חודשיים חלפו מאז שאופיר חסדאי נרצח בחניון בגלל ויכוח על מקום חניה. אשתו דקלה נותרה לבדה עם שלוש בנותיהם אבל הציבור הישראלי לא נותר אדיש, התגייס למען המשפחה ותרם מעל למיליון שקלים. הבוקר (חמישי), רגע לפני החגים, הודתה חסדאי שחסרונו של אופיר מורגש כעת בעוצמה רבה. "בשבוע הבא החג, אני בטוחה שיהיה עצוב ושהדמעות יעלו. אני מתגעגעת לקול שלו, לחיבוק שלו, הוא חסר בהכל. אני עוד מחכה שהוא יחזור, שייכנס פתאום בדלת, וזה לא קורה ומן הסתם גם לא יקרה".
איך את מחזיקה מעמד?
"זה לא פשוט, אני כואבת את המוות של אופיר, אבל עם כל הכאב, העצבות והבכי אני מנסה להמשיך, לעמוד על הרגליים ולטפל בילדות. אני יודעת שזה מה שהוא היה רוצה. אין לי הרבה ברירות, אני צריכה להיות חזקה, לוחמת, לביאה. בחג כל המשפחה שלו תתארח פה, הוא אמנם נרצח אבל אני נשארתי חלק מהמשפחה שלו, הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלי".
התמונות של מה שאירע באותו היום עוד חוזרות אליך?
"כל הזמן. אני משחזרת את הרגעים האלה שירו בו והוא נפל על הרצפה. הוא היה מרוח שם, מדמם למוות".
עם ישראל התגייס בהמוניו ותרם מעל למיליון שקלים. זה עזר?
"בטח. עם ישראל פשוט מדהימים, אני יכולה לגדל את הילדות שלי בכבוד כי כולם עזרו ותרמו. אני הולכת ברחוב ומחבקים אותי, אין על עם ישראל שלנו, לא משנה מה יגידו".
את עוקבת אחרי המשפט של היורה?
"אני יודעת מה קורה, מעדכנים אותי, אבל הוא לא מעניין אותי. הוא יקבל את העונש שלו, אני בטוחה, אם לא פה בארץ אז כשהוא יגיע לעולם הבא, מבורא עולם".
מה היית רוצה שנאחל לך לשנה הבאה?
"שנעבור את הטרגדיה הזאת כבר, שנפסיק לבכות ושאני אהיה מספיק חזקה ואעמוד על הרגליים כמו שאופיר היה רוצה. וכמובן, לטפל בבנות כמו שצריך ולתת להן הכל, שלא ירגישו בשום מחסור".