אלון מרון (17) לא ממש כיוון לעונה הרביעית של "נינג'ה ישראל", אבל הלחץ של המשפחה והחברים הכניע אותו. "התקשרו אליי מהתוכנית ואז החברים ממש עודדו אותי ללכת, אמרו לי שיש לי את מה שצריך, אז אפשר להגיד שדחפו אותי לשם. אני יודע שזה יהיה כיף, זה נראה כיף. החלטתי ללכת על זה". את החיבה לנינג'ה בן ה-17 פיתח כשהסתכל מעבר לים: "יצא לי לראות עונות של נינג'ה אבל פחות בארץ. ראיתי את הנינג'ה האמריקאית, תמיד אהבתי לצפות, לפני שבכלל חשבתי על איך יהיה לעשות את זה בעצמי".

ובכל זאת, עשית קצת שיעורי בית? יש מתמודדים שכבר סימנת לעצמך כאיום?

"לא סימנתי אף מתמודד כאיום. אני רואה בנינג'ה תחרות שלי מול עצמי ומול המסלול בלבד. הגעתי בידיעה שאני מסוגל לתת בראש. המסלול דורש הרבה יכולות שאני מאוד בטוח בעצמי בהן. זאת תחרות, ומי שיצליח להפוך את הלחץ להתרגשות - הוא זה שינצח את זה".

לאלון יש רקורד מרשים יחסית לגילו הצעיר. הוא זכה במקום השני באליפות הארץ לנוער בטיפוס ב-2019, ובאליפות הארץ האחרונה לבוגרים הוא זכה במקום השמיני, מה שהבטיח לו כרטיס כניסה לנבחרת ישראל. למרות כל זה, הוא עדיין מרגיש חסר ניסיון ברגעים מסוימים. "בתחרות כזאת, זה וואן-שוט. זה מסלול של צ'אנס אחד. אני יודע שאני מגיע לפעם אחת ואין לי דרך אחרת. נופל או לא נופל. אני צריך לנתק את החשש מלפשל ולהבין שזה מסלול שפיזית - אני מסוגל לעשות אותו. אני מאמין בעצמי. אני מגיע כמה שיותר נחוש לשרוף ולסיים את המסלול".

אלון מרון (צילום: שי בכר)
"הגעתי בידיעה שאני מסוגל לתת בראש". אלון מרון | צילום: שי בכר

בוא נחזור רגע להתחלה, איך הגעת לתחום הטיפוס?

"זה היה לפני כמעט חמש שנים ביום הולדת של חבר. היה אירוע, סוג של הפנינג, שבו היה קיר טיפוס. ברגע אחד התאהבתי בזה. התלהבתי מאוד מהתחום ומיד נרשמתי לחוג. בהמשך נכנסתי לנבחרות ולשגרת אימונים אינטנסיבית".

גם אחותו הקטנה בת ה-13, מטפסת במסלול מקצועי. באליפות הנוער האחרונה בישראל היא סיימה במקום השני. ולא רק היא בעסק הטיפוס, גם אמא שלהם תפסה את מקומה. לפני כשלוש שנים עזבה את עבודתה כמעצבת פנים והפכה לחלק מצוות הניהול של רשת לקירות טיפוס בעלת שלושה סניפים ברחבי הארץ. "ברגע שאתה בתוך זה, בנבחרת, טס לתחרויות בחו"ל, זה בלתי נמנע. ככה גם אמא שלי ואחותי נכנסו לתחום. אני ואחותי מטפסים לפעמים ביחד, אבל לרוב היא נמצאת עם הקבוצה והמאמנים שלה, אני מבסוט עליה". אלון מספר שכשהטיפוס הפך לחלק מהמשפחה, זה היה בלתי נמנע לבנות מכשיר מקצועי בבית, ולנצל את הזמן הפנוי לאימוני כוח ביחד.

בא לתת שואו

אלון הוא ללא ספק אחד המתמודדים המבטיחים ביותר של העונה, אבל גם הצעירים ביותר. "הגיל שלי זה יתרון. אני מגיע בראש נקי, אני חווה את כל התחושות בפעם הראשונה ובגלל זה גם הנחישות שלי בשמיים, זה השואו הראשון שאני עומד לתת. לא מצפים ממני כלום וזה עוד יותר מדרבן אותי. מהבוגרים של הנינג'ה, המוכרים, מצפים לתת בראש, לי זה דווקא נותן דרייב להוכיח שגם אני יכול להיות בטופ, אפילו שאני צעיר. אני לא נלחץ מהעובדה שזאת הפעם הראשונה שלי, להפך, אני מתרגם את זה להתרגשות חיובית".

