בעקבות אירועי 7 באוקטובר נאסרה כניסת פועלים מרצועת עזה לשטח ישראל וכעת הולכים וגוברים הקולות שדורשים לאסור גם כניסת פועלים מיהודה ושומרון, בין היתר בעקבות הפיגוע המשולב ברעננה אתמול שבו נרצחה עדנה בלושטיין ז"ל.

חבר הכנסת דני דנון מהליכוד אמר הבוקר: "מדינת ישראל נמצאת היום תחת מתקפה. זו תזכורת על השיח שהיה פה לגבי הכנסת פועלים פלסטינים, אם כן או לא ובאילו תנאים. המחבלים האלה עבדו פה, לא היה חסר להם משהו. הייתה להם פרנסה".

"אני מכיר את הדילמות והטיעונים של המערכת הצבאית בנושא. אתמול קיבלנו בלייב תזכורת למה לא צריך להמתין עם הנושא הזה. כרגע, הציבור בישראל לא יקבל את זה שפועלים פלסטינים יסתובבו ברחובות. אף אחד לא יוכל לשמור עליהם באתרי בנייה, אף אחד לא יוכל להבטיח שלא יהיו פיגועים נוספים. אנחנו צריכים להתחיל להבין שמשהו קרה ולחשוב על האלטרנטיבות, גם כאן מבחינה כלכלית, בחקלאות ובבנייה, וגם בצד הפלסטיני - לחשוב על פיתוח אזורי תעשייה אצלם ומקורות הכנסה אחרים".

"כמו שהיום אין אחד במדינת ישראל שלא מסכים שפועלים מעזה לא ייכנסו יותר לשטח ישראל, אותו דבר צריכים להפנים גם לגבי יהודה ושומרון. יש לבנות את התהליך הזה ולחשוב איך אנחנו מצליחים לעשות את זה. צריכים לדאוג לאינטרסים שלנו ולהביא פועלים זרים ממדינות אחרות. יש מיליוני אנשים ממדינות העולם שמהגרים כדי לעבוד. באיחוד האמירויות שבונים יותר מאשר בישראל, מביאים בכל שנה מאות אלפי עובדים ממדינות שונות במזרח".

אבל התנאים שהם מציעים אטרקטיביים יותר.
"לא מדויק. אנחנו צריכים בנושא הזה להסיר חסמים, לאפשר לאנשים לבוא ולעבוד פה בחקלאות ובבניין. יהיה מי שיגיע. אנחנו דוחים את הדיון הזה שנים, כל פעם אומרים שהפלסטינים תלויים בכלכלה שלנו. בואו נתקדם לשלב הבא ונפנים שאי אפשר לקבל מציאות של טרור אצלנו. נבנה את הכלכלה שלנו בלי הפלסטינים".

שר הביטחון יואב גלנט אמר אמש במסיבת העיתונאים כי "חוסר החלטה מדינית ייפגע בהתקדמות הצבאית". מדוע לא מדברים על היום שאחרי?
"הדיון של היום שאחרי חשוב, אבל אני מוטרד מהיום. אני רואה את כוחות צה"ל יוצאים, החטופים נשארים, וזה מטריד אותי. אנחנו לאט לאט מתרחקים מהשגת מטרות המלחמה שהן מאוד ברורות: החזרת החטופים ומיטוט יכולות החמאס. לצערי הרב בגלל לחץ אמריקאי הורדנו את הרגל מהדוושה בתחילת ינואר ואני מעריך שתהליך היציאה יתעצם בימים הקרובים. צריכים לראות מה עושים. אני מוכן לקבל רעיונות מחוץ לקופסה ששמעתי בקבינט. אולי נחליט שמפסיקים להעביר את הסיוע ההומניטרי בצורה עיוורת, אולי נעביר אותו בצורה מושכלת, נפתח אזורים מוגדרים שאליהם יוכלו לעבור אנשים שרוצים סיוע הומניטרי".

למה הדיון הזה לא קורה?
"אנחנו צריכים לעשות כרגע דיון מחדש. הייתה התחלה מצוינת של המלחמה, צריך להגיד מילה טובה לצה"ל שהפתיע ביכולות שלו, אנשים פקפקו ביכולותיו, אבל פתאום רואים שאפילו שלא הגענו למטרות, מתחילים להתקפל. צריכים לחשוב על מנופים חדשים ומשמעותיים כדי להוביל למהלך החזרת החטופים והכרעת חמאס".

