העונה השנייה של נינג'ה ישראל הסתיימה לאור מיניאלי (23) מוקדם מהצפוי כשנפל אחרי דקה אחת בלבד בשלב המוקדמות, ובכך השאיפה שלו להגיע שוב לגמר נגוזה. במשך יומיים הוא ישב בבית המום, לא מאמין שזה קרה לו: "הלם ושוק זה לא מילה, ליפול לא היה בכלל אופציה", משחזר אור. "היו לי יומיים של אבל בבית, היה לי קשה".
אבל עכשיו הוא חוזר ובגדול, מוכן לכל תרחיש ומודע למה שיכול לקרות במסלול: "עשיתי הרבה עבודה מנטלית כדי לנסות להגיע לתוכנית ולמסלול עם כמה שפחות מקלות בגלגלים שאני שם לעצמי, כי בתור אחד שעשה גמר ובאותה נשימה גם נפל במוקדמות, אני בא מאוד מבולבל. מצד אחד אני יודע שאני מספיק טוב, ומצד שני עברו שנתיים והפורמט תמיד מתקדם וכבר פישלתי, אז אני לא יכול לבוא שאנן".
"זו עבודה מאוד קשה, להגיד לעצמך שאתה יכול ולהיות מרוכז בהווה בזמן שאתה על המסלול", ממשיך מיניאלי, "צריך להסתנוור כמה שפחות מהמצלמות ומאסי ורותם ולא לחשוב על מה יחשבו האנשים בבית ברגע שהם יראו את התוכנית. את הדברים האלה צריך לנטרל לגמרי".
אחרי הנפילה בעונה הקודמת, מיניאלי הבין מה החולשה שלו ועבד עליה רבות, כדי שזה לא יקרה שוב: "אמרתי לעצמי, עם כל הכבוד לזה שאני מטפס ושאני חזק בפלג הגוף העליון, עכשיו אני מתאמן על מתקני ריצה. הגעתי למצב שאני לא יכול ליפול על דברים כאלה, וזה נתן לי בוסט מאוד גדול של ביטחון לקראת התוכנית. אני חושב שעשיתי עבודה טובה ואני בא לתת בראש".
>> עוד על "נינג'ה ישראל 2021" בפייסבוק ובאינסטגרם
השנה האחרונה הייתה קצת מוזרה עבור מיניאלי (כמו לכולנו), אבל בתחילתה הוא עוד הספיק לתכנן איך יגשים את החלום שלו - להגיע לאולימפיאדת פריז 2024 ולהתחרות בטיפוס. לשם כך הוא פתח פרויקט גיוס המונים והצליח לגייס סכום של 80 אלף שקלים. "לקחתי מאמן סלובני שאימן את נבחרת סלובניה חודשיים לפני שעברתי אליו. הנסיעות לסלובניה היו משהו שקרה כל חודש, התחלתי פיזיותרפיה ויצרתי מעטפת שכל ספורטאי צריך כדי להגיע לרמות הכי גבוהות שאפשר", מפרט אור. "ואז הגיעה הקורונה, ופתאום אני עובד עם המאמן בשלט רחוק. זה טיפה מוזר והבנתי שזה לא אפקטיבי, אבל זה מה שיש לי עכשיו".
"ברגע שהבנתי שהעונה החדשה של נינג'ה ישראל מתחילה, וגם ככה אין לי תחרויות בחו"ל בגלל הקורונה, החלטתי להשקיע את עצמי לנינג'ה", מספר אור. "התחלתי להתאמן עם החברים - יובל שמלא, אלכס חזנוב, יוסי בן יוסף וגיל מרנץ, למדתי מתקנים חדשים, חיזקתי את הביטחון והטכניקה ועכשיו אני מגיע לתוכנית הכי מוכן שאני יכול".
חוץ מהגשרים, יש עוד מכשול שאתה מפחד ממנו?
"יש כל כך הרבה מכשולים ועד התוכנית עצמה אי אפשר לתרגל אותם כי אין את כולם בארץ, אז זה בעיקר לפתח בסיס מאוד רחב של תנועות, השלכות גוף וכניסה לפוזיציות, וזה מה שאנחנו עושים בטיפוס. אין באמת מכשול שאני מפחד ממנו, כולם פחות או יותר באותה הטכניקה - לרוץ ישר, להסתכל על הרגליים ולדעת מה לעשות עם הגוף בזמן הזה. זה באמת להיכנס לדקויות האלה - וזה מה שעשיתי. לקחתי את כל הבסיס הטוב שיש לי מהטיפוס ועליו בניתי את כל הטכניקה לנינג'ה בשביל לנצח".
