ישבנו במשרד והתחלנו להעלות סיפורים של מרד נעורים. חלק מאיתנו היו ממש מרדנים אי שם בגיל ההתבגרות וחלק היו קצת יותר סולידיים, אה, והייתה גם את זאת שזרקה לאוויר: "אני נראית לך כמו מישהי שמרדה בהורים"? ואת זה שיושב מולה שהינהן בהסכמה. בכל מקרה, לא הצלחנו להישאר אדישים למרד של יהלי מ"צומת מילר" (הערב אחרי החדשות, קשת 12), כי לכולנו יש את התקופה הזאת בחיים שהחלטנו שאנחנו לא דופקים חשבון לאף אחד. אז ריכזנו את כל סיפורי השטות של חברי המערכת (ושל חברים שלנו) מגיל הטיפש עשרה וקבלנו רצף סיפורים משעשע במיוחד. חלק מרדו בהורים, חלק במורים ויש כאלה שסתם עשו דברים טיפשיים בלי מחשבה, תהנו.
מפוצצים שיעור
"בכיתה י״ב אירגנו יום הולדת סרק למורה שלנו כדי לפוצץ את השיעור. הכנו עוגה, תלינו שלטים ובלונים, הבאנו טייפ עם דיסק של שירי יום הולדת, הכנו משחק חבילה עוברת ופתחנו קונפטי כשהיא נכנסה לכיתה. היא כל כך התרגשה והתחילה לבכות תוך כדי שהיא מסבירה שזאת לא היום הולדת שלה ואבל היא מודה לנו על כל ההשקעה. את שאר השיעור העברנו על הדשא. יום אחרי תלמיד עבר שלה הלשין עלינו והיא החרימה אותנו ולא הסכימה ללמד אותנו עד שהתנצלנו". עדן
זמרות ליווי
"פעם הברזתי מבית הספר ביום של מבחן בהיסטוריה, כי הייתה הופעה של להקה לא מוכרת בכלל שמאוד אהבתי. נסעתי לתל אביב עם חברות בלי לדעת אם נצליח להיכנס להופעה כי היא התקיימה במכללה קטנה במרכז תל אביב שהיה להם יום הסטודנט. היינו צריכות להתפלח גם למכללה כי כמובן שלא האמינו שאנחנו סטודנטיות. הזמרת של הלהקה הכירה אותי (כי הם היו באמת לא מוכרים ואנחנו היינו המעריצות היחידות שלהם), אז בשביל שניכנס היא אמרה לשומר בכניסה שאנחנו הזמרות ליווי שלה, הוא לא האמין אבל בסוף הכניס אותנו והיתה הופעה אדירה". מיקה
שעות שינה
"בכיתה י"ב, כמו תיכוניסטית מן המניין, גם אני הרגשתי שללכת לבית הספר זה בזבוז הזמן הגדול ביותר, ועדיף למלא את הזמן הזה בעוד קצת שעות שינה. אבא שלי, כמובן, פחות הסכים איתי והיה מנער אותי מהמיטה כל בוקר מחדש. 'לא, אבל אנחנו מתחילים היום רק בעשר', הייתי אומרת. התירוץ עבד פעמיים, אבל בסוף הוא הבין שזה רק תירוץ והמשיך לנער את השמיכה".
"הייתי צריכה לחשוב על פתרון חדש, ואז הרעיון עלה: כל בוקר הייתי יוצאת מהבית עם התיק (הריק), מנופפת לשלום. במקום לצעוד לתחנת האוטובוס, הייתי הולכת לגן השעשועים שנמצא בסוף הרחוב ומתיישבת שם עד הרגע שבו הייתי רואה את המכוניות של אבא שלי ואשתו יוצאים מהחנייה. הייתי מחכה עוד חמש דקות, רק לוודא שהם לא חוזרים בטעות כי שכחו משהו בבית, והייתי חוזרת אני למיטה שלי, בשקט, בלי שאף אחד יידע". הילה
זורק ציונים
"השיעור האהוב עליי בבית הספר היה ספרות ותמיד קיבלתי מעל 95 במבחנים, ובכיתה י' היה לנו מורה שלא הצלחתי להתחבר אליו. חשבתי שאני יודעת יותר טוב מכולם ושאני יותר חכמה ממנו (קלאסי גיל ההתבגרות). כשהוא החזיר את המבחן הראשון ראיתי את הציון 60. נחרדתי ממה שהיה על הדף, קראתי את המבחן ולא הבנתי איך זה קרה.
כל הכיתה התאכזבה מהציונים ובמהלך השיעור פתחנו את זה ואמרתי לו מול כולם: 'סתם זרקת ציונים על המבחנים לפי מה שהתחשק לך, אין מצב שקראת את מילה ממה שכתבנו'. כמובן שהוא העיף אותי מהשיעור והייתה לי שיחה עם היוצעת והמחנכת, אבל בסופו של דבר הוא העלה לי את הציון ל-90 ואמר: 'כנראה באמת לא קראתי טוב'. בדיעבד הייתי צריכה להתייחס אליו בכבוד, אבל אני לא מצטערת שדרשתי את הציון שהגיע לי". שני
עונש יצירתי
"במסע לפולין תפסו אותי ואת חברה שלי מעשנות על הגג של המלון. קיבלנו 'עונש' של קיצור של שעה בזמן החופשי בשוק של ורשה שאותו העברנו בבר על כוס בירה ופיצה עם היועץ החתיך של השכבה. עדן
מתגנבות למטבח
"בכפר הנוער שבו למדתי היה לנו יום בשבוע שנקרא 'יום עבודה' בו כל השכבה מחולקת לתפקידי ניקיון של כל תשתיות בית הספר והכפר, כולל המטבח וחדר האוכל. במהלך יום העבודה לא לומדים בכלל ורק מנקים, וכשהיו לנו הפסקות היינו מתגנבות למטבח, גונבות אוכל שאסור לנו לקחת והולכות לאכול בחוץ כל החברות. שיא הכיף היה בימים שהיינו מבריזות למעיין נסתר באזור הפסטורלי של בית הספר. היינו נשארות עם תחתונים וחזיה ופשוט נכנסות להתפנן במים, רק אנחנו והסרטנים". שחר
לא וויתרו
"כשהייתי בכיתה י"ב כל מה שעניין אותי זה להסתובב בתל אביב עם חברים. לא לימודים, לא בגרויות, לא מתכונות - רק להסתובב בתל אביב ולא לעשות כלום. וזה בדיוק מה שעשיתי. לפעמים לא סיפרתי להורים איפה אני, לפעמים סיפרתי חצאי שקרים. עד שיום אחד המורות בבית הספר הבינו שמשהו לא תקין ויצרו קשר עם ההורים שלי".
"למזלי לא רצו לוותר עליי, ופתאום מצאתי את עצמי בסלון בבית הפרטי של המורה לאנגלית עושה מולה את המתכונת, מה שהציל לי את הבגרות (והוצאתי ציון של 98 בבגרות הסופית 5 יחידות אנגלית). המורה להיסטוריה אפילו לא ידעה איך קוראים לי ועדיין נתנה לי הזדמנות. בסופו של דבר - יש לי תעודת בגרות מלאה עם ציונים מעולים, למרות שכל מה שעניין אותי זה לטייל ברחובות תל אביב". נוי " alt="" />