ראש ממשלת קטאר הודיע אמש כי התקבלה תשובת חמאס להצעת המסגרת לעסקת חטופים. לדבריו מדובר "בתגובה חיובית על הפרטים". בחמאס עדכנו כי "מסרנו לאחרונה לקטאר ולמצרים את תגובתנו לגבי הסכם המסגרת, לאחר שהושלמו התייעצויות ההנהגה עם הפלגים. הגבנו ברוח חיובית". בכיר ישראלי אמר כי "משמעות תשובת חמאס היא סירוב לעסקה". גורמים המעורים במשא ומתן מסרו כי בישראל עוברים כעת על התשובה של חמאס.

בתגובה שפרסם חמאס, פירט את התנאים שלו לעסקה עם ישראל: דרישה להפסקת אש כוללת ומוחלטת, סיום הלחימה, הבטחה לסיוע הומניטרי, מחסה ושיקום הרצועה - והסרת המצור. איש המחנה הממלכתי וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, חילי טרופר, התייחס לכך הבוקר.

"החבר'ה אצלנו, בעיקר במוסד, עוברים עכשיו על כל הפרטים. אנחנו נחזיר תשובות מסודרות. הפערים משמעותיים. אנחנו לא יכולים לסגת מהעיקרון שאין סיום לחימה. יכולות להיות הפסקות והפוגות כדי להשיב חטופים, בוודאי, אבל אחריהן אנחנו נחושים לחזור להילחם. אם החמאס יתעקש על הדבר הזה, זה מייצר פער שיהיה קשה לסגור אותו. אני מקווה שנצליח, כי יש לנו אחריות להשיב את החטופים".

מה הקווים האדומים שהציבה ישראל?
"לא נכון לי לפרט אותם פה. הרבה מאוד אנשים בממשלה מתבטאים לגבי כמה אסירים יסכימו לשחרר תמורת חטוף. בעיניי זו טעות לדבר על זה. בכלל לא הגענו לשלב הזה במשא ומתן, עוד לא נקבע מפתח הכמות או איכות האסירים שישוחררו. אנחנו עוד מתווכחים על המסגרת. המסגרת מבחינתנו חייבת להיות שכל החטופים חוזרים ושאין סיום לחימה. נהיה מוכנים להפסקות, להפוגות, ברור לנו שיהיה מחיר לעסקה כזו, אנחנו לא תמימים, אבל אלה הכללים. כרגע יש עוד פער בנושא המסגרת. רק אחרי שהמסגרת תיפתר, אפשר יהיה לצלול לפרטים ולקוות שכן נגיע לעמק השווה".

יש פרסומים בתקשורת הזרה על מצב החטופים. למה המשפחות צריכות לקרוא את זה ככה ולא דרך גורם ישראלי רשמי?
"הייתי אתמול בשפיים, אצל מפונים מקיבוץ כפר עזה. ישבתי עם חלק ממשפחות החטופים. הן דווקא סיפרו לי שקיבלו טלפון קצת יותר מוקדם אתמול מהקצינים שמלווים אותן, שהודיעו כי תתפרסם כתבה כזו ושיידעו שלגבי היקירים שלהן ספציפית זה לא רלוונטי. הודענו רשמית שלא כל החטופים לצערנו בחיים. זה לא שהכל לוט בערפל, אבל צריכים להגיד בצניעות שלגבי חלק מהחטופים האחיזה המודיעינית שלנו לא מוחלטת. בסך הכל יש לישראל תמונה מי בחיים, מי לצערנו מת, לגבי מי יש סימן שאלה. זה נכון לשמור את זה לתוך החדרים שבהם מקיימים את המשא ומתן ולא להוציא החוצה, בוודאי כשהמידע לא ודאי. כל מה שאנחנו יודעים בצורה ודאית או אפילו לפעמים כשזה מוטל בספק, אנחנו אומרים את זה למשפחות. באופן טבעי, זה סופר רגיש וסופר עדין ולא נכון שאדבר על זה פה, בטח לא על המספרים".

בני גנץ טען אמש במסיבת העיתונאים שנתניהו גורר רגליים ופוגע במטרות המלחמה, כי לא דנים ביום שאחרי.
"מסכים שהיום שאחרי קיבל מונח כאילו זה משהו תיאורטי-אידיאולוגי, אבל לא. השאלה הזאת כבר מונחת לפתחנו, זה 'היום שעכשיו' בצפון הרצועה ובמידה מסוימת גם בדרום הרצועה, כיוון שאנחנו רוצים להיות מתישהו באזור רפיח ופילדלפי. זה קשור למצרים. המצרים צריכים להבין את התמונה הגדולה כדי שאפשר יהיה לשתף פעולה. לכן, השאלות האלה צריכות להיות מוכרעות עכשיו. בשבועות האחרונים, בעקבות הרבה לחץ שלנו, התחילה עבודת מטה בנושא הזה, אבל היא צריכה להיות הרבה יותר מהירה ואפקטיבית. חיילי צה"ל נמצאים עכשיו בצפון הרצועה ורוצים להבין מה מדיניות הממשלה בהתנהלות מול השוק בג'באליה".

