כחלק מתמיכה נרחבת של מפעל הפיס בתרבות והאמנות, פרויקט חדש יוצא לדרך, במטרה לתעד ולשמר נכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית. הפרויקט מבוסס על תיעוד וראיונות עם היוצרים עצמם, שיבוצעו על ידי יואב קוטנר, המנהל האמנותי של הפרויקט, שמספר לנו עליו.
ספר לי קצת על הפרויקט? איך הוא נולד?
הפרויקט נולד מתוך זה שהרגשתי שיש חוסר בתרבות הישראלית בתיעוד של דברים שלא פופולאריים כרגע, אנשים שעשו מוזיקה נהדרת וכתבו שירים, חלקם כבר מבוגרים, ובגלל שהם לא מושמעים זה לא מונצח ולא נשאר. החלטנו, ביחד עם מפעל הפיס שבעצם מקימים את הפרויקט הזה, לייצר מקום וירטואלי שבו החומרים האלה ימצאו, אני הולך לראיין עשרות מיוצרי הזמר העברי וכל החומרים האלה יעלו לאתר האינטרנט.
באילו חומרים בעצם מדובר? יהיו גם היצירות עצמן?
לא, יהיו שם ראיונות, בהם היוצרים מדברים על היצירה שלהם, על הרקע שלה, אולי במהלך הראיון הם יקריאו או יתייחסו לקטעים מהיצירה עצמה, אבל החומר עצמו הוא הראיונות האלו.
למי בעצם החומרים האלה יהיו נגישים?
לכולם. זה בעצם סוג של מסד נתונים, גלישה חופשית, אבל גם אם מישהו מחרתיים ירצה לעשות למשל סדרה, אז יוכלו להגיע לארכיון הזה ולקחת חומרים.
יש איזה יוצר שאתה מחכה במיוחד לראיין?
אני באמת מעריך ואוהב את כולם, אין אחד במיוחד. יש אנשים שיצא לי לדבר איתם בעבר ואני יודע שאני אוהב לדבר איתם, למשל – עם דן אלמגור יצא לי כמה פעמים להיפגש, יש לו סיפורים מדהימים והוא מתבטא נהדר, אבל בסך הכל את כולם אני רוצה לראיין.
יש איזה יוצר או יצירה שאתה מרגיש שפספסתם? שהיוצר כבר לא איתנו ולא תועד?
בוודאי. חיים חפר למשל, התחלנו לדבר על הפרויקט הזה לפני שהוא הלך לעולמו, ולא הספקנו. יש גם כאלה שכבר יותר קשה לדבר איתם, שמזדקנים וצריך לראות איך נעשה את זה. אנחנו גם שוקלים אפשרות, שמקרים של אמנים חשובים שאינם, לדבר עליהם עם אנשים אחרים. למשל – שמרית אור תדבר על עצמה, אבל אולי גם על אביה, יעקב אורלנד, שאיננו כבר הרבה שנים. עוד לא פתרנו את הבעיה הזאת, אבל יש לנו כמה רעיונות.
באיזה שלב הפרויקט נמצא עכשיו?
אנחנו מתחילים לצלם בשבוע הבא, זה ייקח כמה שבועות טובים ואני מניח שבעוד חודשים ספורים האתר יעלה לאוויר, וכמובן יוסיף להתעדכן בעוד ועוד ראיונות לאורך הזמן.