אם מערכת היחסים של מעיין רובין ועומרי קראוס הייתה ספה, היו לה כנראה שלושה מושבים. כל אחד מבני הזוג היה תופס לו פינה ובאמצע היה מתיישב הדבר הזה שמפרק להם את הזוגיות כל פעם מחדש. הם יכולים לקרוא לו "צבים בסיישל", "פטל וונוס לא מסתדרים" או "מי בחר את הספה שלי". אבל זה לא זה, זה אף פעם לא זה.

זאת סיטואציה מוכרת בכל מערכת יחסים. אנחנו מרגישים שיש בעיה אבל לא מצליחים לומר אותה במילים. אנחנו לא פעם אומרים לבני הזוג שלנו שההתנהגות שלהם מפריעה לנו. וכשהם מתעקשים להבין על מה אנחנו מדברים, אנו מפנים להם את הגב והולכים. לא כי "הם צריכים להבין לבד", אלא כי אנחנו בעצמנו לא יודעים בדיוק על מה להצביע. דני הסביר את זה למעיין ועומרי בקליניקה: "אתם מרגישים דברים שאתם לא יודעים איך להגיד אותם".

מעיין החליטה לעזוב את הדירה המשותפת של השניים. ריב שהתחיל בבחירת ספה, גרר אחריו ריב על הבחירה של עומרי ללכת למסיבת הפתעה של חבר שלו בלעדיה. אבל הריבים האלה כאמור, הם רק תופעות לוואי. וכדי שהם יוכלו לתחזק את מערכת היחסים שלהם, עליהם למצוא את מקור הבעיה ולהתחיל לטפל בה. בשביל זה אנחנו כאן, כדי לעזור להם לתת שם לבעיות האוטואימוניות שלדעתנו תוקפות את הזוגיות שלהם.

לייק

יש אנשים שמקדישים את החיים שלהם למען האחר. הם רואים בנתינה ערך עליון והם לא מצפים לקבל דבר בתמורה. מה שעושה להם טוב זה לגרום לזולת להרגיש טוב. מצד אחד אפשר לראות בזה מנגנון אלטרואיסטי אבל במקרים מסויימים זה ביטוי מובהק לאהבה עצמית. אותם אנשים צריכים פידבק מידי מהסביבה, חיזוקים, שיגידו להם כמה הם טובים וכמה מעריכים אותם.

עומרי הוא רופא שיניים. מגיעים אליו אנשים במצוקה והוא משתמש בידע שלו כדי לעזור להם. "אני אוהב שמישהו בא אלי עם כאב ואני פותר לו את הבעיה ומקל עליו". אבל נראה שלא רק היכולת לתת מעצמו בכדי לעזור לאחרים היא זאת שמדרבנת אותו, אלא גם החיזוקים מהסביבה שמגיעים יחד איתה. "לגרום למישהו לחייך זה מדהים מבחינתי". זאת לא רק ההקלה על הכאב של האחר היא זו שמעניקה לו את הדרייב, אלא גם הכרת התודה. בפרק האחרון של "חתונה ממבט ראשון" ראינו כיצד האגו שלו נפגע כשמעיין הגיעה אליו לטיפול בקליניקה ולא החמיאה לו אחרי שעשה לה הלבנת שיניים.

וזה לא רק בעבודה, גם בזוגיות עומרי מתנהל כך. בקליניקה הוא סיפר לדני שהוא מונע מהפידבקים של בת הזוג שלו. הוא אפילו העיד על עצמו שהוא לא נתקל במישהי שלא החזירה לו אהבה. כמה יעשה טוב לעומרי ללמוד שלפעמים נותנים בשביל לא לקבל. מערכת יחסים לא יכולה להיות תלויה בדבר, בטח שלא בכמות הלייקים שאתה מצפה לקבל מבת הזוג שלך. 

מעיינסקופיה

אי אפשר לחיות בלי לתת אמון באנשים. אמון הוא הבסיס לכל מערכת יחסים: בין חברים, בין בני המשפחה וכן גם במערכת יחסים זוגית. לא תמיד זה קל. לפעמים המציאות מהתלת בנו ואנשים שנתנו בהם אמון אכזבו אותו.

