נדב בורנשטיין (צילום: מתוך "חי בלילה", קשת12)
צילום: מתוך "חי בלילה", קשת12

קרה היום דבר גדול. לפני שלושה חודשים ישבתי בארוחת חג אצל דודה של כפיר, שם ישב גם חבר של הבת, שמשרת בתותחנים. הוא אמר לי משהו שהדהים אותי: "אתה יודע שחייל בישראל בחובה מרוויח שקל ועשרים לשעה? לי יש הורים שעוזרים לי, אבל מה עם מי שאין לו?".

למחרת דיברתי עם איתן כבל. איתן חבר. אמרתי לו – 'איך זה יכול להיות?' והוא אמר לי "זה לא יכול להיות". באותו ערב פתחתי את התוכנית עם השאלה הזאת, לבוש במדי צה"ל. הקדשנו תוכנית שלמה לשאלה – איך זה יכול להיות שב-2021 חייל שמקריב הכל בשביל שאנחנו נוכל לחיות בשקט במדינה שלנו, החייל הזה מרוויח משכורת חודש שבקושי מספיקה לשבוע אחד.

סיימתי את השידור והסלולרי שלי הופצץ בתגובות. אלפי חיילים שיתפו את המצוקות שלהם, את הכאב שלהם. הבנתי שזה מאבק שחייבים להצליח בו – בשביל העתיד של החיילים שלנו, העתיד של המדינה שלנו. למחרת הקדשנו את התוכנית לשיחות עם החיילים. שוחחנו עם מי שלא סוגרים את החודש. סיפורים קורעי לב של מי שמרגישים שהם נותנים הכל ושזנחו אותם.

באותו שבוע יצאנו למסע, וזה היה חתיכת מסע ארוך. התחלנו עם שלט ענק - מול מקבלי ההחלטות. בקניון עזריאלי בתל אביב מול הקריה, מול משרד הביטחון. דרשנו את ההעלאה הצודקת הזאת. אמרנו, בואו נגייס עסקים, שייתנו הנחה לחיילים. 50% לחיילי צה"ל עד שיעלו להם את השכר ב-50%. זה היה היעד שהצבנו, יעד ספונטני, יעד שהיה נראה לנו מדע בדיוני. אחרי כמעט עשור שלא עלה השכר, שיעלו אותו ב-50%? אבל זה מה שהחלטנו. חשבנו שיהיה קשה לגייס אפילו עסק אחד.

נדב בורנשטיין (צילום: חי בלילה, קשת12)
"זו הכרה בכך שחייל בישראל צריך להרוויח יותר" | צילום: חי בלילה, קשת12

תוך שבוע גייסנו 800 עסקים, מהגדולים במשק – גולדה, מקדונלדס, מחסני חשמל, הולמס פלייס, דומינוס, פיצה האט ופאפא ג'ונס – כל הרשתות הגדולות נתנו 50% הנחה לחיילים. זה היה רגע כזה, של ערבות ההדדית, שאנחנו כל כך מצטיינים בה – מה שלא הבינו הפוליטיקאים הבינו בעלי העסקים, קטנים וגדולים. וככה נולד התו הירוק זית שהוצב לו באלפי בתי עסק בישראל. דרשנו 50% הנחה עד שיעלה השכר ב-50%.

היעד היה ההצבעה על תקציב המדינה. ואני לא יכול להסביר את תחושת התסכול כשהתקציב עבר – בלי להתייחס לחיילים, מבלי להעלות את השכר. בערב בתוכנית הקראתי שם שם, את שמותיהם של חברי הכנסת שלא תמכו בהעלאת שכר החיילים. שאלתי אותם – איך אתם יכולים להפנות עורף לחיילים? חשבנו שפספסנו את ההזדמנות, אבל לא ויתרנו. המשכנו לספר את הסיפור של החיילים. המשכנו להפעיל לחץ על הפוליטיקאים. ידענו שמאבק כל כך צודק חייב להצליח. 

הבוקר זה קרה. אחרי שהבטיחו ונעלמו, גמגמו ומרחו – גנץ, ליברמן וכוכבי הכריזו הבוקר על העלאה היסטורית, של 50% לשכר חיילי החובה. אם זה מספיק? לא. גם 50% יותר זה לא מספיק ב-2021. אבל זו התחלה. זו הכרה בכך שחייל בישראל צריך להרוויח יותר - שצריך לעודד בני נוער להתגייס ולתרום. החיילים לא עושים את זה בשביל הכסף. אבל זה גורם לכל אחד מהם להרגיש שמעריכים אותו הרבה הרבה יותר. "לחיילים אין כסף אף פעם ובזכותך נוכל לנשום לרווחה" כתב לי הבוקר חייל אחרי הפרסום על השכר שיעלה. והאמת? גם אני נשמתי הבוקר לרווחה. חיילי צה"ל – זה מגיע לכם. מכל הלב.