נאה דורש נאה מקיים

לקראת סוף הפרק ששודר השבוע (שני) אומר שניר שהוא לא רוצה לומר דברים שהוא לא בטוח לגביהם. הוא מסביר זאת בכך שהוא רוצה למנוע מצב בו הוא יצטרך למצוא צידוקים רגשיים למעשים שאילו היה ממתין ובודק בצורה יותר מעמיקה הוא בכלל לא היה עושה. זו כמובן עצה גישורית מאוד טובה ואנחנו מברכים עליה, אבל יש לנו שתי נקודות להוסיף:

הנקודה הראשונה היא שכדי שתוכל באמת לקחת את הזמן, לאפשר התבוננות ולראות איך היחסים מתפתחים, חשוב לומר בקול ברור לפרטנרית שלך, שזה מה שאתה עושה. כאשר בן/בת הזוג מודעים לכך שהפרטנר שלהם צריך זמן להסתגל לשינוי כלשהו ולא מתרחק כדי להתרחק אלא כי הוא רוצה להבין את הרגשות שלו, אז הם יכולים להרפות ולאפשר לפרטנר את הקצב שהוא צריך. מאידך, כאשר הדברים אינם נאמרים בקול רם, יכול הצד השני לחשוב שמדובר בהימנעות ובדחייה ולפתוח תחושת ריחוק בעצמו. 

>> בפעם הקודמת: משה, עשית משהו ממש טוב

הנקודה השנייה היא שאם אתה רוצה לאפשר לעצמך באמת לבדוק את הדברים לעומק ולאפשר לעצמך להכיר את בת הזוג שלך באמת, אז אולי עדיף שתימנע מלצאת בהצהרות כמו "היא לא יפה מספיק בעיני", כפי שאמר שניר לחבריו בחתונה. אמירה מסוג זה, מעבר לכך שהיא לא מכבדת (לא את הדובר, לא את המאזין ובטח שלא את האישה עליה היא נאמרה), היא אמירה שמקבעת תודעה של 'לא מספיק' ומייצרת קירות פנימיים. משמעות הדבר היא שברגע ששניר אמר בקול רם מול החברים שמור איננה מוצאת חן בעיניו, הוא שם את עצמו בפוזיציה מול חבריו ומול עצמו שאם הוא יהיה עם מור זה 'למרות' המראה שלה. טוב היה עושה שניר אילו פשוט היה אומר לעצמו בלב, שהוא נכנס לתהליך מורכב שהרבה דברים יכולים לקרות בו, ופשוט ייתן לדברים לקרות ולא ייצא בהצהרות. טוב שהוא אמר זאת בירח הדבש, חבל שלא פעל בהתאם בחתונה.

ציניות הורסת יחסים

"תומר, מה עם להוריד את האסלה?", שואלת יואנה את תומר שעבר לפני זמן קצר לגור בביתה. ניתן להתייחס לאמירה הזו משתי זוויות – ה'מה' וה'איך'. בזווית של ה'מה', אפשר לומר שיואנה בסך הכול ביקשה מתומר להוריד את מושב האסלה בסיום השימוש. בקשה לגיטימית לכל הדעות. הבעיה אם כן היא לא ב'מה' אלא ב'איך'.

תקשורת אינה מתבססת רק על המילים. להפך, מרבית התקשורת בין בני אדם נעשית באמצעים שאינם מילוליים כמו: טון, אווירה, גישה, שפת גוף וכו'. ה'איך' של יואנה היה בעייתי כי הוא היה נשמע ציני ולכן גרם לתחושת אי נוחות שגרמה לתומר להרגיש צורך להתנצל על טעותו הקשה. אך האם זו הייתה המטרה של יואנה? לגרום לו לבקש סליחה ולהרגיש אי נוחות? אנחנו מניחים שלא.
המטרה הייתה שפשוט יוריד את האסלה בפעמים הבאות. אילו יואנה הייתה פשוט מבקשת - "תומר אתה יכול בבקשה בפעם הבאה להוריד את האסלה?" היא הייתה גם מקבלת את מבוקשה וגם מביאה לעוד קרבה ביניהם. כי כשאחד הצדדים עושה משהו עבור הפרטנר שלו מתוך הבנה של צורך וכוונה טובה, זה מקרב את שני הצדדים אחד לשני. לעומת זאת, כשאחד עושה משהו רק כי הוא לא רוצה שהצד השני יכעס עליו או ידבר אליו לא יפה, זה לרוב לא מקרב ואף מייצר מטענים אחד כלפי השני. אז כדי לסכם - ציניות היא בעייתית מאוד במערכות יחסים וכדאי להיפטר ממנה כמה שיותר מהר. 

