את זובין מהטה אנחנו פוגשים בזמן שהוא עורך אודישנים לקבלה נגנים וזמרים חדשים לתזמורת הפילהרמונית הישראלית עליה הוא מנצח. הנבחנים במתח אל מול המאסטרו שזמנו קצוב וגם אם יצליחו להיכנס לפילהרמונית, הדרך אל לב התרבות הקלאסית של ישראל תישאר ארוכה. עוזי שליו, נגן ותיק בתזמורת, מכין את הצעירים ואומר שלזובין לוקח בערך "5 שנים עד שהוא קורא בשמך. לרוב הוא יפנה לנגן שלידך". "עד שאתה מרגיש שהוא ממש בוטח בך לוקח זמן" מעיד שליו.

כשדרור גלוברמן ניגש להציג עצמו בפני המאסטרו, זה מיהר להסביר לו מדוע מדובר ביום מיוחד. "אנחנו עושים חזרה על הסימפוניה בפעם הראשונה בעוד שננגן אותה מול קהל כבר הערב". זובין משקיע בתזמורת הישראלית כבר במשך חמישים שנה, מה שמדרג אותה בראש כל התזמורת אותן הוא מנהל.

זובין הגיע לתזמורת כמנצח מחליף בשנת 1961. "הנחיתה בישראל הייתה שוק עבורי, כי היא מאוד דומה לבומביי" משחזר המאסטרו את ימיו הראשונים בארץ. מהר מאוד הוא הרגיש בבית והתקבל באהדה מצד התזמורת. זובין הוא אישיות בינלאומית בולטת שנמצא רוב השנה בכל מדינות העולם והוא נמנה בין מעט הישראלים שמאפרים את שמה של ישראל בעולם כולו.

האופרה האיטלקית של זובין

נולד ב-1936 בבומביי למשפחה מהכת הפרסית זרטוסטרית. בגיך שמונה-עשרה נסע לווינה כדי ללמוד ניצוח. בגיל 24 מונה להיות המנהל המוזיקלי של הפילהרמונית במונטריאול ובהמשך קיבל לידיו גם את התזמורות של לוס אנג'לס וניו-יורק. מאז זכה להצלחה חוצת תבל ולמרות שבכל מקום אחר הוא מרוויח פי 20, הוא תמיד חוזר לשכונה שלנו. "התזמורת הישראלית זה כמו להיות בשוק במזרח הרחוק".

חוץ מלמוסיקה קלאסית, מאזין זובין גם למוסיקה הודית- קלאסית. גם ג'אז הוא אוהב אבל לא רוק. "אני לא מרגיש שרוק דורש כישרון רב מידי" מסביר. "אתה יודע מה אני כן אוהב? ראפ" מוסיף במפתיע. "ראפ, בייחוד בהתחלה, הראה במילים את הסבל של אנשי הגטו. מבחינה מוסיקלית הקצב מאוד מרגש אותי" אומר זובין. כשהבאנו לו את להקת "קווין" כדוגמא לרוק איכותי אמר זובין דבר אחד: "אתה יודע מי הוא היה? הוא היה פרסי. כמוני. ושמו פרוק בולסרה". "אני אוהב לצפות בו בגלל שהוא שייך לדת שלי".

לצד הקריירה הסוערת, בחייו הפרטיים של המאסטרו יש מספיק חומר לאופרה איטלקית. בגיל 22 התחתן עם זמרת הסופרן הקנדית כרמן לסקי. שש שנים לאחר הנישואין הם התרגשו, ולסקי התחתנה עם אחיו של זובין- זארין מהטה, שכיום מכהן כנשיא התמזורת הפילהרמונית של ניו-יורק. לאחר מכן התחתן זובין עם ננסי קובאק איתה מביא ילדה בשם אלכסנדרה.

"אני אוהב את המדינה הזאת"

בנוסף לנישואים השונים ושאר הילדים,  נולד לזובין גם בן ישראלי, אורי בן ה-23, שנולד בעקבות מערכת יחסים מחוץ לנישואים. על הבן הישראלי אוהב זובין לדבר, מספר עליו שכעת הוא בצבא ואחר-כך כנראה יטוס לטייל בעולם ויחזור ללימודים באוניברסיטה. "יש לי קשר מאוד טוב איתו" אומר. "אנחנו תמיד הולכים לאכול אוכל הודי". "הוא לא כל-כך אוהב מוזיקה ואני לא מנסה להכריח אותו" מספר.

כמו כל הורה במדינת ישראל, גם זובין דואג לבנו שבצבא. "כשהוא שירת בחברון דאגתי לו יותר. וכשהיה על גבול עזה בכלל לא ידעתי על זה. הוא לא סיפר לי". "אני כבר לא פוגש אף אחד בעולם שיש לו משהו טוב להגיד על ישראל" מדווח זובין. "בחו"ל אני מגן על החלק בישראל שאני עדיין אוהב ועדיין מאמין בו". "אני מקווה שישראלים ייסעו לרמאללה ויראו כיצד חיים שם אנשים" קורא זובין. "אני מחכה למנהיג שיבחין בכך ויחליט לסיים את כל המתיחות הזו" אומר זובין. "אני בכלל לא אומר שהם תמיד צודקים. גם הם חייבים להבין שחייבת להיות גמישות" זובין נראה מאוד מוטרד מהנושא המדיני. "ודאי שאני מוטרד. אני אוהב את המדינה הזו. ויש אנשים ששמחים להמשיך עם המצב כפי שהוא כל עוד זה אפשרי". זובין לא מאמין שזה הפתרון.

את בית הספר למוסיקה שהקים באוניברסיטת תל-אביב הרחיב זובין גם לנצרת ולשפרעם. החלום שלו הוא לקבל נגן ערבי ראשון לפילהרמונית. חלום אחר שמחכה הרבה זמן הוא לגיע לנגן בבירות ערביות. "חוסיין מלך ירדן ניגש אלי באנגליה וביקש שאבוא עם התזמורת מאחר ואנחנו בהסכם שלום" מספר זובין. זה כמעט וקרה. "אני עוד מאמין שאזכה לזה".

אנשים, ראשון - שלישי, בשעה 18:05