תאמינו או לא אבל אלון, שהגיע מעולם הטיפוס, התנסה במסלול נינג'ה רק כשבועיים לפני תחילת התחרות. "לא רציתי להגיע לגמרי בלי ידע, אני לא רוצה לפשל, זאת תחרות גדולה. עם כמה שזה דומה, יש גם הרבה שוני בין מתקני הנינג'ה לתחום הטיפוס. אז הלכתי למכוני נינג'ה לנסות כמה מתקנים, ככה גם הגעתי בראש שקט למסלול".

אלון מרון (צילום: שי בכר)
"לא מצפים ממני כלום - וזה עוד יותר מדרבן אותי". אלון מרון | צילום: שי בכר

את המאמן של אלון כולנו מכירים - אסף חילי, אחד מהפיינליסטים בעונה שעברה. "הוא ממש מפרגן לי, הוא מתרגש אפילו יותר ממני. הוא ליווה אותי במסלול, ייעץ לי לשמור על קור רוח ולא להילחץ מהמצלמות".

"אני אולי התחריתי בתחרויות בחו"ל אבל פה הקהל הרבה יותר גדול. יש מצלמות בכל פינה. כשהתוכנית תשודר היא תגיע להרבה מאוד אנשים. בינתיים התגובות על הפרומואים טובות, כולם מפרגנים לי. זה מרגש, משמח ואפילו טיפה מביך אותי".

מעבר לטיפוס, כשלאלון יש קצת זמן פנוי אפשר למצוא אותו בתנועת הצופים. "יש שם שכבות שלמות, משהו כמו שלוש-מאות ילדים וכולם מפרגנים לי. שולחים לי הודעות ומתלהבים, לפעמים אפילו יותר ממני. הלוואי שהם היו יכולים לבוא לעודד אותי על המסלול אבל יש הגבלה למספר האנשים שאפשר להזמין", הוא אומר בגיחוך.

בננות אוכלים עם הקליפה

לפני כשנה וחצי אלון מצא את עצמו בבידוד קורונה וחיפש דרך להפיג את השעמום בזמן שהוא לא יכול לעלות על קיר טיפוס. "החלטתי שאני רוצה לעשות משהו מיוחד. חיפשתי שיא שאני מסוגל לשבור ומצאתי משהו שאני מתחבר אליו: צלחתתי את צלחת החומוס הקטנה ביותר. כמה קטנה? קצת פחות מחצי שקל".

אז אתה גם מטפס מקצועי וגם מחזיק בשיא גינס, עוד משהו שאנחנו צריכים לדעת?
"כן, אני אוכל בננות עם קליפה. זה התחיל מטעמי בריאות. קראתי כתבה לפיה זה בריא לאכול את הקליפות של הפירות. החלטתי לנסות את זה. התחלתי עם קיווי, תפוז וגם בננה. זה נהיה קטע עם חברים, הם אומרים לי שאני משוגע".

צלחת החומוס הקטנה בעולם (צילום: פרטי)
שבר שיא גינס: צלחת החומוס הקטנה בעולם | צילום: פרטי

טוב, אז בקרוב כולם יכירו אותך כבחור הורס, צנוע, שאוכל פירות באופן ייחודי.
"אני לא אחד שמחפש תשומת לב. אני זוכר שכשיצאו הפרומואים לנינג'ה הייתי בדיוק בטיול עם הצופים. כל החברים סביבי היו בשוק, זה היה מאוד מרגש. אני סקרן מאוד לראות איך אראה על המסך, לקבל את התגובות ולראות איך זה ישפיע על החיים שלי".

אולי גם בעקבות השידור תתחיל לקבל הודעות מעניינות באינסטגרם.
"אני מאמין שיגיעו הצעות. אני אזרום, אראה מה מסתדר לי ועם מי. אני רווק כרגע. עכשיו כשהפרומואים באוויר אני מקבל יותר פניות. מאוד מפרגנים לי, אני עונה לכל ההודעות ואני סבבה עם זה".