מאות מתמודדים חדשים ומסקרנים מתכוננים ומתאמנים לקראת העלייה למסלול העונה החדשה של "נינג'ה ישראל", שתצא לדרך בשבת הקרובה, אחרי החדשות בערוץ 12. בין הגיבורים החדשים נמצא גם יקיר טל, טכנאי ציפורניים מפתח תקווה.
יקיר (30) הוא בן אדם מתוזמן ומסודר מאוד ונראה שאין לו כל כך ברירה, אחרת הוא ילך לאיבוד בין כמות העיסוקים המטורפת שלו. קחו אוויר: הוא מתפרנס מבניית ציפורניים לנשות פתח תקווה, מטפל במסירות בגינה המטופחת שלו, "אבא" לשבעה יורקשיירים קטנטנים בעלי חדר משלהם בביתו, מוציא טיולי קמפינג מאורגנים לקבוצות להט"בים, הוא בדרך להורות משותפת ותאמינו או לא, זה רק על קצה המזלג.
בין לבין טל מתאמן בקרוספיט ארבע-חמש פעמים בשבוע ומשתדל לשמור על חיי החברה שלו, להם הוא מקדיש זמן ספציפי שהוא מציין אותו לעצמו ביומן. "אני לא חי", מודה יקיר, "אני עמוס ברמות ומתעסק בכל כך הרבה דברים בו זמנית".
איך הצלחת לשלב גם את הנינג'ה? זאת תחרות שדורשת המון אימונים.
"לא הייתי צריך הכנה מיוחדת כי מבחינת כוח פיזי, יש לי את הבסיס. הטכניקה די קרובה לקרוספיט. את האודישן הראשון לא עברתי כי לא ידעתי את הטכניקה, אבל זיהו בי משהו ואמרו: 'לך תתאמן לנינג'ה ונזמין אותך לעוד אודישן. אם לא תעבור את האודישן השני - אין לנו מה לעשות איתך'. עשיתי אימון אחד של נינג'ה עם מדריך שהסביר לי מה לעשות. הבנתי את זה מאוד מהר ואת האודישן השני, שהוא הרבה יותר קשה, עשיתי בצ'יפס. עשיתי אפצ'י ועברתי אותו".
אתה לוקח את זה נורא בקלות, אבל יש מתמודדים חזקים ומנוסים כמו יובל שמלא, גיל מרנץ ואלכס חזנוב. זה לא מלחיץ אותך?
"אני לא מנסה להשתוות אליהם. אלה אנשים שמתעסקים בזה כל הזמן, זה החיים שלהם. לקחתי את זה כאתגר אישי, לא באתי להתחרות באף אחד, באתי לעשות כיף. הגעתי בשבילי, אני אוהב לבדוק את היכולות שלי ולהביא את עצמי לסף היכולת".
לא מעניין אותך לנצח?
"וואלה, כיף לנצח, אף אחד לא יגיד לא לניצחון".
>> עוד על "נינג'ה ישראל 2021" בפייסבוק ובאינסטגרם
"שאלתי את עצמי למה לעזאזל היהלומים שלי נכנסים לאסלה של מישהי אחרת"
למרות שיקיר מעיד כי הוא יודע להתנהל טוב כלכלית, על עצמו הוא לא חוסך. יש לו חיבה לאבנים ותכשיטים יקרים ובכל רגע נתון הוא עונד טבעות, צמידים ושעון ממותג משובצים ביהלומים ששוויים סכום לא מבוטל. "כל אחד אוהב יהלומים", מסביר הנינג'ה המגונדר, "פשוט לא כל אחד לוקח את זה לקיצון כמוני. אני מוציא את זה לפועל ולא רק מדבר על זה. אני יודע להתנהל עם כסף אבל על עצמי אני לא חוסך. אני עובד מאוד קשה כדי שתהיה לי את האפשרות להוציא כסף".
הלוק המנצנץ הזה בולט בעיקר בזכות שאר האאוטפיט, שגם הוא בחירה מוקפדת וספציפית מאוד - "כל יום אני לובש את אותו הדבר, יש לי לוק קבוע. יש לי את אותה החולצה מאה פעמים. הלכתי לחנות, מצאתי חולצה שחורה שאני אוהב ואמרתי למוכרת 'תזמיני לי אותה 100 פעמים'. זה נכון גם לגבי המכנסיים, יש לי 50 מכנסיים אותו הדבר".
אתה בעצם כמו דמות מצוירת. מאיפה זה מגיע?
"זה מגיע מנוחות, אני מרגיש מדהים. זה שחור חלק, הגיוון וההתבטאות שלי זה באמצעות האקססוריז והתכשיטים שלי. אני לא יכול לשים חולצה פרחונית ונעליים מנומרות עם כל כך הרבה תכשיטים, זה כבר הופך את זה לצ'יפי. זה לא נועד להבליט את התכשיטים, אבל כשיש לך קנבס שחור חלק את כן רואה עליו יותר את הבלינגים. גם כשיש לי אאוטפיט אחיד, אני עדיין קם בבוקר ושואל 'מה אלבש היום?'".
