בדרג המדיני ובמערכת הביטחון דנים בימים האחרונים ב"תרחיש העלטה", חשכה מוחלטת בעקבות אי אספקת חשמל במקרה ותיפתח מלחמה בצפון. "במדינת ישראל יש כמה אתרים אסטרטגיים שפגיעה בהם עלולה להוביל להפרעות ארוכות באספקת החשמל, עד כדי אי אספקה לזמן ממושך", ציין שאול גולדשטיין, מנכ"ל נגה המנהלת את מערכת החשמל הארצית. משרדי הממשלה הונחו להיערך לתרחיש שלפיו הפסקות החשמל יימשכו לפרקי זמן שבין 24 ל-48 שעות, ואף לתרחישים קיצוניים יותר מזה.

שר האנרגיה והתשתיות וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, אלי כהן, התייחס לכך הבוקר: "מתקני האנרגיה הם מתקנים מאוימים. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם חיל הים, כוחות הביטחון והמשטרה כדי להגן עליהם. אם תהיה מלחמה, אנחנו נערכים לתרחישים השונים, בין מקרים שבהם יהיו הפסקות חשמל קצובות למעבר לכך".

"יש מגוון תרחישים, ממספר שעות מצומצם ובתרחיש קיצוני מעבר לכך. אין מקום לפאניקה. אני, שר האנרגיה והתשתיות, לא קניתי גנרטור או שום דבר כזה שאני שומע שאנשים קונים. ראינו במהלך המלחמה הזו עורף חזק ויציב, ולכן אם יהיו הנחיות או דברים נוספים אנחנו נעדכן ונדע להתמודד גם עם מקרים מעין אלו".

מה באשר להפסקת החשמל אתמול? האם זה סייבר או תקלה?
"מדובר בתקלה של חברת החשמל, לא באירוע זדון או סייבר. אנחנו עוברים מפחם לגז, מקטינים את הזיהום, ובמסגרת ההרצה הייתה תקלה מסוימת. לקח 20 דקות לתקן אותה. אנחנו בודקים את מקור התקלה".

מה חשבת על החלטת ראש הממשלה להגביל את כניסת ערביי ישראל להר הבית, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון שחוששת כי השטח יובער?
"התקיים אתמול דיון בפורום מצומצם עם משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים והגורמים הנוגעים בדבר. הנושא יוצג גם בקבינט בשבוע הקרוב, נקבל את הסקירה הביטחונית ולאחר מכן אוכל להתייחס. במהלך החודשים האחרונים יש פעילות מאוד שקולה ואחראית מצד משטרת ישראל, מג"ב והכוחות שפועלים בירושלים וביהודה ושומרון, שמצליחים לבצע סיכולים ממוקדים מן הצד האחד ולשמור על שקט יחסי, בזמן שיש לנו פעילות עצימה באזור עזה".

אתה מכיר את הרגישות ברמדאן ורצון חמאס לקשור בין אל-אקצא למלחמה. האם אנחנו לא משחקים לידיים שלהם?
"בנושא הר הבית נקבל החלטות בשיקול דעת ובאחריות, כפי שהיה במהלך החודשים האחרונים וכפי שהפעילות ביהודה ושומרון ובירושלים מנוהלת. אין מקום לשינוי בסטטוס קוו, ויחד עם זאת, אנחנו נמצאים במלחמה, על כל המשמעויות שכרוכות בכך. נכון מבחינתי להתייחס אחרי שאקבל סקירה ביטחונית מסודרת. דבר אחד ברור, ננהג באחריות. בארבעת החודשים האחרונים אנחנו רואים לשמחתי שקט באזור ירושלים, באזור יהודה ושומרון. יש ניסיונות לחמם את הגזרה על ידי גורמים הקשורים לחמאס, אבל יש פעילות מוצלחת מאוד של השב"כ במהלך החודשים האחרונים, כולל סיכולים ממוקדים, מעצר מבוקשים ומעצרי מנע".

אתה מסכים למדיניות השר איתמר בן גביר מול ערביי ישראל ודרישותיו?
"אני מסתכל על החלטות הממשלה והקבינט. הקבינט מקבל החלטות ענייניות ושקולות. אנחנו נמצאים במלחמה לא מול חמאס אלא מול איראן. כשאתה פועל מול חמאס, החות'ים, החיזבאללה, סוריה ובמקומות נוספים, אתה מקבל את ההחלטה מול איראן. היו גם החלטות שהתקבלו בניגוד לדעת בן גביר. כאחד שיושב בקבינט, אני רואה שהקבינט מנוהל באחריות וב-99% מהמקרים ההחלטות מתקבלות פה אחד".

ארצות הברית דורשת גם הקמת מדינה פלסטינית בתמורה להסכמי שלום אזוריים.
"הקמת מדינה פלסטינית זה פרס לטרור. זה בלתי סביר. דומה הדבר שארצות הברית הייתה מציעה לאל-קאעידה מדינה אחרי ה-11 בספטמבר. מדובר בסכנה על ביטחון מדינת ישראל. אפשר להרחיב את הסכמי השלום גם מבלי להקים מדינה. את הסכמי אברהם עם מרוקו, איחוד האמירויות ובחריין עשינו בלי להקים מדינה פלסטינית. עכשיו, ברבעון הראשון של 2024, היה אמור להיחתם הסכם השלום עם ערב הסעודית גם בלי להקים מדינה פלסטינית. מניח שיש גורמים שמשיקולים פוליטיים, אולי גם בארצות הברית, כמו בחירות שמתקרבות, מדברים על סוגיית שתי המדינות. כל מי שעיניו בראשו מבין שזה לא יקרה בטווח הנראה לעין. אלו שממליצים לנו להקים מדינה פלסטינית לא הסכימו לקלוט פליט פלסטיני אחד אפילו, אז שלא יהיו גיבורים על חשבון ביטחון מדינת ישראל".

מה יש לישראל לתת בתמורה להסכם עם סעודיה?
"מה שרוצים הסעודים זה ברית הגנה מארצות הברית כנגד איראן. שתי המדינות, ערב הסעודית וישראל, ייהנו משיתופי פעולה ביטחוניים, כלכליים וטכנולוגיים, כמו גם הגברת היציבות האזורית. הם רוצים בעיקר הגנה מפני איראן וארגוני הטרור. האויב של ערב הסעודית, המדינות המוסלמיות באזור וישראל - זה אותו אויב. ערב הסעודית וישראל הן פרטנריות ליציבות אזורית כנגד איראן".