יוסי אליאס מגדיר את עצמו כ"נון נינג'ה". טיפוס לא ספורטיבי, שעיקר הפעילות שלו נעשית בחדרי ישיבות ועריכות, ופחות בקפיצות מעל מכשולי ענק וטיפוסים על קיר - אבל בקיץ האחרון הבמאי והעורך הראשי של "נינג'ה ישראל" מצא את עצמו מביא את בשורת השרירים החדשה למדינה שלמה. "זה ניסוי מעניין", הוא אומר, "בוא נראה מה קורה כשלוקחים את האדם שלא נראה כמו נינג'ה, בלשון המעטה, שמן שבורח מכושר כמו מאש, ותנו לו להוביל פרויקט של אנשים שנראים כמו מפעל לקוביות".
לא חששת מהריחוק שלך מעולם התוכן הזה?
"בהתחלה קצת, כי אני לא איש של ספורט ושל אתגרים. אבל אז חשבתי על זה ומהר מאד הבנתי שאין קשר. אני לא צריך שיהיו לי חיים ספורטיביים כדי לעמוד בראש התכנית הזו. הבנתי שאני צריך לעשות טלוויזיה כמו שאני אוהב, כמו שאני רוצה - שתהיה טלוויזיה טובה, חדשה, מאתגרת, מותחת, בידורית, מרגשת. ומהרגע שירד לי האסימון נכנסתי בזה בכל הכוח. מה שכן, זה לא יאמן כמה אנשים בכושר יש במדינה שלנו. אתה יושב באודישנים ורואה אותם, הם משקיעים וחיים ונושמים ואוכלים ספורט, בעצם ההגדרה "אוכלים" לא בטוח שתופסת פה - ואתה משתהה, 'איפה טעיתי?'".
ומתחיל לעשות כפיפות בטן?
"הייתי שמח לאמר שבעקבות זאת חיידק הכושר דבק בי ושזה שינה לי את החיים והפך אותם מקצה לקצה אבל לא ממש. הענף האולימפי החדש שאני אולי יכול להכניס לאולימפיאדה הבאה זה ירידה של 20 ק"ג והעלאה של 30 ק"ג מיידית, בזה יש לי הרבה ניסיון, אני מניח שאני יכול לקחת מדליה ולייצג את ישראל בכבוד באולימפיאדת טוקיו 2020 בענף הזה".
"אין הרבה תוכניות על המסך שמאפשרות לילדים להנות עם ההורים"
כשהם מוקפים בכמה מהספורטאים הכי מרשימים שנראו על המסך, יוסי והצוות - המנחים אסי עזר ורותם סלע ("גם כשרוניים ומלאי כריזמה וגם שרוטים במידה- בדיוק כמו שאני אוהב"), והפרשנים רותם ישראל וניב רסקין ("טונות של מקצועיות, התלמידים הכי חכמים בכתה") - מתכוננים לאירוע הגמר שישודר בשבוע הבא בשני חלקים. "לגמר הגיעו התותחים הכבדים של העונה - אלה שהגיעו הכי רחוק בזמן הכי קצר, והם מייצרים המון עניין", מעדכן אליאס, "הציבור נכנס לזה, התחברו למתמודדים ורוצים לדעת מה קורה איתם ועד לאן הגיעו. אנשים כמו אלכס חזנוב, יובל שמלא, רם לוין, יפתח קושניר, אור מיניאלי, כרמל רז רומאו - חיו את חיי ענף הטיפוס השגרתיים, זכו באליפויות אבל אף אחד לא באמת הכיר אותם או הבין מה זה לעזאזל הטיפוס הזה. פתאום הענף הזה קיבל זרקור לפרצוף ואני מרגיש שהם כאילו יצאו מחושך לאור. וזה מגיע להם. או אנשי כושר כמו אדם ברוטמן, רמי קורבנוב , מתן בלו ואחרים - הפכו לנערצים פתאום".
זה תפס משפחות שלמות.