הנוחות הכלכלית שיקיר חי בה כיום, לא תמיד הייתה שם. את החצי מיליון הראשון שלו הוא עשה ממלצרות, ובגיל 22 נכנס כשותף במסעדת סושי בר, אך אז הגיעה הנפילה הכלכלית שהפילה אותו למטה. "אחרי שהעסק נפל, השארתי את הרכב שלי בחנייה כי לא יכולתי לשלם אפילו לביטוח. חזרתי לעבוד במלצרות, ניהלתי חנות נעליים, ניקיתי בתים וחדרי מדרגות - התחלתי שוב מאפס. תמיד עבדתי בהמון עבודות בחריצות ובכוח".
"כל עבודה מכבדת את בעליה, ואני ראיתי מטרה כדי לגדול. במציאות של היום צריך אמצעים ואני לא בוחל באמצעים. כשניקיתי בתים הייתי דוחף את היד שלי לתוך אסלה של מישהי אחרת ושואל את עצמי 'למה לעזאזל היהלומים שלי נכנסים לתוך האסלה הזאת?', אבל כל האמצעים כשרים. אין שום בושה בלנקות בתים - נהפוך הוא, זה העצים אותי כי לא הסתכלתי על מה אנשים חושבים. עם כמה שהייתי מנקה מדרגות - יש עליי יהלומים בשווי לא מבוטל".
ואיך הגעת לבניית ציפורניים?
"אחרי שהתאפסתי כלכלית, התחלתי ללמוד והוצאתי תעודת טכנאי ציפורניים. התחלתי כמטפל בפדיקור, התחברתי לזה מהמקום הטיפולי ולא מעולם היופי ומשם זה פשוט התפתח. בהתחלה זה היה כעבודה שנייה, עד שצברתי ניסיון וביטחון ועזבתי את כל שאר העבודות. היום יש לי עסק משלי בתוך מכון יופי בפתח תקווה. אני אוהב ליצור, ובציפורניים יש הרבה יצירה. כיף לי, אני בא לעבודה עם חיוך".
"הסתכלו עליי כבחור בן 29 שלא יודע מה הוא רוצה מהחיים שלו"
פנדה, פישקה, נלה, בץ, נונה, ג'ורג' וסול הן שבעת היורקשייריות של טל (שש נקבות וזכר אחד), או יותר נכון - הבייביז שלו: "יש להן חדר משלהן בבית, וגם שירותים כמו של חתולים. אני מאוד אוהב בעלי חיים, הייתה לי כלבה בת 20 וכשהרדמנו אותה קיבלתי יורקשייר שמילא לי את החסר, ומשם פשוט התאהבתי בגזע הזה. חוץ מזכר אחד זקן, כולן אצלי נקבות. זה מתוך אג'נדה, אני לא אוהב כלבים זכרים בבית".
עם כל האהבה לכלבלבים המתוקים שלו, הבייבי האמיתי עוד בדרך. "אני בתהליך להורות משותפת", מגלה יקיר, "זה עוד לא חתום, אבל מצאתי מישהי ואנחנו לקראת התחלה של הסיפור. כבר גיל 26 חשבתי שהגיע הזמן, אבל ידעתי שזה עדיין מוקדם מדי אז חיכיתי עם זה, ובסביבות גיל 28 התחלתי לחפש. הגיל שיחק לרעתי, כי הייתי צעיר בעיניהן. הן הסתכלו עלי בעין מוזרה כבחור בן 29 שלא יודע מה הוא רוצה מהחיים שלו, ואני ידעתי טוב מאוד מה אני רוצה, זה פשוט לא התעכל לרוב האנשים שפגשתי עד אז. מבחינה טכנית על הנייר היו לי פלוסים בכל מה שהן ביקשו".
למה דווקא הורות משותפת?
"אני דוגל בזה כי אני מאמין שגם האמא וגם האבא צריכים להיות מעורבים בגידול של הילד. חשוב לי שתהיה דמות אם ולפי האידאולוגיה שלי צריכה להיות גם דמות אב. אני רואה את זה כדרך הכי נכונה, אבל לכל אחד יש את הדרך שלו והיא כמובן גם מתקבלת".
אתה לא מפחד שילד ישפיע לך על זוגיות עתידית?
"זה לא אמור להגביל אותי בשום צורה. כל מי שלא יכול להכיל את זה, לא יכול להיות איתי בזוגיות. אני בן אדם מאוד מכיל ומקבל, אז אני מצפה שגם השני יהיה כזה".
חוץ מילד, יש עוד חלומות בקנה?
"החלום שלי זה להיות מאושר ואני חי אותו - אני מאושר, כמובן תוך כדי הכרה במציאות. אם בא לי רכב בשווי 300 אלף שקל, זה אולי יעשה לי טוב אבל זה לא משתלם לקנות רכב בסכום כזה".
אבל תכשיטים כן?
"תכשיטים זה משהו אחר. רכב מאבד מערכו, התכשיטים נשארים איתך, יש להם ערך סנטימנטלי. יש לי צמיד שאני הולך איתו כבר המון שנים שאמא שלי קיבלה אותו לחינה של החתונה שלה, הצמיד יותר זקן ממני. יש לי טבעת יהלום עם 60 נקודות שאבא שלי קנה לי. היינו מאוד קרובים והוא נפטר במפתיע לפני שנה מרשלנות רפואית. היינו מאוד קרובים, למדתי ממנו הרבה".