משתתפי חתונה ממבט ראשון נמצאים בעיצומו של סופ"ש זוגי ואחרון (שבת אחרי החדשות, קשת 12), ומתקרבים צעד נוסף ליום הגורלי. בקרוב הם ייכנסו בזה אחר זה לפגוש את המומחים, וכל זוג יצטרך להחליט האם להמשיך עם הפרטנר שהכירו מתחת לחופה, או שמא הם מעדיפים לפרק את החבילה. בזמן שכל אחד מהם בוחן את מערכת היחסים לאורכה ולרוחבה ולוקח בחשבון כל אירוע, החלטנו לחזור אל הסכסוכים הכי דרמטיים וסוערים שהיו לנו העונה, לחקור את הפרשות שזעזעו את המשתתפים ולחשוב למה לכל אחד מהצדדים מגיע לקבל צדק. את ההכרעה הדרמטית השארנו לכם.
תיק #4 - "פרשת המסרון הנעלם"
הצדדים לסכסוך: דנית ליבנת נגד אמיר זהבי
המקור לכל הבעיות: בשעות הבוקר המוקדמות שלחה התובעת הודעת "בוקר טוב" בצירוף אימוג'י ונדהמה לגלות כי הנאשם, על אף שהיה מחובר מספר פעמים ליישומון, לא נכנס לקרוא את ההודעה (לראייה: הוי הכחול) ולא טרח לענות לכל הפחות באימוג'י לב ירוק. כדי לחזק את טענותיה צירפה צילומי מסך מהשעות 9:23, 10:53, 11:12, 11:14, 11:16 ו-12:02. בזמן התקרית הוזעקה המומחית יעל דורון לייעוץ דחוף, ולאחר מכן נקרא הנאשם לשיחה בהולה בנושא.
מצד אחד, היא צודקת: תראה אמיר, כל מערכת יחסים זקוקה לטיפוח ואם לא תקפיד להשקות את העציץ הוא ינבול בסופו של דבר. בזוגיות, כל אחד מהצדדים רשאי לדרוש צומי מתי שבא לו ולצפות לקבל אותה. מעבר לכך, העובדה שלא נכנסת לקרוא את ההודעה עלולה להעיד שאתה מציב את דנית ואת מערכת היחסים שלכם בסדר עדיפות נמוך, מה שגרם לתובעת להיפגע. יכול להיות שהדרמה הייתה מיותרת, אבל זה לא הופך את האקט של הנתבע לאלגנטי ולכן היו דרושים צעדים דרסטיים להטמעת המסר. התובעת דורשת שמעתה והלאה ישלח הנאשם חמישה מסרונים מפתיעים במהלך כל יום אי זוגי, כשכל מסרון חייב לכלול לפחות שני אימוג'ים מקטגוריות שונות. מדבקות זה בונוס.
מצד שני, למה מה קרה? ההתנהגות של אמיר לא תרמה והוא התנצל על כך, הסביר את עצמו ואף הודה בהמשך שהתקרית הייתה הקשה ביותר שידע הזוג. יש להתחשב בעובדה שהנאשם עצר הכל והתייצב לצד התובעת בהקדם האפשרי ואחרי שהרגיש שהשניים אמרו את אשר על ליבם, הגדיל ראש והוציא את הכלבה של התובעת לטיול ארוך, כדי שכל הצדדים יוכלו להתאוורר.
עדות מומחה: ג'ינג'ר ליבנת, הכלבה של דנית, הוזמנה כדי לתת עדות בנושא אך סירבה בשל ניגוד עניינים מצידה. חבל.
תיק #247 - "פרשת מעבר 6"
הצדדים לסכסוך: ד"ר הגר משה נגד ד"ר ניר פור
המקור לכל הבעיות: אחרי משמרת ארוכה בבית החולים, יצאה התובעת במצב רוח לוחמני עם הנאשם לסיבוב קניות בסופר. זמן קצר לפני כן, נפגש ניר עם המומחית יעל דורון ותכנן להציף מול הגר את התחושות שלו בתוך מערכת היחסים. משום מה, הוא החליט שהרגע המתאים ביותר לכך הוא בדרך חזרה מהסופר. למרבה הצער, התובעת לא הייתה מוכנה לפתוח באותו רגע את הנושא ועד מהרה השיחה עלתה לטונים צורמים.
