בהיכל התהילה של "נינג'ה ישראל" שהופך צפוף יותר ויותר משנה לשנה, תמצאו לא רק את יובל שמלא, גיל מרנץ, אלכס חזנוב וחבריהם, אלא גם מתחרה צנוע יותר שהוכיח את עצמו בגדול על המסלול - אילן בלופרב, הסגן של מרנץ בעונה השנייה שהעפיל עד לשלב 2 בגמר אבל החליק במכשול מקפצת העכביש.
שנתיים חלפו מאז שסיים במקום השני בעונה השנייה ונראה שאילן בחר לקחת צעד אחורה. "בניגוד להרבה מתחרים אחרים אין לי סטודיו או חשבון אינסטגרם פעיל מאוד, אז יצא שבהרבה מובנים נעלמתי", הוא מודה, "הגעתי לנינג'ה ממקום שונה מרוב המתמודדים, אני לא ספורטאי מקצועי ולא עושה את זה למחייתי. החיים שלי לא סובבים סביב זה, באתי לנינג'ה כי זה עניין אותי וסיקרן אותי".
"מצאתי את עצמי מהר מאוד בקרב אחד על אחד מול מרנץ על המקום הראשון של העונה", נזכר בלופרב במאורעות העונה השנייה, "כשהתוכנית שודרה הכל סביב זה היה כל כך גדול. לא הייתי מוכן לגודל של הדבר הזה. פתאום כולם מדברים איתי, החברים, הסביבה הקרובה - ובכלל. זה היה מאוד אינטנסיבי".
מה הסיבה שלא חזרת בשנה שעברה?
"העונה השלישית תפסה אותי כשאני עמוק בצבא, וגם התחילה הקורונה שדחפה אותי עוד יותר עמוק לתוך הצבא כי לא יצאנו הביתה. הרגשתי שאם אלך לעונה זה לא יהיה מתוך כיף, אלא מתוך אוטומט כי כולם מצפים שאלך. המחשבה ללכת הכבידה עליי והחלטתי לקחת שנה הפסקה. כשהגיעה העונה הרביעית פתאום הרגשתי שזה כן יכול להתאים ושאני יותר מוכן נפשית עכשיו - ופשוט הלכתי על זה".
נשארת עם תחושת החמצה מסויימת אחרי הגמר ההוא?
"חמש דקות אחרי שיצאתי מנמל חיפה עוד הייתי בהיי של המקום השני - איזה יופי, איך הפצצתי, איזה ביצוע טוב נתתי, אבל ככל שזה הלך והתרחק הרגשתי יותר תחושת החמצה מאשר תחושת הצלחה. התרגלתי לזה שהגעתי למקום שני ועוד יותר התחדד לי כמה הייתי קרוב ואיך החלקתי על שטות. יכולתי להגיע יותר רחוק".
עד כמה זה דיגדג לך כשצפית בעונה הקודמת מהבית?
"זה לא היה פשוט. עסקתי בהשוואות, אם הייתי מגיע לעונה הזאת - לאן הייתי מגיע? כשאתה רואה את הקהל והמנחים מרימים ומעודדים על המסלול, אתה רוצה להיות שם שוב. אתה שוכח שזה מלחיץ, קשה ומעמיס, פשוט רוצה להיות שם. החוויה הזאת של לראות את העונה שעברה מהבית הייתה חלק מההחלטה שלי לבוא בעונה הרביעית".
"היחס אליי כמתמודד חוזר מלחיץ, יש יותר פוקוס עליי"
אחרי שנתיים המתנה לקאמבק שלו, מחר (רביעי) בפרק פתיחת העונה של "נינג'ה ישראל 2022" בלופרב יעלה שוב על המסלול. הציפיות ממנו גבוהות והוא יודע את זה - מה שמוסיף ללחץ הקיים גם כך. "הסיטואציה מאוד מלחיצה. בתור מתמודד חוזר אני מקבל יותר יחס ולפעמים זה אובר מלחיץ", מודה בלופרב, "אם בעונה השנייה הגעתי ואף אחד לא ידע מי זה הילד המוזר הזה, עכשיו יש יותר פוקוס עליי. פתאום אני אילן, לא 'המטפס הזה'. זה אחרת".
אמרת פעם שאתה מרגיש האנדרדוג בנינג'ה, אתה עדיין בתחושה הזאת?
"אני מגיע מבית שהוא חובב אנדרדוגים. זאת סיטואציה שיותר נעים להיות בה - יש לך רק מה להרוויח, אין מה להפסיד. אני כן קצת אנדרדוג לעומת מתמודדים אחרים שהם שם דבר בעולם הנינג'ה ויש להם קבלות לאורך כמה עונות. אני מרגיש כך באופן שבו מתמודדים אחרים מסתכלים עליי וגם באיך שחלק מהצופים מסתכלים עליי".
אילו הכנות עשית לקראת החזרה שלך למסלול?
"ההבדל המרכזי הוא במיינדסט. בעונה השנייה הייתי מאוד נרגש, מבולבל, לא ממוקד. הכל היה לי חדש. אמנם גם בעונה הזאת האימונים שלי היו בעיקר בצבא - מתח על משקופים, להתנדנד על שער, לרוץ בבסיס - עדיין לא יכולתי להתאמן כמו שצריך, אבל ההתרגשות אחרת. אני בא יותר מפוקס ומוכן נפשית".
לאן אתה מכוון הפעם? מקום שני כבר היית. נשאר לקחת את העונה ולכבוש את המידוריאמה.
"זה לא כמו ריצת 100 מטר שאפשר לכוון לתוצאה מסויימת, יש כל כך הרבה לעבור. המשחק מתחיל מאפס. אני לא מכוון לשום שלב, כרגע כל תשומת הלב שלי הולכת אל הסטפר במוקדמות. כשאעבור את הסטפר, אחשוב טיפה יותר הלאה. מה שאני אוהב שמשותף בין הטיפוס לנינג'ה, זה שאתה לא נגד מתמודדים אחרים - אתה נגד המסלול".
איזה טיפים יש לך למתמודדים החדשים והצעירים שיעלו העונה בפעם הראשונה על המסלול?
"לנתב את התחושות למקום הנכון. אם אתם מרגישים נרגשים ומפוזרים - לקחת את הזמן, להירגע, לא לחייך למצלמות ולתת נשיקות לקהל אלא לחפש את הזון שלכם. אם זה הפוך ואתם מרגישים קפואים ומשותקים מרוב לחץ, אז להתפזר, לרקוד ולהבין שזה משחק. עוד טיפ זה לחשוב טוב טוב איך עושים את המכשול שלפניכם. רוב הטעויות קורות בגלל שימוש בהמון כוח במקום שלא צריך. כדאי לחשוב איך לעבור כל מכשול בצורה הכי נכונה וחכמה, לא הכי מרשימה ולא הכי פיזית - אלא לשמור את הכוח גם להמשך".