שלושה התקפי לב בתוך פרק זמן קצר - זה מה שעבר על כפיר שלי בן ה-40, עצמאי בתחום האירועים שבחודש מרץ האחרון הפסיק לעבוד בגלל משבר הקורונה. ההכנסות ירדו לאפס, ההוצאות רק גדלו, ואחרי לילות רבים ללא שינה בגלל המתח, הלחץ והדאגה לעובדים שנאלץ להוציא לחל"ת, גופו לא עמד בזה יותר.
"התעוררתי בלילה והייתי בטוח שאני עובר צרבת קשה, אבל לאט לאט הבנתי שלא, כי החזה שלי עמד להתפוצץ עוד רגע", שיחזר כפיר, "לא הבנתי מה אני חווה, לא הכרתי את הגוף שלי ככה. ישבתי בסלון כדי לא להעיר את הבית וניסיתי להבין איך להתמודד, עד שזה היה חזק ממני. הערתי את אשתי, הסברתי לה שקורה לי משהו בגוף ובשש בבוקר היינו בבית החולים".
שעות ארוכות חלפו עד שהרופאים הבינו כי כפיר עבר לא אירוע לב אחד, אלא שלושה. "בגיל 40 כשאתה מספר חוויה כזאת, אומרים לך שעברת התקף חרדה. התחלתי להפנים שזה מה שקרה, אבל לפני שהלכתי הביתה גילו שלא. באק"ג יכול להיות לפעמים פער של שלוש-ארבע שעות אחורה. רק ב-12 בצהריים כשעשו לי עוד פעם אק"ג קלטו שיש בעיה ותוך דקות הייתי בצנתור".
עד כמה היית בלחץ בתקופה האחרונה בגלל החרדות הכלכליות?
"היה לי עסק שעבד מעולה, חברת דיג'יים. כל חיי אני מתפרנס, עובד 20 שעות ביממה, אין לי פחד מעבודה. ב-11 במרץ הורידו את השאלטר וזה היה בום. היו לנו מלא אירועים קדימה, אנחנו עובדים עונתי ויש לנו שלושה-ארבעה חודשים בשנה לעשות כסף בשביל שנה שלמה. הורידו לנו את השאלטר בתחילת העונה. הבנתי את זה, הפנמתי את זה ועמדתי בהנחיות".
ההכנסות נעצרו, אבל ההוצאות לא.
"היו מלא זוגות שהייתי צריך לטפל בהם. הוצאתי את העובדים לחל"ת והמשכתי להתנהל, רק שאין הכנסה ואתה גם לא יודע מתי היא תחזור. יש ביטולים, צריך להחזיר מקדמות ופתאום אתה הופך להיות האדם הרע, כי מלא זוגות רוצים את הכסף בחזרה ואתה לא יודע איך לשלם עכשיו 50 או 70 אלף שקל מקדמות. נכנסתי ללופ מטורף והלחץ השפיע. היו לילות שהייתי מתעורר משינה ולא מבין מה אני עושה בבוקר, איך אתמודד. הייתי לבד במשרד, כולם יצאו לחל"ת והיה לי מאוד קשה להתמודד עם זה לבד".
איך זה השפיע על המשפחה שלך?
"ניסיתי לא להראות להם את הלחץ, כי זה בטח לא יעזור להם. היו שבועיים בין ה-14 ביוני ל-2 ביולי שחזרתי להיות האדם המאושר בעולם. עבדנו מלא, עשיתי שלושה גיגים בלילה רק בשביל לסגור את הבור שנקלעתי אליו. זה מה שמחזיק אותי עד היום בעצם, שבועיים עבודה. ב-2 ביולי הורידו את השאלטר שוב ולא הצלחתי לעמוד בזה יותר. ההוצאות מטורפות, העובדים מתלוננים ובוכים, אתה לא יודע מאיפה לשלם להם. פתחתי את החסכונות של הילדים".