נפילה שלא באשמתו בגשר הקוביות, הפלת טבעת והדחה מחצי הגמר, זכייה בכרטיס הזהב לגמר - שנלקח ממנו כשהתברר כי עשה טעות טכנית ונפסל. השנים שעברו על גיל מרנץ מאז שזכה בעונה השנייה, היו סוערות מאוד. דרמה רדפה דרמה, ולקראת חצי הגמר מחר (שלישי, אחרי החדשות, ערוץ 12), מרנץ מקווה שזה נגמר.
אייקון הנינג'ה האהוב, שבבעלותו האקדמיה לנינג'ה שמכשירה את הדורות הבאים בענף, הודה הבוקר: "בכל שנה אני מגיע יותר טוב, יותר בכושר, עם יותר ניסיון ויותר יכולות מנטליות ופיזיות - אבל משהו תמיד קורה אצלי. אני משתדל שלא יקרה, אבל משהו קוסמי דואג שכן. התגובות שאני מקבל הכי הרבה זה: 'אתה הכי טוב מכולם, אתה תמיד יכול לנצח, אבל משהו אצלך מתפקשש'. אני מקווה שהפעם זה לא יקרה".
מבין המתחרים שמולך, מי הכי מרשים אותך השנה?
"שניאור שמח, הוא באמת מהמם. גם האחים שרים מדהימים. בכלל, כל האבולוציה הזאת כשצעירים מגיעים עם יכולות מטורפות. אני גדול ביותר מעשר שנים מהחבר'ה האלה. מגיל 10 עד 15, זה מה שהם עשו. הגוף שלהם נבנה במיוחד ליכולות האלה".
אתה מטפח את הנינג'ות הבאים. זה לא נגד האינטרס שלך כמתחרה?
"אני מסתכל על זה כמו אבא, כשאתה רוצה שהבן שלך יהיה יותר טוב ממך. אישית באקדמיה אני מאמן ילדים שנמצאים בקטגוריות הילדים והנוער. יש אצלי אלופי הארץ, אבל יש להם עוד הרבה זמן עד שיגיעו לתוכנית. השארתי לעצמי ביטחון".
הדו-קרב העונה ממש טרף את הקלפים.
"המשחק קצת השתנה העונה בגלל הדו-קרבים. הדו-קרב מעמיס המון מנטלית, זה מאתגר הרבה יותר".