כשראינו את ישי כלפון וגיל מרנץ פותחים מבערים ומנצחים את היריבים שלהם בדו-קרב, זה היה נראה כמעט קל מידי. אבל מאחורי ניצחון כזה וביצוע כל כך חזק ועוצמתי, עומד ניהול נכון של סיטואציה. עם כמה שמכשול הסלמון נראה קשה טכנית ופיזית, ההתמודדות הנפשית במהלך התחרות גדולה פי כמה. גבי זקס, פסיכולוג ספורט שמלווה נינג'ות ומכיר את התחום מקרוב, סיפר על האתגרים שמתחרי הנינג'ה מתמודדים איתם במהלך הדו-קרב וההכנות לקראתם.
כשהמתחרים עולים על המסלול וכל המצלמות סביבם, הם יודעים שהם תלויים רק בעצמם ושכל המשקל על הכתפיים שלהם "נינג'ה זה ספורט מאוד מאתגר מבחינה פסיכולוגית. זה ספורט יחידני שהוא בדרך כלל יותר קשה בגלל שאין לך חילוף או הפסקה. גם אין מישהו שאתה יכול להאשים - הכל מופנה אליך, כל האחריות עליך וזה שם המון לחץ על הכתפיים", מסביר זקס ומוסיף, "אין מקום לטעות, טעות אחת ואתה יכול ליפול".
עם התפתחות הענף, הלחץ התחרותי רק גדל, "המטרה לרוב היא לעזור לספורטאים לתפקד טוב יותר בספורט תחרותי. בדרך כלל יש פער בין האימונים לתחרות עצמה וחלק מהטיפולים מתמקדים בהתחלה סביב זה. בטיפול פסיכולוגי רגיל גם יש מטרה, אבל יכול להיות שיהיו מטרות כמו מערכות יחסים ודברים אחרים, בספורט זה ספציפי".
מה הכוונה ספציפי?
"לספורטאים פרפקציוניסטים למשל יש לרוב נטייה להרגיש אשמה, אז אני חושב שפסיכולוגיית ספורט טובה תדבר על הדינמיקה הזאת, תתעסק ברמה הרגשית היותר עמוקה ותדבר על איך אותו האדם מבין את עצמו בתוך הספורט".
ובתחרות כמו הנינג'ה - שעבודה של שנה יכולה להיגמר בשנייה, בטח הלחץ גדול יותר.
"לגמרי, הלחץ עצום, הם מתאמנים מאוד קשה. לפעמים שני אימונים ביום, שש פעמים בשבוע. אז העבודה מאוד קשה עם המון לחץ, וזה גם מה שיפה בספורט, לפעמים היא יכולה לגרום לך להתעלות, זה כוח מטורף".
ההשפעה של עונת הדו-קרב על המתחרים
בעונה החמישית, בשונה מעונות קודמות, התחרות נפתחת בדו-קרב צמודים במיוחד והמתחרים צריכים להתמודד עם אתגר חדש במסלול, כשהם יודעים שהפסד למתחרה יעיף אותם כבר בשלב המוקדם של התחרות "זה מאוד משפיע, הדו-קרב הכניס דינמיקה מעניינת ויפה לתחרות. כשעבדתי עם נינג'ות בנושא הזה אז לקחנו את הסיטואציה ומצאנו ביחד איפה זה נותן להם כוח".
אחת ההשפעות הבולטות שהיה אפשר לראות בדו-קרבים הראשונים, היה למשל כשיוסי שליט העיף מבט קצר שמאלה לכיוון המתחרה שלו, מה שעלה לו בהובלה ובהדחה מוקדמת. "אם הוא מוביל והוא יודע שהמתמודד מאחוריו, זה בהחלט יכול להלחיץ. הרבה פעמים זה יותר קשה להוביל מאשר להיות בפיגור, כי כשאתה בפיגור אתה יכול לבוא כאנדרדוג ולנצל את זה לטובתך".
אז איך היית ממליץ למתחרה להתמודד בסוג כזה של תחרות?
"יש לנו משיכה מאוד אינטואיטיבית לתוצאה והבסיס של פסיכולוגית ספורט זה ללמד את המתמודדים להתמקד בביצוע ולא בתוצאה. חשוב שבזמן התחרות, לא משנה אם מי שמולו מוביל או בפיגור, הוא יישאר ממוקד בעצמו ובטכניקה שלו ולא במי שנמצא מולו".
מה היית ממליץ לנינג'ות לעשות רגע לפני שהם מוזנקים לדו-קרב?
"אחד הדברים שספורטאים עושים זה להיזכר במה שעשית באימונים או לדמיין את מה שאתה הולך לעשות ואיך אתה הולך לעשות את זה. אנשים לא מבינים כמה זה חשוב לנשום, זה משדר למוח שהגוף רגוע וזה מרגיע אותך. גם הנושא של שפת הגוף, כמו רונאלדו למשל שעומד לפני בעיטה, זה דבר שנותן עוצמה מסוימת". שימוש דומה שאנחנו מכירים מהעונות הקודמות זה השאגה המפורסמת של שמלא.
אחת התוספות המרעננות של העונה הנוכחית זו הכנופיה, חבורה של תשעה נערים שממש גדלו על הנינג'ה ועל הכוכבים שלה. במשך שנים הם הקדישו את זמנם והתאמנו באינטנסיביות מהעונה הראשונה והגיעו מוכנים לעונת הדו-קרב כחבורה חזקה ותומכת "אני חושב שהבחירה שלהם להגיע כקבוצה נותנת להם המון כוח, במיוחד אם הם ביחסים טובים, זה מקור לתמיכה וזה יתרון מאוד גדול, במידה ויש תחרותיות מאוד בריאה".
יש הרבה מתאמנים בנינג'ה שהפכו את הספורט לדרך חיים, מה היית ממליץ להם לעשות בשביל להגיע לרמה הגובה של המתחרים בתוכנית?
"החבר'ה האלה מתאמנים כמו אתלטים בינלאומיים. בשביל להיות בטופ של הספורט הזה צריך להבין שזה משהו שקשה לעשות לבד. צריך תשוקה, אם אין את זה אז אל תכנסו לזה בכלל. כמובן שגם צריך מאמן טוב עם ניסיון בתוכנית, זה יכול לסייע".
גבי זקס, פסיכולוג העוסק בפסיכולוגיית ספורט ובטיפול פסיכולוגי בילדים ונוער.
www.sportpsychology.co.il