ימים סוערים עוברים על המדינה ונראה שמי שנותרת יציבה ולא חוששת להביע עמדה היא חברת הכנסת אפרת רייטן. המצלמות שמופנות כלפיה והקהל הדרוך רק מדרבנים אותה לומר את הדברים בצורה ברורה. דוגמה לכך אפשר היה לראות בשבוע שעבר, כשבדיון של ועדת הכנסת בנוגע לחוק-יסוד: הממשלה, היא יצאה נגד מה שהיא מכנה "חוק דרעי 2". "הוועדה הזו הוקמה במיוחד בשביל לחוקק חוקים פרסונליים, חקיקה לאנשים ספציפיים כדי שיוכלו להיות מושחתים", אמרה בתוקף.
אבל אפרת רייטן היא לא עוד חברת כנסת. בעברה, הייתה מהמנחות הבולטות בערוץ הילדים והשפיעה על רבים ורבות. למרות שעבר זמן רב מאז הייתה כוכבת, וכשבדרך לכנסת הספיקה לעבוד כעורכת דין, נראה שהיא לא בדיוק מתה על האזכור המתמיד. "העיסוק בי או בפרסום הוא דבר שולי בכל האירוע", שיתפה הערב (רביעי) ב"אנשים".
מאיפה את שואבת את המוטיבציה?
"מאבא שלי. אני נמצאת בכנסת הרבה בזכותו, הוא היה איש ערכי וציוני. היה לו דגל בבית ותורן מחוץ לבית שהוא היה מרים ומוריד. זה אבא שלי, דגל ישראל זה הוא".
מה הוא היה אומר אם היה רואה את מה שקורה פה עכשיו?
"אני זוכרת שכשהוא היה על ערש דווי, הוא ממש דיבר על הקושי והשינויים ומה שמחכה לנו במציאות הישראלית מעבר לפינה. הוא היה מאוד עצוב".
רייטן נולדה ב-1972 ברמת השרון ואחרי הצבא החלה לעבוד בטלוויזיה והפכה לכוכבת כשהחלה להנחות בערוץ הילדים. בגיל 28 היא עוררה הפתעה גדולה, כשבמקביל לעולם הבידור החלה ללמוד משפטים. זו הייתה החלטה מודעת שנבעה מרצון לשנות והרגשה של מיצוי.
אנשים עדיין עוצרים אותך ברחוב?
"מדי פעם יש קריאות, שהן בעיקר קריאות תמיכה. מבחינתי כל העניין נגמר בגיל 32 כשהבאתי ילד ראשון ומיד הרגשתי את הצורך לגונן ולהיות שם בשבילו. היה לי ברור שאני הולכת לשמור ולתת את כל כולי לאדם שהבאתי לעולם, ובמקביל פחות הרגשתי צורך לקבל אהבה מבחוץ. באותו זמן גם הלכתי ללמוד משפטים".
איך היה לעשות את השינוי?
"מחקתי את האגו שלי לחלוטין. ישבתי בחדר בלי חלון עם עוד שני מתמחים שצעירים ממני לפחות בעשר שנים. אני לא אשכח לילה אחד שאני זוכרת אותו כמו סרט שאני רואה מהצד. ישבתי על שטיח באחת לפנות בוקר וסידרתי ניירות בקלסרים כמו מתמחה וכל הזמן תיקנו אותי. זה כמו לקחת מישהו שהיה לו את כל הגוורדיה, ממפיקה, לתסריטאי, למלבישה ועכשיו חזרתי להיות הכי למטה."
הרגע שבו רייטן החליטה להיכנס לעולם הפוליטי היה כשייצגה את משפחות הרוגי אסון נחל צפת, שבו נספו עשרה חניכי מכינת "בני ציון" ב-2018. "התיק הזה היה שונה באחריות ובחיבור שהיה לי עם המשפחות, הרגשתי שאני יותר מעורכת דין. מדובר באסון מזעזע שבו המנהלים הכניסו אותם למלכודת מוות ולא לקחו אחריות. יותר מזה, המדינה לא לקחה אחריות ולא הקימה ועדת חקירה. כשהסתכלתי על המדינה הרגשתי שבר, אמרתי 'זו המדינה שלנו?'".
בנאום הבכורה שלך בכנסת הדגשת שחשוב לך שיח מכבד.
"אני חושבת שיש פה הרבה אנשים שלא מביאים כבוד למקצוע ולתפקיד שלהם. כאזרחית לפני שנכנסתי לכנסת אמרתי 'זה בזיון מה שקורה שם'. הרבה דברים שם דוחים כמו ההתנהלות, האנשים, הרמה וסגנון הדיבור. זה לא סתם שהאמון הציבורי בפוליטיקאים הוא הכי נמוך. זה אבסורד שבתוך כל המהומה שבה אנחנו נמצאים, באים חברי הכנסת לתקן את האמון הציבורי בבית המשפט, שהאמון בו גבוה פי שלושה מהאמון בהם".
את שומעת מאנשים 'אולי אפרת תהיה ראש המפלגה'?
"יש לנו יושבת ראש. אני יודעת ושומעת, זה לא מעניין".
את חושבת שההתנהגות הגסה בכנסת היא אמיתית או משחק לטובת המצלמות?
"האווירה מזעזעת. זה לא דומה לכנסות הקודמות שאז הייתה קולגיאליות".
איך התמודדת עם הקריאה של חבר הכנסת אלמוג כהן "גזגזי לערוץ הילדים"?
"לא התרגשתי יותר מדי, כנראה שהוא גדל עליי. גם לבן גביר יש טקטיקה נורא ברורה: הוא מאשים אחרים במה שהוא הואשם כל החיים. כל השנים היה ברור שבן גביר זה מאיר כהנא ושזו גזענות, אז הוא לקח את זה ומנסה להפוך את זה עלינו. בעבר הוא חסם כבישים והיה אנרכיסט, ועכשיו הוא קורא לאחרים אנרכיסטים. הוא מצליח רגעית, זה לא יחזיק מעמד".
נראה שמי שעושה את הקרקס הוא זה שמצליח לקבל תשומת לב.
"לשמחתי, בגיל 21 כבר הייתי אחד האנשים הכי מפורסמים במדינת ישראל אז האגו שלי ממש רגוע. אני לא צריכה תהילה וכותרות".
אולי דווקא הממלכתיות הזו היא מה שמונעת מכם להגיע לרוב.
"לשמחתי אין יום שאני לא בתקשורת, ואני מעדיפה להגיד דברי טעם גם אם הדרך יותר ארוכה. אני נלחמת עד הסוף ולא מוותרת. זה שאני שומרת על איפוק, לא אומר שאני מוותרת על מה שאני מאמינה".
אז למה החלטת להיכנס לקלחת הזו?
"כל החקיקה הזו היא כוח לשליט. שלטון שמרכז אצלו כזו כמות של כוח מוביל לשחיתות, וזה מה שייקרה פה. אם האלטרנטיבה הייתה שלא אהיה חלק כשהדבר הנורא הזה מתרחש, אז חוסר האונים והתסכול שלי היו פי מאה. אבל אני לא מיואשת, מבחינתי גם אם אפסיד בקרב זה לא אומר שאפסיד במלחמה ולכן אני מעדיפה להיות כאן ולעשות כמיטב יכולתי, זה מה שיש".