ורד בכר לא חשבה שהאימון הראשון שלה בחדר כושר יסתיים במחלקה לטיפול נמרץ ומי שיציל אותה ממש במקרה יהיה השכן שגר במרחק של כמה בתים ומתנדב כפרמדיק ב"איחוד הצלה". אבל בואו ונחזור קצת יותר משנה אחורה. יום שני, 29 בדצמבר 2015, יום נעים בחוץ, ורד לובשת את בגדי הספורט והולכת לשיעור ניסיון בחדר כושר. "עשיתי אימון קשה מדי, לא יודעת מה חשבתי לעצמי אבל הלכתי". היא מספרת. "אחרי 40 דקות אימון הרגשתי כאילו לקחו כידון ותקעו לי אותו בחזה. לא חשבתי על התקף לב, חשבתי שהדופק שלי מואץ מדי ושזה יעבור. אבא שלי נפטר מדום לב אבל לא חשבתי על זה באותו רגע".

ככל שעברו הדקות ורד התחילה להרגיש פחות טוב. לחצים בחזה, קושי בנשימה, זיעה קרה ותחושה מוזרה בידיים. המדריך התקשר להזמין אמבולנס ובינתיים ורד התחילה להבין שהיא באמצע אירוע לבבי. "אני כבר לא הייתי שם, לא זוכרת מה היה. הרגשתי חולשה ורצון להקיא וחיפשתי מה יעזור לי לנשום טוב יותר כי נהיה לי קוצר נשימה. בשלב הזה נשכבתי וראיתי דרך הזכוכית אופנוע של איחוד הצלה מגיע ונעצר ממול. הוא נכנס עם קסדה על הראש ושאל אותי איך קוראים לי, מהשלב הזה אני לא זוכרת כלום".

תכניס גול אני כבר חוזר

יואל גאל דור הוא פרמדיק מתנדב באיחוד הצלה שהיה במרחק של 5 דקות נסיעה משם. הוא צפה באימון כדורגל של הבן שלו ובדיוק כשנגמרה המחצית, הוא קיבל דיווח על אירוע חירום רפואי קרוב. הוא החליט לנצל את ההפסקה כדי לקפוץ עם האופנוע ולראות אם אפשר לעזור. "אמרתי לבן שלי 'תכניס גול, אני כבר חוזר'. בתוך דקה הייתי במקום, ראיתי אישה יושבת ושעונה על הקיר ממול ולידה עומד המדריך. היא אמרה שאין לה אוויר. שאלתי אותה כמה שאלות כלליות ובדקתי לה את הדופק והיה מצוין אבל לחץ הדם היה קצת נמוך. ביקשתי ממנה לשכב ולהרים רגליים ותכננתי לתת לה אינפוזיה. לפתע היא התחילה לפרכס. הדבר הראשון שעשיתי הוא לבדוק דופק ואני מבין שאין דופק. היה איתי דפיברילטור, מכשיר החייאה מציל חיים שנותן שוק חשמלי ומסדיר את קצב הלב. מיד התחלתי לעשות לה החייאה". לאחר מספר דקות הגיעו למקום צוות אמבולנס, ורד פונתה למחלקה לטיפול נמרץ לב בבית החולים קפלן שם היא עברה צינתור.

ורד ויואל (צילום: איחוד הצלה)
"חשבתי שהדופק שלי מואץ מדי ושזה יעבור" | צילום: איחוד הצלה

"המלאך השומר שלי"

כשורד ראתה את יואל נכנס עם קסדה על הראש, משהו בעיניים היה נראה לה מוכר. "היום אני יודעת שאנחנו שכנים, אבל אני לא בטוחה אם נתקלתי בו פעם ועדיין באותו הרגע הוא היה נראה לי מוכר. כשהוא ישב לידי בבית החולים באותו היום אחרי שהתעוררתי, זה היה ברור לי שזה הוא. המפגש היה מאוד מרגש, הוא המלאך השומר שלי".

מה אומרים לאיש שהציל אותך?

"אני לא חושבת שאפשר להודות לו על משהו כזה. אני הרגשתי שאני צריכה להעביר את הסיפור הלאה ולעשות משהו כדי לעזור למישהו אחר". ורד החליטה לתרום דפיברילטור לארגון, מכשיר החייאה זהה לזה שהציל את חייה שהיום נמצא באופנוע האמבולנס של יואל ומשמש אותו להציל חיים. "אני יכולה להביא לו פרחים או עוגה אבל שום דבר בעולם לא יכול לבטא תודה על זה".