הימים - ימי תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה. טטיאנה גולדין, תושבת אשדוד, צפתה בתיעוד הקשה מהעיר מריופול המופגזת ונדהמה לגלות את אמה זועקת בבכי ליד הריסות ביתה ומתחננת לאוכל ולתרופות. מיד פתחה חמ"ל כדי לאתר אותה ולהביאה ארצה, ואחרי שבועות של עבודה מאומצת - התאחדה איתה השבוע.

"לראות את אמא ליד הבית המופצץ, מתחננת לאוכל ולמים, זה מאוד קשה", סיפרה גולדין אז, "דיברתי עם אמא לפני המלחמה והתחננתי שתבוא ארצה, אבל היא אמרה שהיא לא יכולה. היא בעלת מסעדות ומעסיקה אנשים. כל האחריות נמצאת עליה, היא לא יכולה לעזוב, לסגור ולהשאיר אנשים ללא עבודה ופרנסה. היא בחרה להישאר שם ולא האמינה שיפציצו תושבים. אני רוצה להאמין שהממשלה שלנו וגם ראש הקהילה במריופול יעשו כל מה שניתן כדי להציל אנשים. לא מוותרת על האמונה הזאת, זה נותן לי כוח".

השבוע, טטיאנה ואמה לודמילה התאחדו עת הגיעה לודמילה ארצה. "קרה נס, זה מעודד אמונה", סיפרה גולדין בהתרגשות, "אלה בשורות טובות. התהליך היה ארוך וקשה מאוד, גם רגשית וגם לוגיסטית. אמא הייתה תקופה ארוכה מאוד באיזור מסוכן, איזור מלחמה, וזה היה לא פשוט לסדר ולדאוג שהיא תוכל להגיע לארץ. יחד עם זאת, לאורך כל הדרך החמ"ל שהוקם באשדוד בהנחיית ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, עזר בצורה בלתי נתפסת. אנשים עשו כל מה שהיה תלוי בהם. בסוף, הקריאה והבקשה שלי נתנה תוצאות".

צפתה בסרטון וגילתה את אמה זועקת בין ההריסות (צילום: מתוך "חדשות הבוקר" , קשת12)
האם לודמילה באותו סרטון בלתי נשכח בתחילת המלחמה | צילום: מתוך "חדשות הבוקר" , קשת12

גילית מה עבר על אמא ביום שצולם הסרטון?
"בלילה הייתה הפגזה ופצצה התפוצצה ליד הבית שלה ופגעה בו. אמא נשארה בתוך הבית עד הבוקר כי כל התשתיות של העיר הופצצו ולא היה חשמל, גז או מים. היא הייתה מפוחדת בתוך הבית עד הבוקר, וכשיצאה בשעות האור לבדוק מה קרה, היא פגשה שם צלמים שצילמו אותה. זה חורף, קר, ולא הייתה אספקה של אוכל. חוויות מאוד קשות".

לאמא שלך בעצם אין לאן לחזור.
"זה בדיוק מה שהיא אמרה בין המשפטים הראשונים שלה, אחרי שהצלחנו להסדיר נשימה בשדה התעופה. היא אמרה בהתנצלות, 'אין לי לאן לחזור, מה אעשה? אין לי בית, אין לי כלום'. היא תישאר איתנו. היא בידיים טובות, חזקות ולא משחררות".

איך זה מרגיש לאמא להיות כאן בארץ?
"היא אומרת שטוב ושהיא מאוד שמחה שהצליחה להתאחד עם המשפחה, הבת והנכד שלה. כל פעם שהיא נזכרת בחוויות הקשות שעברה, זה גורם לה להיות מאוד עצובה. עד היום צלילים שהיא שומעת או כל מיני דיווחים, מחזירים את הפחד שלה על החיים. אגייס את הכישורים שלי כדי למצוא לה מטפלת טובה ואהיה הבת הכי טובה שאני יכולה להיות בשבילה".