מעיין רובין (צילום: חתונה ממבט ראשון 4, קשת 12)
צילום: חתונה ממבט ראשון 4, קשת 12


מעיין מרבה לדבר בתוכנית על הקושי שלה לסמוך על בני הזוג שלה. בתחילת כל קשר, ככה סיפרה יעל דורון בפרק הפתיחה, "היא מביאה איתה פחדים וחוסר ביטחון". גם חברתה הטובה של מעיין העידה שהיא "בוחנת את הגברים שלה במיקרוסקופ" והוסיפה, "היא מחפשת סימנים קטנים לחוסר יציבות". קשה לבנות מערכת יחסים כשהצד השני מרגיש שהוא במבחן כל רגע. זוגיות אמורה להיות אורגנית ומכילה, וכדי שהפרטנר שלה ירגיש בנוח, עדיף למעיין להפסיק לחקור אותו אפידמיולוגית.

פרסונה

אומרים שסטורי טוב הוא כזה שמעורר את קנאתם של אחרים. יש אנשים שנהנים מהחוויה ויש אנשים שנהנים מזה שאנשים חושבים שהם נהנים. כשמעיין ועומרי גילו שהם נוסעים לירח דבש בסיישל הם לא הסתירו את ההתלהבות. עומרי אמר שאנשים ימותו על זה, ומעיין בתגובה טענה ש"למי אכפת מאנשים".

עומרי קראוס (צילום: חתונה ממבט ראשון 4, קשת 12)
צילום: חתונה ממבט ראשון 4, קשת 12

בפגישה עם חברות שלה, מעיין שיתפה את דעתה על הבן זוג ששידכו לה: "הוא צ'ק ליסט, צ'ק ליסט, צ'ק ליסט". אין ספק שעומרי הוא גבר מוצלח, אבל גם חשוב לו שכולם יכירו בהצלחה שלו. הוא עסוק בלשדר את ההצלחה שלו החוצה: המדים של הרופא, הקעקועים, תואר האצולה שהוסיף לשם שלו.

בשונה ממנו, ההצלחה הגדולה בקריירה של מעיין הגיעה אחרי שבנתה לעצמה דמות פיקטיבית. היא מספרת שכשאנשים מזהים אותה ברחוב כנועה פילטר היא לא ממהרת לתקן אותם. כדי שהזוגיות של השניים תצליח, כדאי לעומרי ללמוד להתעסק פחות באיך הזוגיות שלו קורנת החוצה ולהתעסק יותר באיך היא מאירה אותו פנימה. 

גוסטינג גירל

עומרי העיד על עצמו שהוא מתאהב במהירות החץ של קופידון. מעיין בשונה ממנו מחושבת יותר, "אני הססנית, לוקח לי זמן. אבל אם אני בפנים, אני טוטאלית". גם הדרך שבה הם מסיימים קשר היא שונה. עומרי מסיים קשר בפתאומיות, מעיין פשוט בורחת. 

כמעט כל מי שנמצא בעולם הדייטים חווה את ההתנהגות הזאת על בשרו: יצאתם עם מישהו, הוא אמר לכם שאתם מיוחדים ושרק איתכם הוא מסוגל לדבר בחופשיות. אפילו התחלתם לתכנן ביחד את העתיד המשותף שלכם. הדירה בצפון הישן של תל אביב, החתול שתאמצו ולאן תטוסו בקיץ הבא. ופתאום, בלי שום הכנה מוקדמת הוא חותך מכם בשיחה אקראית או נעלם. החברים אומרים לכם שזה לא אתם, זה הם: "הוא מתוסבך, לא הייתה לו כוונה לפגוע". 

לחתוך לפתע ולברוח, אלו שני צדדים של אותה מגננה. דני אמר להם בקליניקה שלו, שכל אחד מהם "נורא נזהר מלפגוש דחייה". ואנשים שמפחדים שיעזבו אותם, מקדימים תרופה למכה ועוזבים קודם. לדפוס ההתנהגות הזה יש שם. זוכרים את הבדיחה שסיפרה מעיין במלון בסיישל, ספק על המקלחת ספק על עצמם? "יש פה שני דושים".