בסרטה של נסלי ברדה, אחד למיליון - פגישה גורלית, נחשף סיפורם הבלתי יאמן של ליאור אלחנתי ועופר שושן. הכל התחיל בתחנה המרכזית בירושלים, בזמן שליאור, חייל משוחרר, המתין לאוטובוס. באותו הזמן ממש, התקדם לעברו עופר, מאבטח שסרק את תחנות האוטובוס. על פניו שני אנשים זרים ששום חוט לא מקשר ביניהם, אבל תחושת בטן חזקה גרמה לליאור לפתוח בשיחה עם משפט שמוכר לכולנו, ושבעתיד עוד יקבל משמעות נוספת: "אחי, מה העניינים?".

שנים אחרי אותו מפגש אקראי הגורל שוב הפגיש בין השניים. ליאור התקרב אל הדת, ארז את חפציו ועבר ללמוד במכון מאיר בירושלים. שם, בפתח הבניין זיהה להפתעתו את אותו מאבטח צעיר מהיום ההוא בתחנה המרכזית. השניים התקרבו והפכו לחברים הכי טובים, אבל בראייה לאחור הם מודים שתמיד חשו שקיימת ביניהם תחרות סמויה. "בזמן התפילה הייתי מסתכל על איך שהוא מתפלל", סיפר ליאור. "יש עשרות בחורים, למה אני מסתכל דווקא עליו? ובכלל, אני צריך להתרכז בתפילה".



למרות הקרבה בין השניים יש נושא אחד שלעולם לא דיברו עליו עד אותו הזמן. "לעולם לא שמעתי ממנו על משפחה", שיתף עופר. "שמעתי את הרבנים מדברים על ליאור והזכירו את זה שהוא ילד מאומץ, זה זעזע אותי לדעת שיש משהו משמעותי לגביו שלא ידעתי. הייתה לי איזו חמלה כלפיו והמון שאלות. החלטתי שזה משהו אישי ואני לא אדבר עם ליאור עליו".

ליאור גדל אצל הוריו המאמצים בכרמיאל, הם סיפרו לו שנולד פג למשפחה מרובת ילדים שמצבה הכלכלי לא אפשר להם לטפל בו ולכן נמסר לאימוץ. "אני לא מאחל לאף אחד להיות ילד מאומץ", הוא הודה שלאורך השנים התקשה להתמודד עם הגילוי, "זאת תחושה של נטישה. לא הסתכלתי על הורי המאמצים כהורים רגילים, בתודעה שלי הבנתי שהם לא ההורים שלי". השאלות לגבי עברו לא הניחו לו, עד שבגיל 21 החליט לפתוח את תיק האימוץ אבל בחר שלא ליצור קשר עם הוריו הביולוגיים: "אמרו שיש לי עוד אחים, והייתי מנסה לזהות אותם ברחוב".

אחד למיליון – פגישה גורלית (צילום: אחד למיליון, קשת12)
"אני לא מאחל לאף אחד להיות ילד מאומץ" | צילום: אחד למיליון, קשת12

ושוב השנים עברו, עד לאותו היום שבו ליאור החליט שהוא בשל לפגוש את משפחתו הביולוגית. בזמן שהוא התמודד עם ההתרגשות שנלווית לאירוע מכונן שכזה, גם חייו של חברו הטוב מהעבר עופר עמדו בפני טלטלה, והגורל עמד להפגיש שוב בין שני החברים הותיקים.

"אמא שלי התקשרה וביקשה שאגיע לתל אביב", שיחזר עופר את אותו יום גורלי, "כשהבנתי שכל האחים שלי יהיו שאלתי אותה עם הכל בסדר. היא התחילה לגמגם ודודה שלי לקחה ממנה את הטלפון וסיפרה לי שאנחנו הולכים לפגוש את אח שלי שנשלח לאימוץ בגיל מאוד קטן. קיבלתי שוק והודעתי שאני לא אגיע. לא הצלחתי לעכל את זה".

ליאור ועופר (צילום: מתוך אחד למיליון, קשת12)
"נגמרו הדמיונות, הם בשר וחי" | צילום: מתוך אחד למיליון, קשת12

באותם רגעים ממש, ליאור פגש את אימו הביולוגית. היא מיד התנצלה על כך ששניים מאחיו, עופר ויניב, לא יכלו להגיע למפגש. אז, אלו היו עבורו עוד שני שמות מתיק האימוץ. בזמן שהתחיל לספר את סיפור חייו, האם החלה למצוא נקודות דמיון רבות בינו לבין בנה עופר, שכאמור לא הגיע למפגש המשפחתי. "זה עיצבן אותי", הודה ליאור, "רבאק לא ראית אותי שלושים שנה ואת מדברת איתי עכשיו על אח אחר?".

בכל פעם שהזכירה את שמו של עופר, דמותו של החבר מימי הישיבה קפצה לליאור נגד העיניים, אבל מה הסיכויים?. "כדי לשחרר ממני את הספק הקטן אמרתי שאשאל אותה אם אותו עופר למד במכון מאיר", שיחזר ליאור. האם המופתעת השיבה שכן והכל התחיל להתחבר לו. שיחת טלפון אחת חיברה את כל הנקודות, והחברים הטובים הבינו שהם בעצם אחים. הגילוי המסעיר הצליח לבלבל את עופר, שמיהר לנתק את השיחה: "המעבר מאח לחבר זה משהו שלא יכולתי להכיל באותו הרגע".

תמונות הילדות של ליאור ועופר (צילום: מתוך אחד למיליון, קשת12)
תמונותיהן של ליאור ועופר שצולמו במקריות לחלוטין | צילום: מתוך אחד למיליון, קשת12

אחרי שההלם הראשוני שקע, השניים קבעו להיפגש. הם ניסו להתרגל לקרבה החדשה ביניהם ולעובדה שהמילה "אחי" היא כבר לא עוד סלנג ישראלי טיפוסי. לסיפור הזה יש סוף טוב, אבל ליאור עדיין מתקשה להבין איך המשפחה שחיפש במשך שנים הייתה לידו מבלי שידע. "איך אני יושב עם בן אדם, אוכל איתו מאותה הצלחת בזמן שכל מה שעובר לי בראש זה איפה האחים שלי, איפה אמא? והוא פה יושב לידי".