אלפי משפחות שכולות פנו לארגון יד לבנים ודרשו למנוע הגעת נבחרי ציבור לבתי העלמין ביום הזיכרון השנה, זאת מהחשש ממהומות ועימותים. שר הביטחון יואב גלנט התבטא נגד כך והביע תמיכה בהגעת פוליטיקאים לטקסים: "בימים אלה, יותר מתמיד, נדרש לחברה הישראלית מסר מאחד, ולא מסר מפלג. בבתי העלמין הצבאיים קבורים חללים מכל חלקי החברה והעם. הדרישה להוצאת נבחרי הציבור מבתי העלמין, כמוה כדרישה לקיפול דגל ישראל".

חבר הכנסת חנוך מילביצקי מהליכוד התייחס לנושא הבוקר ועמדתו שונה: "בימים הללו צריכים ללכת לפי הקו שמתוות המשפחות ומה שהן מעדיפות, זאת למעט מקרים של שר ביטחון וראש ממשלה. אם יש מקום ספציפי שבו הנציגות המקומית של המשפחות השכולות מבקשות שלא יהיו פוליטיקאים, צריך לכבד את בקשתן. אין על זה מחלוקת בכלל".

"הייתה יוזמה שלדעתי אפשר לאמץ אותה תמיד, לא רק בגלל מחאה, שפוליטיקאים יגיעו בזוגות - נציג קואליציה ונציג אופוזיציה. זה דווקא יכול להיות רעיון טוב".

השאלה אם זה מספיק או שצריכה להיות החלטה גורפת, לכאן או לכאן.
"יש משפחות שחשוב להן שיגיעו וידברו. במקום שבו יש אמירה מאוד ברורה מנציגי המשפחות השכולות, צריך לכבד את זה. מה שמנסים המשבשים לעשות, זה לשבש מהיסוד את כל הישראליות שלנו כאן. פה צריך למתוח גבול. איפה שזה מפריע למשפחות - לכבד, בכל מקום אחר צריך להתנהל כמו שקבעו מראש".

מה תעשה אתה אם תוזמן לאחד הטקסים?
"אם אשובץ, כמובן שאלך. לפני יומיים הוזמנתי לטקס קהילתי ליום השואה. לא חשבתי לנאום אבל ביקשו שאדבר, אז דיברתי. אחרת לא הייתי מדבר. אם משפחה שכולה תבוא אליי ביום הזיכרון ותבקש ממני לא לדבר, בטח שלא אדבר".

לקראת טקס המשואות ועקב החשש מפרובוקציות, שרת התחבורה מירי רגב האמונה על האירוע, בשיתוף גורמי המקצוע, החליטו לנקוט בשורת צעדים חריגים כגון שידור החזרה הגנרלית במקרה שתתרחש מחאה בשידור ישיר והחרמת ציוד בכניסה לאירוע. "זה לא צפון קוריאה, זו החלטה ראויה", אמר מילביצקי, גם במגרשי הכדורגל, כשיש איזושהי הפרעה, המצלמות לא מצלמות את זה בשביל לא לעודד את הדברים הללו".

ציון גדעוני, אחיו של ליאל גדעוני זכרונו לברכה שנהרג במבצע צוק איתן, מתנגד להגעת פוליטיקאים לטקסים השנה: "אנחנו מבקשים לנקות את היום הזה מפוליטיקה. אני מאוד אמביוולנטי לגבי זה. מצד אחד, אנחנו מתעסקים פה בדמותה, רוחה ועתידה של מדינת ישראל. מה קשור לזה יותר מאשר האנשים שנתנו את חייהם למען הקמתה והגנתה של מדינת ישראל. מצד שני, כולנו ערים לקרע בעם ומבינים את המשמעות שתהיה לנוכחות פוליטיקאים בבתי הקברות. אני חושב שהם פשוט צריכים לא להגיע השנה".

מה חשבת על דברי גלנט?
"בסוף הפוליטיקאים הם אזרחים והיום הזה שייך להם כמו ששייך לכולנו. במידה והם יגיעו ולא ידברו, יש בזה מן ההיגיון. הם יכולים להגיע, כל עוד לא יצטרכו לשמוע אותם ולא נצטרך לשמוע דעות בעד ונגד העניין הזה. המשפחות שחושבות למחות, זה לא משנה אם מימין או משמאל, יוכלו לכבד את ההגעה שלהם ללא שום שיח בנושא".

מה דעתך על מה שקרה לבועז ביסמוט בבית הכנסת? זה מה שמחכה לנו גם ביום הזיכרון?
"לא יודע מה האנשים מתכננים או מרגישים. אני כן יודע שהרוחות סוערות, וכשהרוחות סוערות צריך לעשות את המקסימום האפשרי כדי להרגיע. אם זה אומר שלא יגיעו או שלא ינאמו, אז זה מה שצריך לעשות. העם הזה מקדש את המשפחות השכולות, ואם יש אפילו משפחה אחת שזה מה שחשוב לה, צריך לקיים את זה. הפוליטיקאים צריכים להראות שהם מסוגלים להתעלות מעל הצורך האישי שלהם ושמירת ההרגלים של הטקסים האלו".

נציגי הממשלה הם אלה שמחר יחליטו האם לצאת למלחמה. יש ערך בזה שיסתכלו בעיניים למשפחות ששולחות את בניהן להילחם.
"לא חושב שיש סיטואציה נורמלית במדינת ישראל באיזשהו שלב, אבל ברור שאנחנו נמצאים באיזשהו קיצון. במצבים קיצוניים צריכים לעשות מעשים יוצאים מן הכלל, וזה בהחלט מעשה יוצא מן הכלל. אחריות הפוליטיקאים ביציאה למלחמה לא קשורה למה שהיה בעבר, היא קשורה לעתיד. מי שייצאו למלחמה הם לא החבר'ה שנמצאים באדמה כרגע. צריכים לוודא שהיום הזה יעבור בצורה השקטה והנכונה ביותר, זה מה שמתבקש. דרושה מנהיגות. הם לא הוכיחו אותה עד היום, לא מכאן ולא מכאן, מבלי להביע עמדות פוליטיות. זה הזמן שלהם לעשות את זה".