שישה ניצולי שואה השיאו אמש (רביעי) משואה בעצרת הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם. אחת מהן הייתה זהבה גאלאל שרבים מבני משפחתה נרצחו במחנה ההשמדה אושוויץ אך היא שרדה את המלחמה, עלתה לארץ ישראל, הקימה משפחה גדולה וחובקת היום לא פחות מ-12 נינים.
"שרדתי את השואה עם אמי ושני האחים שלי בזכות התושיה של אבא", תיארה גאלאל בשיחה עם נסלי ברדה ב"חדשות הבוקר", "כשהגרמנים באו אלינו הביתה בלילה עם שוטרים הולנדיים כדי לקחת אותנו, אבא שלי אמר, 'אל תיכנסו, יש אדמת בבית, הילדים חולים'. הגרמנים מאוד פחדו ממחלות מדבקות. השוטר ההולנדי אמר, 'בסדר, אבל תבואו לרופא שיאשר את זה'. אבא לא ידע שבאותו הרגע הוא הציל אותנו".
"הם הלכו לרופא, קיבלו את האישור אבל לקחו את אבא. הוא לא חזר יותר", סיפרה גאלאל, "בינתיים הנפיקו לנו תעודות שאנחנו אזרחים רומניים. הרומנים היו אז יחד עם הגרמנים. על ידי זה הפכנו לאסירים פוליטיים. נשלחנו לאמרספורט, מחנה פוליטי שנועד בעיקר לקומוניסטים ומשתפי פעולה נגד המשטר".
היית אז רק בת שבע. מה את זוכרת משם?
"אני זוכרת שבאמרספורט ירו כל יום על אנשים והוציאו אותם להורג. היינו קבוצה קטנה, כ-15 משפחות עם ילדים קטנים, רובם עד גיל 14. כנראה שהם לא היו יכולים להתמודד איתנו ושלחו אותנו למחנה וסטרבורק בהולנד, במחנה הזה אספו את כל היהודים מהולנד. משם שלחו אותנו לראוונסבריק בגרמניה, מחנה גדול מאוד עם סקטורים שונים לכל קבוצת אסירים".
איך הרגשת כשהדלקת את המשואה?
"התרגשתי מאוד. חשבתי על המשפחה הנהדרת שלי, על הנכדים והנינים. אנחנו בקשר הדוק מאוד. שמחה שהנכדים ראו אותי מדליקים את המשואה, זה זיכרון מאוד נחמד בשבילם. מאמא שלי קיבלתי את המסר שכל דבר שקורה לך, את צריכה לקבל את זה ולהמשיך הלאה. כל דבר קשה, עוברים אותו וממשיכים. הבת שלי קיבלה את המסר הזה ממני, ואני מקווה שגם הנכדים יקבלו את אותו המסר".