תושבי הקיבוצים והמושבים בגליל העליון סופגים מאז פרוץ המלחמה התקפות בלתי פוסקות מצד חיזבאללה, שגורמות לאבידות בנפש ולנזק רב לבתים ולשטחים החקלאיים. תושבי קיבוץ משגב עם התלוננו כי שמעו קולות חפירה מתחת לבתיהם והביעו חשש מפני פשיטת חיזבאללה, בדומה למתקפת חמאס הרצחנית בשבת השחורה.

עפר (פושקו) מושקוביץ, תושב משגב עם: "תמיד הרגשתי בטוח, הסברתי למשפחה ולחברים שאנחנו סומכים על הצבא ולכן רגועים ומרגישים ביטחון. אחרי מה שקרה בדרום, התחלנו להרגיש פחד. אנחנו רגילים לקטיושות כאלה ואחרות, אבל לא לחדירות".

"משגב עם נמצא מטרים ספורים מהגדר. לילה אחד, לפני שנה בערך, בסביבות שלוש לפנות בוקר, שמעתי חפירות. עוד אנשים אמרו לי שהם שמעו את זה גם כן. רעשים מוזרים, לא מובנים, כמו מין פטיש אוויר כזה. רעש דפיקות, משהו עמום. זה מלחיץ, זה מפחיד. הודעתי לצבא. הצבא לא מזלזל בהודעות האלה, בדרך כלל הם בודקים את זה. הצבא בא, שאל אותי שאלות, תחקר אותי לגבי זה. אין להם יותר מדי מסקנות, הם לא אומרים לנו שום דבר".

בעקבות הדיווח, הצבא לא בדק עם כלים מסוימים בתוך האדמה?
"הם בדקו, לא יודע איזה אמצעים היו להם. קודם הם שאלו מה שמעתי, תחקרו, ואחר כך אמרו: 'אם תשמע שוב, תעדכן אותנו ונעשה את הבדיקות שלנו'. יכול להיות שהם בודקים יותר קרוב לגדר. הבית שלי נמצא 15 מטרים מהגדר, אולי הם בודקים יותר בכיוון הגבול עצמו. אני מאמין שאת הבדיקות שלהם הם עושים מסביב ליישוב, לא בתוכו".

אתה לא מפחד?
"זה מלחיץ ומפחיד. ראינו איזו רשת מנהרות יש בדרום, אולי יש גם פה והצבא לא יודע ולא מוצא את זה? כרגע אני עסוק בדברים אחרים, כמו השטח החקלאי שנשרף לי. יש לנו שטח אבוקדו שמוגדר שטח צבאי סגור. כל האבוקדו נופל על הארץ ואי אפשר לקטוף אותו. נשרף לי שטח שלוחמי האש לא הסכימו להיכנס אליו בכלל, בגלל שזה אזור מאוד מסוכן שצמוד לגדר. נזקים מטורפים, מי יפצה אותנו על הנזקים האלה? הכבישים הרוסים, הכל הרוס. יש פגיעות ברכוש. יש פגיעות בשטחים החקלאיים. אווירה לא נעימה, המון הרעשה. כל שנייה צריכים להיכנס למרחב המוגן. בגלל שאנחנו צמודים לגדר, אין לנו את החצי דקה או הדקה. אצלנו אזעקה זה מיידי. לרוב אתה שומע את הבום, ואז מקבל איזו אזעקה. זה מלחיץ ומפחיד".

אתה חש בטוח כשנמצא בבית או בשטחים החקלאיים שלך?
"הבית שלנו נמצא באזור מסוכן מאוד שנקרא 'אזור הרג'. אומרים לך: 'אם אתה מתקרב לשם, תדע שאתה מסתכן'. בתי הייתה אמורה לעבור לגור במשגב עם. אני לא יודע אם אני רוצה שהנכדים שלי ייגדלו באזור מסוכן ומפחיד. אם צה"ל לא יעשה שום דבר, אני אפחד. מצד שני, אתה שומע על המחיר שמשלמים, טובי בנינו נהרגים, אז אני אומר לעצמי: רגע, מה אנחנו צריכים את כאב הראש הזה? שטחי האבוקדו זה רק כסף, מה שחשוב זה בטיחות האנשים, שימשיכו לחיות כמו שצריך. אני אחזור ואחיה במשגב עם, אבל לא אכעס אם משפחות עם ילדים יגידו שהם מפחדים".