הוא שיאן הזכיות בתואר המצטיין של הערב בבית ספר למוסיקה, ובכל פעם שפותח את הפה כולם מצטמררים ומשתדלים לעצור את המחנק בגרון. זוהר זכרוב הוא נשמה ענקית ובוגרת בגוף של ילד בן 13, שלא מפסיק להפתיע בכל פעם שהוא עולה לבמה. למרות כל המחמאות שהוא מקבל מהמורים ומהסביבה עוד מהאודישן הראשון, הוא נשאר צנוע וביישן, ואם תשאלו אותו – הוא בכלל לא היה בטוח שיתקבל לבית הספר.

רגע לפני שישיר את הסולו שלו בגמר בית ספר למוסיקה (מוצ"ש אחרי החדשות, קשת 12), חזרנו לאודישן שלו, בו בחר לשיר את "אלבי מעאק" של נסרין קדרי, והמורים היו המומים. "זה אחד הביצועים הכי יפים ומרגשים ששמעתי לשיר הזה אי פעם", אמר המורה הראל סקעת מיד אחרי הביצוע, "אתה צריך להודות וליהנות בכל יום מהבגרות והניקיון שיש לך בשירה". המורים כבר הבינו שהולך להיות ריב גדול ביניהם על מי יזכה ללמד אותו, אבל בחיים כמו בחיים רק אחד זוכה – והפעם זה היה הראל סקעת.

"לעבוד עם הראל זאת הייתה חוויה גדולה", מספר זוהר, "הראל בן אדם שלמדתי ממנו הרבה, אני מאוד אוהב אותו הוא תמיד נותן לי תחושה שהוא כאן לעזור. למדתי הרבה ממנו איך לזוז על הבמה ושצריך לפתוח את הפה יותר בשירה. למדתי עליו שהוא גם מסלסל קצת ושהוא יודע לשיר קצת במזרחית".

מה הרגשת באודישן שלך?
"לפני שעליתי לבמה פשוט התרגשתי מאוד, המעמד מאוד ריגש אותי ובהתחלה גם הלחיץ. כששרתי חשבתי אם יאהבו אותי, אם אתקבל לבית הספר ואם המורים יהיו מרוצים מהשירה שלי. וכשהמורים פרגנו לי מאוד שמחתי, כי ממש לא כל יום מקבלים פרגונים מזמרים מאוד מצליחים".

איך זה לצפות בעצמך בטלוויזיה? איזה תגובות אתה מקבל?
"האמת שבהתחלה לא כל כך התרגשתי מזה שיראו אותי בטלוויזיה, אבל כמה ימים לפני שהתוכנית התחילה הבנתי שאני מאוד, אבל מאוד, מתרגש. חברים שלי מאוד שמחו בשבילי ותמכו בי, כל הזמן אמרו לי שאני מסוגל להתמודד עם זה. עד עכשיו התגובות מאוד טובות, כותבים לי שאני שר מאוד יפה ומדויק".

זוהר זרכוב בדואט עם הראל סקעת  (צילום: מתוך: בית ספר למוסיקה 4, קשת 12)
"אני שואף להגיע למקום שהוא הגיע וגם ליותר". זוהר והראל בדואט | צילום: מתוך: בית ספר למוסיקה 4, קשת 12

אבל לא רק החברים, המשפחה והטוקבקיסטים מתרגשים מזוהר, מסתבר שגם כמה זמרים אהובים ומוכרים התרשמו מהבחור, והם לא חלק מצוות המורים של בית הספר. "הילד הזה לא השאיר אותי אדיש", אמר אבנר גדסי, אחרי הביצוע הבלתי נשכח של זוהר לקלאסיקה "הגברים בוכים בלילה", "הוא ריגש אותי מאוד עם שירתו היפה והנקייה ממניירות".

מבילי אייליש ועד עדן חסון

בניגוד לשאר ילדי בית ספר למוסיקה, זוהר התחיל לשיר בגיל "מבוגר" יחסית. "התחלתי לשיר טוב רק כשגדלתי, בגיל שבע או שמונה. הייתי שר בפנימייה ורק אז גיליתי שאני די טוב בזה ופשוט התאהבתי בזה". מאז, הוא לא מפסיק לשיר ואפילו הצטרף ללהקה של כפר הילדים.

גם הסגנונות המוזיקליים שהוא שומע בזמנו הפנוי מאוד מגוונים ומפתיעים. ברגעי השמחה הוא אוהב לשמוע את השיר "סימני הזמן" של משה פרץ כי הוא תמיד משמח אותו, וכשעצוב הוא בוחר את אחד מהשירים הבאים שעוזרים לו להירגע: "אל תשברי לי את הלב" של עדן חסון או "When the Party's Over" של בילי אייליש.

מי המודל להערצה שלך?
"המודל להערצה שלי זה הראל סקעת. אני שואף להגיע למקום שהוא הגיע וגם ליותר".

מה החלום שלך?
"החלום שלי זה להיות זמר אבל לא רק להיות סתם זמר, אני רוצה להיות זמר טוב. אני רוצה להיות זמר שיאהבו, ובעזרת השם מי ייתן והחלום הזה ילך ויתגשם".