רוסיה והתקשורת הרוסית תפסו צד אנטי-ישראלי במלחמה. עד לרגע זה לא נשמע גינוי למתקפת החמאס הרצחנית. שבוע וחצי אחרי פרוץ המלחמה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין שוחחו בטלפון. נתניהו הבהיר לפוטין כי ישראל לא תעצור את הלחימה "עד שתשמיד את יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס".

יושב ראש המחנה הממלכתי, חבר הכנסת זאב אלקין, הסביר הבוקר כי מערכת היחסים בין ישראל לרוסיה השתנתה. "יש פה אירוע גיאו-פוליטי, אינטרסים גיאו-פוליטיים עולמיים. יש אינטרס איראני ובמידה מסוימת גם רוסי, לשבש את ההסכם האמריקאי-סעודי-ישראלי. היציאה למתקפה הברברית הזאת של החמאס לא מקרית דווקא בעת הזו".

"יש פה מלכתחילה משחק גדול שישראל חלק ממנו. צריכים להבין את זה ובהתאם להתנהל. אלה לא רק האמירות בתקשורת הרוסית, זה גם שר החוץ הרוסי שהודיע רשמית שהולך לפגוש את מנהיגי חמאס. זה אירוע שלא יעלה על הדעת. למעשה, יש בזה תמיכה באותם מעשי רצח זוועתיים שחמאס ביצע אצלנו. איך אפשר לשבת עם האנשים האלה שרצחו ילדים קטנים, נשים וקשישים, שלקחו אותם כחטופים? על מה יש לדבר איתם?".

מה קרה ליחסים בין ישראל ורוסיה?
"אני כבר תקופה ארוכה מזהיר ומתריע שהשתנתה התמונה ברוסיה. הכניסה למלחמה עם אוקראינה, העימות החזיתי עם המערב, הברית האסטרטגית עם איראן סביב המלחמה באוקראינה. זה משנה את הסיטואציה. היינו צריכים להיות בעמדה הרבה יותר פרו-מערבית בסיוע לאוקראינה ולא כל הזמן לחשוש מה זה יעשה ליחסים שלנו עם רוסיה".

האם רוסיה ידעה או אישרה את המתקפה הזאת?
"לא חושב שהם היו צריכים אישור רוסי, אבל יש פה אינטרסים רוסיים שהם זהים היום לאינטרסים האיראניים. הם משתלבים. יש שיתוף פעולה צבאי סביב המלחמה באוקראינה. זה אף פעם לא נשאר חד-סטרי. אם האיראנים עוזרים לרוסים באוקראינה, לא צריכים להתפלא שהרוסים עוזרים לאיראנים בנושאים אחרים. אנחנו צריכים להבין שמקומנו בתוך מדינות המערב, בתוך העולם החופשי, ולהיות הרבה יותר ברורים. כרגע אנחנו במלחמה שלנו, לא במלחמת רוסיה-אוקראינה, אנחנו מרוכזים בלנצח כאן. זה תפקידנו כרגע, בזה צריכים להיות מרוכזים המאמצים שלנו".

אתה רואה תרחיש שחיילים אמריקאים ילחמו כתף אל כתף לצד חיילי צה"ל?
"לא חושב שיש בזה צורך. ישראל מספיק חזקה לנהל את המלחמות שלה. זה אף פעם לא היה, גם באיומים הרבה יותר משמעותיים עלינו. אנחנו במלחמה קשה ומורכבת עם גופים טרוריסטיים רצחניים כמו חמאס וחיזבאללה, אבל זה לא איום קיומי על מדינת ישראל. ידענו להגן על עצמנו גם במלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור".

אם חיזבאללה נכנסת במקביל לחמאס והאיראנים מאיימים להתערב גם, אין פה איום קיומי?
"אין איום קיומי על ישראל. צה"ל חזק, צריך לזכור את זה. זה יהיה מורכב וקשה, יהיו לנו אבידות, אסור להסתיר את זה מהציבור, אבל אנחנו ננצח במשימה הזאת כי צה"ל מספיק חזק לעשות את זה. אף פעם לא ביקשנו מחיילים אמריקאיים להילחם בשבילנו. ארצות הברית יכולה לעזור באספקת תחמושת, היא עושה את זה ועוד פעם מוכיחה את חשיבות הברית הזאת. היא יכולה לעזור אולי בהגנה אווירית כנגד ירי טילים, כולל סביב המערכות השונות שנמצאות כאן וסביב אותן נושאות מטוסים. זה סיוע מאוד חשוב ששוב מבהיר איפה מקומנו, כשותף אסטרטגי של ארצות הברית בתוך משפחת המערב. לא חושב שחיילים אמריקאים יילחמו בשבילנו, אנחנו נעשה את זה בעצמנו, אנחנו יודעים לעשות את זה. בזה עלינו להיות מרוכזים".

מה מבחינתך הנושאים שברמה האזרחית הכי דחופים לביצוע?
"התחלתי להתניע מהלך מתוך ועדת חוץ וביטחון, הגנה כלכלית על שלוש קבוצות: חיילי מילואים שגויסו בצו 8, מפוני עוטף עזה ובני משפחות החטופים. דרשנו מהממשלה להפעיל חוק של דחיית המועדים, מה שמדינת ישראל עשתה אחרי מלחמת יום כיפור. החוק הזה הוכן מהר אבל לצערי נתקע אתמול בגלל ויכוח מטופש בין כמה משרדי ממשלה. זה לא זמן לוויכוחים בירוקרטיים ולמלחמות בין המשרדים. אני קורא לממשלה לאשר את החוק דחוף, עוד היום, ולהביא אותו לכנסת לחקיקה דחופה. לא יכול להיות שחיילים שלנו יילחמו בעזה ויכאב להם הראש איך המשפחה שלהם משלמת בבית את המשכנתה, שכר דירה או תשלומי מיסים למדינת ישראל. יש לסייע גם לעצמאיים, בעלי העסקים ושכירים, שבגלל המצב המיוחד בעורף סובלים מנזק כלכלי קשה. אנשים שיושבים תחת מתקפה בערים שלנו שמותקפות כרגע בדרום, צריכים לדעת מה קורה עם חשבון הבנק שלהם, איך הם סוגרים את החודש ואיך הם מצליחים להתקיים".