זה היעד שלך בעונה הזאת? לנצח?
"לגמרי. אני חושב שבתור ספורטאי תחרותי, ברגע שאתה ניגש לתחרות אתה רוצה לנצח, כי כשאתה משקיע במשהו את הזמן שלך, יש לזה ערך. אני בן אדם שלוקח את הזמן שלי מאוד ברצינות, ברגע שהחלטתי שאני מתאמן לנינג'ה זה הופך להיות חשוב, התמדתי ובדקתי תמיד מה צריך לשפר כדי להיות הכי טוב. אני מגיע לתכנית באמונה שאני הולך לנצח, החלום שלי זה להגיע שוב לגמר. הפחד הכי גדול שלי ליפול שוב במוקדמות, לא יודע מה אעשה עם עצמי אם זה יקרה".
בעונה הקודמת ליוותה אותך למסלול נועה כהן, בת הזוג שלך לשעבר. מי תעודד אותך בעונה הקרובה?
"בעונה הראשונה והשנייה באתי עם חברה, העונה אני מביא שתי נשים מאוד מאוד משמעותיות בחיים שלי: אמא שלי ואחותי".
בימים אלה מיניאלי מצטלם לסרט דוקומנטרי שילווה אותו עד שנת 2024 במהלך התחרויות שלו ומחנות האימונים: "זה סיפור אישי שהתחיל בשנה שעברה וזה סופר מעניין. בפברואר הייתי במחנה אימונים בטוקיו ושלחו איתי צלם שיצלם את הכל. יהיו כל מיני הפתעות בסרט, זה משהו שקורה בחיים שלי והוא מאוד מרגש אותי, ממש לא מובן לי מאליו".
אתה מרגיש שההתמודדות וההכנות בשנה הזו או בשנים הקודמות השפיעו עליך או שינו אותך?
"בעונה הראשונה לא היה לי מושג לאן אני מגיע, והלך לי ממש טוב, הגעתי לגמר וזה הקפיץ לי את הביטחון. בפעם הראשונה קיבלתי הכרה כספורטאי, זה שינה אותי בתור בן אדם וגרם לי להבין שלעבודה קשה יש תוצאות. זה משהו שנגע בי והחלטתי שאקח את האינסטגרם כדי להציג את מה שאני עושה בחיי היומיום ולנסות להשפיע על כמה שיותר אנשים בפן הספורטיבי".
"לעונה השנייה הגעתי עם כל ה"היי" של העונה הראשונה והביטחון של 'לא צריך להתאמן, אני מטפס ואני מספיק טוב', ואז חטפתי כאפה לפנים. אני חושב שהיא הייתה הכרחית כי הייתי צריך לקבל אותה בשביל לדעת שהכל יכול לקרות בנינג'ה, לטוב ולרע. לעונה החדשה אני מגיע עם ביטחון אבל גם עם ידיעה שהכל יכול לקרות. שנייה של חוסר ריכוז או חוסר ביטחון ואתה בבריכה. אם פתאום קשה לך על המסלול ואתה לא מוכן לזה, אכלת אותה. עכשיו אני יודע שיכול להיות לי קשה וזה בסדר, אני אדע איך להתמודד עם זה".
מאיזה מתמודד אתה הכי חושש?
"אני לא חושש מאף אחד, בסופו של דבר בנינג'ה זה אתה על המסלול. אני בא לעשות את הכי טוב שאני יכול, וזה לסיים את התכנית ולנצח. אני בא בגישה של טירוף, לרצוח ולהשמיד את המסלול - זה מה שעובר לי בראש. לא אכפת לי מאף אחד אחר, מההורים שלי שמעודדים אותי ליד, ממה שאסי ורותם יגידו, לא אכפת לי מכלום - אכפת לי רק ללחוץ על הבאזר, בשביל זה אני בא. אני מתגעגע להרגשה הזו שאני על גג העולם אחרי שלחצתי על הבאזר".