אמנם עד לפני כמה עונות היה נהוג לערוך את מפגש הזוגות בבית מלון, או לפחות במקום שלא דורש חיבור לגנרטור, אבל הפעם נרשמה נדידה למחנות קמפינג מאולתרים, כשהזוגות אף נאלצים להביא איתם את האוכל. והתוצאה בהחלט הייתה שווה את המאמץ.
הבעיה היא שלא כל המשתתפים קיבלו את הממו. שניר למשל מצא את עצמו מלהג לאורך הנסיעה על עיסויים תאילנדים ומלונות יוקרה, אז כשהרכב חנה סוף סוף מול שער אתר מצוקי דרגות – הוא קצת איבד את זה. מיד לאחר מכן, באירוע שנראה לראשונה אי פעם בתולדות חתונמי, הגדיל לעשות והתקשר שניר לאחת מנשות ההפקה עם דרישה לדעת איפה הוא ישן כדי "למנוע סצנה באמצע הלילה". קצת מאוחר מדי חביבי.
אלא שהפעם למור נמאס מגינוני הפרימדונה, וכמו כל אמא לילד שחוטף קריזה באמצע המכולת היא מציבה גבולות ברורים. מור מניחה את החפצים, יוצאת אל הנוף ומבשרת לשניר שהוא מוזמן להצטרף, במבטא שמעורר געגועים לדני, הפסיכולוג האהוב. וזה עבד לה. אמנם נרשם נזק היקפי בדמות זיופים מחרידים ל"הוטל קליפורניה", אבל לפחות שניר נשאר.
נראה שמור הבינה באותו רגע את הדרך לעבוד מול שניר (וכך היא פועלת גם בפרקים הבאים) - להציב מולו שתי אפשרויות ברורות של טייק איט או ליב איט. הוא כבר וויל טייק איט.
ואנחנו קוראים מפה לשניר: קח את הדברים יותר בקלילות, רק דברים טובים יצאו מזה. אם כבר קלילות, תרשה לנו להמליץ לך על יין מסדרת מונלייט של יקבי כרמל. נסה עכשיו, תודה לנו אחר כך.
מה עדיף: בדיחת סבא או סלט חצוף?
אחרי שהתכנסו סביב המדורה, עוברים הזוגות למקום קצת פחות קר כדי לאכול את האוכל שהכינו. האווירה מאוד מביכה וכדי להתמודד עם הקרינג' פונים רז ויוסי למחוזות ההומור.
רז מספר בדיחת סבא על עמוס תמם שנשאר רק עמוס אחרי שהורידו לו "תמע"מ" באילת. רז, תעשה טובה, תישאר עם התופים. בכל מה שקשור לעמוס תמם, מור סיפרה בדיחה הרבה יותר טובה כשטענה (שוב!) ששניר דומה לו. הפעם ממש צחקנו.
לעומתם, יוסי פחות מספר בדיחות ופשוט מוריד כמה שיותר מחסומים. בין היתר, הוא מגלה את האמת על הסלט החצוף שלו ונחנק בקול מסלט אטריות כלשהו. אבל היי, לפחות למדנו לקח: בחיים אנו מגיעים לפעמים לרגעים מביכים ולא נוחים, וזו לא בושה לשבור את הקרח עם בדיחת סבא או חוסר טקט אבל בינינו, תמיד עדיף למזוג כוס יין (של moonlight כמובן) ולהיות קצת ביחד בצד כפי שהציעה בת זוגתו.