למה לא דנים בזה? בגלל סיבות פוליטיות?
"מתקיימים דיונים, לא כולם בצורה פומבית. אנחנו יודעים מה לא, לא חמאס ולא אנחנו. כן יש קושי לגבי מה כן. מי שאנחנו רוצים להביא לאירוע הזה לא יבואו לכאן בזמן מלחמה. דיברנו על מדינות מתונות, שחקנים ממדינות אברהם שחתמו איתנו, אבל בזמן מלחמה יהיה להן קשה מאוד להיכנס לרצועת עזה".

נסיים את המלחמה מבלי להודיע מה יקרה ברצועה?
"אנחנו צריכים להיערך לנושא הזה ולמצוא את הגופים האזרחיים שיטפלו בזה. עוד לפני, צריכים להכריע את המלחמה. כרגע אנחנו לא נמצאים בהכרעה. אנחנו בתהליך של יציאה איטית, מבלי להכריז עליה. כשאתה רואה את התמונות המרגשות של חטיבת גולני יוצאת, אתה חושב על 136 החטופים שנשארו שם. הלכנו פה למהלך משמעותי, שילמנו מחירים כבדים מאוד, אבל כרגע אנחנו לא מובילים להכרעה. זה מטריד אותי יותר מאשר מי יחלק את המזון ברצועת עזה ביום שאחרי".

מה צריך בעיניך לעשות, אפרופו מחשבה מחוץ לקופסה?
"כרגע יש בעיה של תיאום ציפיות. הצד השני בטעות חושב שאנחנו מתכוונים להרים ידיים ושהוא ייצא מהמחבוא ויכריז על ניצחון. זה לא הולך לקרות. אנחנו צריכים לשנות את הגישה ובנושא ההומניטרי לסמן אזורים שבהם ניתן את המזון והמים וכל מה שצריך מבחינה הומניטרית, אבל להפסיק את מעבר מאות המשאיות מדי יום. חמאס מקבל את המשאיות, דרכן משמר את השליטה שלו באזורים שונים, גם בצפון עזה וגם בח'אן יונס וברפיח. יהיה קשה מאוד לעקור אותו ולכן צריכים לעשות עבודת שורש של אזורים כחולים שבהם יש סיוע הומניטרי. שאר רצועת עזה יהיה אזור מלחמה. באזורים הספציפיים שיוגדרו כאזורי סיוע הומניטרי, נבנה את המנגנונים, אולי מנהיגות מקומית, שיחלקו את הסיוע הזה. מה שקורה היום, זה שברגע שהמשאיות עוברות את המעבר בכרם שלום וברפיח, נציגי חמאס מלווים אותם. זה כבר ניהול שלהם".

גלנט נאלץ לעזוב לאחרונה את ישיבת הקבינט, היה את סיפור הפופקורן, דברי אמסלם על הרמטכ"ל ומה שאמר בכנסת. אמרו שהפוליטיקה לא תהיה אותה פוליטיקה אחרי ה-7 באוקטובר.
"ענייני הפופקורן זה בשוליים, זה לא מעניין. צריכים לדבר על מהות. מתקיימים דיונים רציניים ביותר, חלקם בפורום רחב יותר. אני אומר לכולם: תתאפקו. אני יודע שלרבים יש בטן מלאה, רוצים לומר את אשר על ליבם, אבל הכוח שלנו באחדות, זה כוח משמעותי. עוד לא ניצחנו במלחמה. צריכים להתאפק ולשמור בבטן את הרגשות. אני אומר את זה כאן בפני עם ישראל, כולם שומעים. אני לא מפחד לומר את האמת לשני הצדדים. הייתה אתמול התבטאות מכוערת מאיש שמאל שקרא לבני הציונות הדתית סרטן. זה ראוי לגינוי. כל השיח הקיצוני הזה לא תורם. אני אומר את זה גם בחדרים הסגורים יותר וגם בצורה פומבית. זו לא העת. שכל אחד יתאפק וישמור את האמוציות. האחדות היא קריטית וחשובה. צריכים איפוק כרגע".