללא ספק, סיפור הצלחה, אך מעט חמצמץ – ב-2011, המייסדים רוברט אנטוקול ואורי שחק מכרו את החברה לחברת המשחקים סיזרס בסכום שלא עלה על 90 מיליון דולר בלבד. מטה החברה, אם חיפשתם משהו מתוק, נותר בישראל על 300 עובדיו, וממשיך להתרחב.