מצד אחד, היא צודקת: הגר מעולם לא מתחה ביקורת על ההתנהלות של ניר והיא דורשת בצדק את אותו היחס. נכון, קשה לה להתקרב, היא לא ממהרת להיפתח ומרוכזת בקשיים שלה בתוך התהליך, אבל היא עושה מאמץ כביר לפתור את האישיוז שלה. למרבה הצער, היא לא חשה שהצד השני מבין אותה וגרוע מכך, הוא מתעסק בבעיות שלה במקום לדבר על הבעיות שלו. התובעת דורשת לקבל להבא זימון לפגישה מסודרת בצירוף נושאי שיחה שאליהם תוכל להתכונן, וגם לא יזיק אם מדי פעם ניר ירים את הקול, כי כמה רגוע אפשר להיות?
מצד שני, למה מה קרה? אוקיי. אנחנו מבינים ומקבלים, אבל הנתבעת חייבת לשאול את עצמה - האם היא מאפשרת לנאשם להביע את עצמו בלי שום חשש מריקושטים? הטענה העיקרית של התובעת היא שניר עסוק כל כולו בה ולא בעצמו, אז אולי מקור הבעיה היא שהגר ממהרת למלא את החלל בכוחות עצמה. כך קורה שדרך הצעדים הללו, הגר מבהירה לנאשם שהיא לא באמת סומכת עליו.
עדות מומחה: הקופאית שנתנה להם שירות התבקשה להעיד על מצבם הרגשי לפני שיצאו מהסופר, אבל ברגע האחרון הוזעקה למשמרת חירום בעקבות מגפת הקורונה.
תיק #666 - "פרשת הפיל שבחדר"
הצדדים לסכסוך: מאור פינקלשטיין נגד מור לרמן
המקור לכל הבעיות: אחרי אינספור ריסטרטים, יצא הזוג הצעיר לסופ"ש הזוגות והכיר בפעם הראשונה אנשים שעוברים בדיוק את אותו התהליך כמוהם. בעוד שחלק מהזוגות יצאו מורווחים מהמראה שהוצבה מולם, התובע הרגיש שדווקא הם לקחו כמה צעדים אחורה. שיא שלילי נרשם בדרך חזרה הביתה, במהלכה החליטה הנאשמת להשתלט על המושב האחורי ולשנוץ כל הדרך כשגבה מופנה לתובע. מספר ימים אחרי התקרית, הזוג היה אמור לארח חברים לארוחת ערב בדירתו של מאור, אבל בשל האירועים הנ"ל סבלנותו פקעה והוא החליט לבטל את האירוע ולהפסיק את התהליך בתוכנית.
מצד אחד, הוא צודק: זה לקח זמן, אבל מאור הצליח לפצח את המועקה שליוותה אותם מהיום בו הכירו. מסתבר שבמשך שבועות ארוכים השניים לא הבחינו בפיל שעקב אחריהם ורק אחרי שפגשו את דניס לראשונה ששאל "תגידו, למה הפיל הזה הולך אחריכם לכל מקום?", הם שמו לב אליו. התובע תמיד השתדל לעשות את מירב המאמצים כדי לרצות את הנאשמת, אבל כל אלו עלו בתוהו. בצער רב, התובע מבקש לנתק כל ההתקשרות עם הנאשמת.
מצד שני, למה מה קרה? אם מה שראינו במהלך התוכנית היה את מאור מתאמץ ומשתדל מעבר לכל הציפיות, אנחנו חוששים לקבל הצצה למערכות היחסים שלו מהעבר. כך או כך, אין שום סיבה להתווכח עם הרגשות של התובע, אלא רק להציף את הרגשות של הנתבעת, שמרגישה בדיוק אותו הדבר. לכל מטבע יש שני צדדים שלא רואים אחד את השני וכך גם במקרה הזה - שני אנשים חוו שני סיפורים שונים, אז עם כל הכבוד לצד שלו, אולי כדאי שיסיים את התהליך שהתחיל. כך או כך, הנתבעת מקבלת את דרישותיו של התובע ורוצה לומר תודה על כך שהיה לו האומץ לעשות את הצעד הזה עבור שניהם.
