היא דוגמנית, היא שחקנית, היא מנחת טלויזיה וכיום- גם ברמנית. אנחנו בעיקר מכירים אותה כבוגרת העונה השנייה של האח הגדול, אבל אלין לוי עושה הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים. בין השאר, היא גם עונה על השאלות הקשות.
מתוך כל מה שמעסיק את אלין, קשה להסיק מה באמת החלום שלה. "תיאטרון ומשחק. זה החלום" משיבה ללא היסוס. "אימא תמיד חינכה אותי שעלה חלומות לא מוותרים, אז הגעתי לאודישנים של יורם לוינשטיין והתקבלתי" היא מספרת בגאווה. למרות היציבות שאלין משדרת, מתברר כי לא הכל אפשר לדעת רק מלהביט בה. "אני לא בטוחה שטוב לגלות את זה, אבל אני מאוד חסרת בטחון. זה נראה שהכל עובר לידי אבל כשאני בבית זה משפיע עלי" חושפת באומץ.
"אם אני לא מכניסה את האצבעות לפה- איכשהו בסוף היום זה קורה"
כשמסתכלים על אלין רואים בעיקר יופי וכישרון, אבל לכל אחד מאיתנו יש הרגל מגונה. "אני כל הזמן מקלפת את העור מסביב לציפורניים" מגלה במבוכה. "אם אני לא מכניסה את האצבעות לפה- איכשהו בסוף היום זה קורה". מההרגלה המגונה מנסה אלין להיגמל כי זה "דוחה", אבל באשר למקרים הרבים בהם היא מובכת לא בטוח שיש מה לעשות.
"כל החיים שלי מביכים בערך" אומרת בבת-צחוק. "אני נופלת מלא, נתקעת בדברים. עושה הרבה נזקים". אבל מה שהכי מביך את אלין זו העובדה שהיא לא זוכרת שמות של אנשים. ולפעמים, גם לא את האנשים עצמם. "אני עובדת כברמנית וכל פעם שמגיע אחד המנהלים אני שוכחת שזה הוא ואומרת לו את המחיר כל פעם מחדש. לא מביך?".
את השיר האהוב עליה הכירה דרך אדם שהיא לא מחבבת כל-כך, אבל דווקא גילתה שההמלצה לא רעה. "'אישה חרסינה' של מירי מסיקה" משיבה "כששמעתי את המילים התחברתי".
ומה אלין הייתה רוצה להיות אבל היא לא? "אותה ילדה שמאמינה שבאמת הכל טוב ושכל האנשים טובים. חבל שהטוהר הזה הלך לאיבוד".
>> יאנה יוסף עונה על השאלות הקשות
אנשים, ראשון - שלישי, בשעה 18:50