מור רדמי ושניר שלו (צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון 6", קשת 12)
צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון 6", קשת 12

תשמרו עלהקצב הנכון

מור המקסימה משדרת המון חיוביות ואופטימיות, היא מדגישה כל הזמן שהיא מגיעה לחוויה הזו עם לב פתוח ולא נבהלת מהגישה המרוחקת של שניר. היא משרה ביטחון וזה חשוב מאוד בתחילת הקשר. לצד זאת, בפרק האחרון הרגשנו שהיא לקחה את הביטחון צעד אחד קטן יותר מדי. 3 ימים לתוך ההיכרות, היא מתכננת תכניות קדימה ומסבירה לשניר המבולבל מה הוא צריך. אז אמרנו שלהשרות ביטחון זה חשוב, אבל חשוב גם להתאים את עצמך לקצב של הפרטנר, אחרת את/ה עלול להיחוות כמלחיץ/ה או כמי שמנסה לנהל את הצד השני. זה לא קל למצוא את האיזון, והרבה פעמים לאנשים דומיננטיים יש התלבטות בתחילת קשר - עד כמה לקחת את המושכות לידיים ועד כמה לתת לדברים לקרות בקצב הטבעי שלהם. צריך להיות רגישים ולשים לב שכשאחד הצדדים מרגיש שלוחצים עליו, הוא עלול ללכת אחורה כדי לקבל אוויר לנשימה, ואז התוצאה היא הפוכה למטרה שהצד השני רצה להשיג. אז ההמלצה שלנו היא כמובן להיות תמיד אופטימיים ולהוביל קדימה את התהליך, אבל כדי שהתהליך המשותף יצליח הקצב חייב להתאים למי שהקצב שלו יותר איטי, אחרת הוא יישאר מאחור. 

יואנה בויב ותומר בדוג (צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון 6", קשת 12)
זה לא המה, זה האיך. יואנה ותומר | צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון 6", קשת 12

אל תפחדו לריב

יואנה ותומר נמצאים בשלב מאוד חשוב בקשר. הם מתחילים לפתח רגשות אחד כלפי השני, מבינים שיש פוטנציאל טוב, אך חוששים להגיד זאת בקול רם. שניהם גם תוהים מה יקרה כשיגיע הריב הראשון ויתגלו ביניהם חילוקי דעות. השלב הזה של לפני הריב הראשון, בו עולה השאלה אם אולי יש שדים שעדיין לא גילינו אבל אנחנו מתחילים במקביל להרגיש משהו, הוא שלב מרגש ומפחיד כאחד.
ההמלצה שלנו היא פשוטה – תסמכו על עצמכם ואל תפחדו מהריבים. זכרו שאתם לא יכולים לשלוט במה שהצד השני עושה, אבל אתם יכולים לשלוט בעצמכם ובתגובות שלכם. אז תסגלו לעצמכם הרגלים של אנשים שיודעים איך לריב: כשאתם מזהים מחלוקת תגידו את זה, שימו את זה על השולחן. אל תנסו לעשות מבחנים לצד השני, זה לא הזמן, עדיף להתמודד עם הדברים ישירות.
תספרו לצד השני איך אתם רואים את הנושא, תתעניינו (באמת!) איך הוא רואה אותו, תקשיבו לו.
צאו מנקודת הנחה שהוא רוצה בטובת הקשר שלכם ולא מנסה להרוס אותו, גם אם נקודתית אתם לא מסכימים בנושא מסוים.
תבודדו את הנושא שבמחלוקת מנושאים אחרים שאינם קשורים אליו, אל תעמיסו על כל מחלוקת את כל הנושאים האחרים שבהם יש לכם קושי מול בן הזוג. במקום להיבהל מכך שיש מחלוקת, תנסו לחשוב יחד על פתרונות אפשריים ותעשו סיעור מוחות. לרוב, כל עוד תשמרו על הגישה וההרגלים הללו, לא רק שהמחלוקת לא תפריד ביניכם אלא להפך – היא תהפוך אתכם לחזקים יותר כזוג כי תגלו שאתם יכולים להתמודד יחד עם קשיים.  

נדב נישרי ונגה זיו פרידמן הם בני זוג בפרק ב' ששותפים במשרד גישור הגירושין ושלום הבית נישרי מגשרים. מייסדים של שיטת הגישור "שותפות חדשה" ומנהלים את המכון לגישור בשיטת שותפות חדשה.