למה, להבנתך, זה לא קרה עד עכשיו?
"גנץ אמר שהוא חושש שאולי זה משיקולים של שרידות פוליטית. זו קואליציה מורכבת, יש בצד השני אנשים שרוצים לשלוט גם אזרחית. יש הסכמה מקיר לקיר שישראל שולטת ביטחונית, שיש חופש פעולה מבצעי מכאן ועד האופק. המחלוקת היא על שליטה אזרחית, כן או לא. אין לנו פער גדול לא עם נתניהו ולא עם גלנט. אנחנו חושבים שאזרחית אסור לנו לשלוט שם. אני לא מדבר על פעולה פה, פעולה שם. אני לא רוצה לשלוט להם לא בביוב, לא בחינוך, לא בבריאות, לא רוצה לחלק את המזון ההומניטרי שנכנס. יש כאלה שחושבים שנכון שמדינת ישראל תמשיך לשלוט גם אזרחית, לטפל בכל הנושאים האלה. השאלה הזו צריכה הכרעה. אי אפשר עוד לגרור רגליים. אנחנו שם כדי לדחוק כמה שיותר לדבר הזה, כי זה מה שטוב לישראל".

מתי יגיע הרגע שתעזבו את הממשלה? מה תהיה העילה מבחינתכם?
"לא יודע להצביע מתי יהיה הרגע שנצא. לא שינינו את עמדתנו הבסיסית לא על הממשלה ולא על ראש הממשלה, אלא שעכשיו מלחמה. אנחנו מנהלים את השיחה הזאת כשחיילים שלנו נלחמים בח'אן יונס, בשאטי ובג'באליה. אני רוצה שהם יסתכלו אחורה ויראו עם מאוחד והנהגה שעובדת ביחד. כל עוד אנחנו משפיעים - וכרגע אנחנו משפיעים, כל עוד אנחנו יכולים להיות שותפים בניווט הספינה הזאת למקום נכון, נהיה שם. ברגע שנחשוב שהשיקולים הפוליטיים עולים על השיקולים המדינתיים והלאומיים, לא נהיה שם. אני מקווה שלא נגיע לשם בקרוב. מתישהו זה כנראה יקרה, כי אחרי אירוע כזה גדול כמו ה-7 באוקטובר, נכון ערכית ללכת לעם ושייבחר את ההנהגה שלו. אחרי אירוע כזה הדבר הבסיסי, ברמה האתית, זה לחזור אל העם. כרגע, כשאנחנו בתוך מלחמה שבעיצומה, לא נכון להגיע לשלב הזה".

מה דעתך על דרך ניהול המלחמה? שומעים שראש הממשלה ושר הביטחון לא מדברים. האם המלחמה הזו מנוהלת באופן בלתי פוליטי?
"באופן טבעי, הדברים הפיקנטריים יותר של חיכוכים בין-אישיים עולים על השולחן ומקבלים נפח יותר גדול. רוב הזמן עובדים טוב ביחד, כי כולם מבינים שהמטרות הלאומיות גדולות מדי מכדי שנתעסק בדברים קטנוניים שתמיד לא היה נכון להתעסק בהם, אבל בטח לא בזמן מלחמה. אני לא יכול להבטיח שהכל שקט ורגוע, אבל כן שככל שאני מתרשם מקבינט המלחמה וגם מהקבינט המדיני-ביטחוני, בסך הכל זה מתנהל בצורה עניינית. המטרה שלנו זה לשמור את זה ככה. גם אני נבוך כשאני רואה כל מיני התכתשויות אישיות וירידה נמוכה. זה תמיד מביך אותי, בטח כשהמדינה במצב כזה. אתמול הייתי אצל משפחה שכולה ואמא אמרה לי: 'התביישתי שבזמן שאני עדיין באבל על הבן שלי, זה מה שאני רואה ממליאת הכנסת'. היא התייחסה לקטטה בין דודי אמסלם לטלי גוטליב. גם אני התביישתי קצת. מקווה שכולם יימצאו את הכוחות להתרומם מעל הרפש הזה. זה רגע גדול מדי מכדי להתעסק בשטויות האלה".