עדות מומחה: התובע הזמין את החברים שלו, הנהלת המלון ואת הדיילת שהגישה להם קוקטייל בדרך לירח הדבש, ואילו הנתבעת התעקשה שמי שיגיעו לשאת דברים אלה החברים הרווקים שלה, מעצבות החתונה בלבן והמנעול בדלת החדר של מאור. בשל עומס העדויות הוחלט שלא לזמן עדים בכלל, כי מי יודע מתי נצא מזה.
תיק #443 - "פרשת רגליים על הקרקע"
הצדדים לסכסוך: אריק חביב נגד דובי עמירה
המקור לכל הבעיות: קשה לשים את האצבע על האירוע שהוביל לסכסוך בין הצדדים, אבל ניקח סיכון ונשים את כל הז'יטונים על החתונה. אחרי שחזרו מירח הדבש, ניסו השניים להחליט היכן יגורו וכיצד יעבירו את סוף השבוע, אבל מהר מאוד השיחה התדרדרה והנאשמת נטשה את הרכב בכעס. בהמשך חגג התובע יום הולדת, ולמרות שהזמין את הנאשמת לחגוג עימו, היא בחרה שלא להגיע. ביום שלאחר מכן הגיע לדירתו עם עציץ מתנה כדי לדבר על הדברים, אבל השיחה שוב התפוצצה באמצע כשהתובע טען שהמשיכה לא קיימת בצד שלו.
מצד אחד, הוא צודק: החיים עצמם קורים כל הזמן ואפשר להבין אם אירע מקרה חירום שמנע מהנאשמת להגיע ליום ההולדת של התובע. באותה נשימה, הנאשמת הייתה יכולה לחסוך מכל הצדדים שברון לב אם רק הייתה מגדילה ראש ומקיימת שיחת וידאו עם חתן יום ההולדת, ובכך הייתה מרגיעה את רבבות האנשים שציפו לפגוש אותה. התובע מציב בפני הנאשמת שתי אפשרויות: להרים לו בהקדם האפשרי אירוע חלופי וגרנדיוזי לא פחות, או לתת לו הנחה של 10% ברכישת הדירה שלה.
מצד שני, למה מה קרה? הנאשמת מודעת לכך שהתובע פגוע עד עמקי נשמתו, והיא השתדלה לשמור על הכבוד של שני הצדדים לאורך כל הדרך. במהלך הקשר עשתה מאמץ כביר ונסעה מבית התובע לגן אותו היא מנהלת בכל יום, אך כשביקשה ממנו שישקול לעבור לגור איתה נתקלה בחומה בצורה, שגם עונה לה בסרקסטיות עוקצנית. לאורך כל הדרך הנאשמת שמרה על אופטימיות, פתחה את ליבה והשתדלה למקסם את החוויה עד תומה. אלה סיבות מספיק טובות כדי להבין שאם לנאשמת יש אירוע משפחתי חריג, מגיע לה פאס מיום הולדת שחוגגים כל שנה.
עדות מומחה: מלצרית מבית הקפה בברצלונה התכוונה להגיע לישראל יחד עם עץ רימונים כדי למסור עדות אופי על דובי, אבל בגלל מגפת הקורונה התבטלו כל הטיסות והיא נאלצה להישאר בבית. חבל, זה היה יכול לשפוך אור על כל המקרה.
