אליאל אדרי ובר כהן שבו הבוקר (רביעי) ארצה אחרי אירוע טראומטי שחוו באיסטנבול. במהלך טיולם של השניים בעיר הטורקית, הם הוזמנו על ידי צעירים מקומיים להיכנס לחנות שעונים שבבעלותם. שם, הם נכלאו במרתף, נשדדו והותקפו בידי שבעה בריונים, וחייהם עמדו בפני סכנה של ממש כשהתוקפים גילו שמדובר בישראלים.

"טיילנו במקום הכי מרכזי באיסטנבול, כיכר טקסים. חברה של בר נכנסה למדוד בגדים ועמדנו מחוץ לחנות וחיכינו לה", שיחזר אדרי ב"חדשות הבוקר", "ניגש אלינו בן אדם והציע לנו לבוא איתו לראות שעונים. בהתחלה אמרנו 'לא תודה', אבל הוא המשיך להתעקש. אמרתי לבר, 'טוב, אין לנו ממש מה לעשות, אנחנו מחכים לה, בוא נלך ונראה מה יש לו להציע'".

אדרי וכהן הובלו לתוך חנות שהתגלתה ריקה ואפלה. "ברגע שנכנסנו לחנות הוא סגר עלינו את הדלת", המשיך אדרי, "המקום היה חשוך וריק והבנו שמשהו לא בסדר. הוא ועוד שני גברים הביאו לנו שתי כוסות של מיץ תפוזים ואמרו לנו, 'קחו, תשתו'. הרגשנו לא נעים, אמרנו שאנחנו לא מעוניינים וביקשנו ללכת. הם אמרו, 'לא, לא, תשתו', שתינו כמה לגימות ואז הוא אמר, 'תשלמו לי 320 לירה על מה ששתיתם'".

בשלב זה הבינו השניים שהם בעיצומו של אירוע שוד. "אמרתי לבר בעברית, 'הוא עוקץ אותנו, בוא ניתן לו כסף כדי שישחרר אותנו'", סיפר אדרי, "בר הוציא כמה שטרות מכיס הז'קט ונתן לו, אבל הוא רצה לבדוק כמה כסף יש עליו. בר אמר שהוא לא מעוניין, אז הוא התקרב וניסה להכניס לו יד לז'קט. בר בטבעיות תפס לו את היד, הוא תפס לו אותה בחזרה ואני מהאינסטינקט תפסתי את היד שלו, ואז הוא התחיל לצעוק".

וברגע הזה האירוע הסלים.
"מהווילון שמאחוריו יצאו חמישה או שישה אנשים נוספים, זה היה הלם. הם היו עם כובעים על הראש ובקושי ראינו את הפנים שלהם. הם עמדו מאחורינו והוא אמר לנו, 'תירגעו, הכל בסדר, אין לכם מה לדאוג. פשוט אל תתנגדו'. אמרנו לו שאנחנו לא רוצים והלכנו אחורה, ואז הוא התחיל להיות תוקפני. מישהו תפס את שתי הידיים של בר ומישהו אחר את הידיים שלי, הפעילו עלינו לחץ. היינו בחוסר אונים".

מה גנבו מכם?
"הוא הוריד לבר את הז'קט והוציא את הכסף. הוא פתח את תיק הצד שלי ולקח הכל, ארנק, דרכונים, טלפונים, כרטיסי אשראי ומזומן. הבנו שאנחנו יוצאים משם בלי כלום. ברגע שהוא לקח את הדרכון הוא שאל, 'מאיפה אתם?'. בחרתי לא לשקר לו ועניתי, 'אנחנו מישראל'. הוא ממש כעס, נצמד לי לפנים, תפס לי את היד ואמר, 'זאת פלסטין'. הוא צעק ובא לתקוף אותי, חיכה שאגיד לו עוד משהו כדי להרים ידיים. שיחררתי ואמרתי לו, 'אוקיי, זאת פלסטין', רק כדי לא להיכנס איתו לעניינים".

חשבתם לנסות לברוח מהחנות?
"היה שלב שחשבנו על זה, אולי לדחוף מישהו, לרוץ, לברוח אל הרחוב ולבקש עזרה. אבל הדלת הייתה כל כך גדולה, כמו של מקלטים, ומישהו עמד והחזיק אותה מלמעלה. הבנו שגם אם נברח הוא לא ייתן לנו לצאת. הרגשנו חוסר אונים, היינו בטוחים שלא נצא בחיים מהמקום הזה".

השודדים החזירו לאדרי וכהן את הדרכונים אך איימו עליהם שיפגעו בהם אם ייפנו למשטרה. "הם החזירו את הדרכונים כדי להשתיק אותנו, כי אם לא היו לנו דרכונים היינו צריכים לפנות למשטרה", סיפר כהן, "הם ראו את הכרטיס של החדר שלנו במלון, לא רצינו להסתבך. שקלנו לפנות למשטרה אבל אחרי שיצאנו ראינו שלושה מהם עוקבים אחרינו".