תיק #160 - "פרשת הלימון המחייך"
הצדדים לסכסוך: נעם קציר נגד רוני לוי
המקור לכל הבעיות: בוקר אחד וללא התראה מוקדמת הטיחה הנאשמת בפניו של התובע לימון, מה שגרם לו לכאבים עזים במשך כל שעות הבוקר. כשביקש לנקום בעזרת כוס מים קרים סירבה לקבל את גזר הדין, התחמקה שוב ושוב מניסיונות הנקמה שלו ואף העצימה את המתיחות אחרי ששפכה על ראשו קערת קמח וביצים. אחרי שהתאושש, החליט שלמען שלום בית הוא ימרח על הפנים שלה טחינה.
מצד אחד, הוא צודק: אם לא פתחתם את הבוקר כשלימון התנגש לכם בשיניים, נבקש שלא תביעו דעה בנושא. כשהחיים נותנים לך לימונים, תכין מהם לימונדה, אבל אם החיים הטיחו בכם אותם, כדאי מאוד שתחשבו על דרך מקורית להחזיר להם. התובע חשב על תגובה פרופורציונלית וראויה, אבל הנאשמת העדיפה לברוח ולא להתמודד עם תיבת הפנדורה שהיא בעצמה פתחה. בינינו, יש לה מזל שזה נגמר בטחינה.
מצד שני, למה מה קרה? למה לעשות דרמה מכל דבר? מדובר בטעות תמימה שהייתה יכולה להיפתר בהתנצלות סמלית וחיבוק, למה לבזבז כל כך הרבה מצרכי בסיס ככה סתם? טוב, איפה הטחינה?
עדות מומחה: יגאל שילון ואלי יצפאן התכוונו להגיע כדי לשפוך אור על המקרה, אבל ברגע האחרון שלחו הודעת וואטסאפ בה היה כתוב "סתם עבדנו עליכם".
תיק #5325 - "פרשת פוקושימה"
הצדדים לסכסוך: הדר ברייר נגד דניס רוסקוב
המקור לכל הבעיות: הרבה לפני שידע שיקח חלק בחתונה ממבט ראשון, תכנן הנאשם טיול ליפן שיחל מיד עם תום התוכנית וימשך 24 ימים. כאילו שזה לא מספיק, גם אמא שלו צפויה להגיע לארץ באותו הזמן ולהשתקע בדירת הנאשם, מה שיגרור יציאה של התובעת מהדירה. הצמד פתח את הקלפים בביקור אצל המומחית יעל דורון, אבל למרות השיח הפתוח והכן, החליטו לבלות את הלילה בנפרד לראשונה מאז הכירו.
מצד אחד, היא צודקת: אי אפשר לקום וללכת מיד כשמסתיימת התוכנית - הם חייבים להתרגל לשגרה. הנאשם חייב לראות את הסיטואציה מהעיניים של התובעת, לעשות צעד לכיוון שלה ולהפסיק להתבצר בעמדה שלו. בואו לא נהיה תמימים, למרות התקופה האינטנסיבית שהם עוברים ביחד, הם חייבים לבחון את מערכת היחסים שלהם גם בחיים האמיתיים, הרחק מהמצלמות ומצוות המומחים. במקרה הזה לתביעה אין שום טענות, רק רצון להציג את הדברים כפי שהם.
מצד שני, למה מה קרה? גברת, מדובר בטיול ליפן שתוכנן במשך חודשים ארוכים, את באמת מצפה מהנתבע לבטל הכל כי הופעת לפתע בחייו? זה נכון שאין לדעת מה יקרה במהלך התקופה הזאת, אבל יש לנו ניחוש מושכל מה עלול לקרות אם הוא אכן יבטל את הטיול: הנאשם יהפוך ממורמר ובמשך כל התקופה רק ידמיין מה היה יכול לעשות אילו. אבל הכי גרוע, אם הוא לא יטוס ובסוף זה לא יעבוד, את לנצח תהיי האחת שהרסה לו את הטיול. אז אולי פשוט עדיף שתקני כרטיס טיסה ותצטרפי אליהם?
עדות מומחה: נעם קציר היה אמור להגיע לדיון כדי לתת את הדעת בתור בעל הבית, אבל הוא ביטל ברגע האחרון בגלל "תקרית קמח וביצים שדורשת טיפול מיידי".