"וזה מדהים. הילדים לגמרי בשגעת נינג'ה. אין יום שבו אני לא מקבל לפחות חמישה סרטונים של הורים ששולחים לי וידאו מהסלון שלהם שהפך למסלול המורכב מכורסאות, כריות, שולחנות ובאזר שעשוי מבקבוק פטל. יש כמה הורים שדרשו ממני פיצוי על זה שהילד כיסח להם את הריהוט. אין הרבה תכניות כאלה על המסך שמאפשרות גם לילדים להנות עם ההורים וגם להורים להרגיש בנוח שהילד יושב מול המסך בלי צנזורה".
הצפייה המשפחתית הזו, הפכה את התוכנית למובילה בקרב ילדים ובני נוער. פרק חצי הגמר הראשון, ששודר מיד אחרי החגים בערוץ 12 הגיע ל-22.9 אחוזי רייטינג אך זה לא היה מובן מאליו שהפורמט המקורי מיפן יצליח לסחוף ככה את הישראלים.
אילו אדפטציות עשיתם כדי להתאים את התכנית לישראל?
“זה לא סוד שחששנו שאולי הפורמט לא יתאים לקהל הישראלי, וזו הסיבה שלפני שנתיים כששקלנו ב'קשת' לרכוש אותו, החלטנו לבסוף שלא. אבל בסוף שינינו את ההחלטה - הרגשנו שיש פה בשורה טלוויזיונית, סיכוי טוב לרענן את המסך ועדיין להתאים אותה לקהל שלנו ואני שמח שהתוצאה היא מאוד ישראלית בעיני. הבנו שלא נהיה כמו האמריקאים, לנו יש משהו ייחודי שהוא רק שלנו - גיבורים מקומיים, מלחמות, צבא, הישגיות יוצאת דופן, תחרותיות, מנחים מיוחדים. רצינו לחזק את הרגש, להעצים את ההישגיות ואת הרצון להצליח שיש בכל אחד מאיתנו".
אבל אנחנו רוצים לראות אנשים נופלים!
“אז נכון, דאגנו שתקבלי גם את זה. אבל רק לאחר שביססנו את עצמנו כתכנית רצינית והשגית, אפשר לשבור ולהראות קליפים מצחיקים של נפילות".
אתה מודע לכך שיש מי שצופים בתוכנית רק בשביל הממתק לעיניים?
"אני מניח שיש הרבה כאלה שנהנים לשטוף את העיניים. למה לא בעצם? המתמודדים נראים טוב, מדובר במתחרים שאין להם בעיה להוריד חולצה ולחגוג את הגוף שלהם, אבל זה לא סקסיסטי בשום צורה, זה מרגיש נורא טבעי. אין לי בעיה אם זה מביא גברים ונשים לצפות בתכנית, יש גם כאלה שזה מכניס אותם לדרייב, הם רוצים להראות ככה ומתחילים להתאמן במיוחד לנינג'ה".
מעורבותו של העורך הראשי מתחילה כבר בשלב הליהוק. "בפרויקט ענק כזה שבו מלוהקים כ-300 מתמודדים צריך לשלוט על כל כך הרבה דברים עוד לפני הצילומים", מספר אליאס, "צוות הליהוק בראשות המלהקת הראשית לירון עינב פגש יותר מ-5,000 בחורים ובחורות שרצו להשתתף בתכנית. הם ממליצים לי במי מהם לצפות. לאחר צפייה של מחלקת התוכן בראשותי אנחנו מחליטים מי מגיע לשלב הבא שכולל מבחן פיזי מתקדם עם היועצים המקצועיים שלנו, רועי גולדשמידט ואביעד פורמן ומשם לראיון איתי ועם צוות התוכן שעובד איתי. מי שעובר את המבחן הפיזי בהצלחה ומרשים אותנו בראיון האישי ממשיך לשלבים המתקדמים- בחינה פיזית נוספת, תחקיר עם צוות התחקירנים ובסיומם אנו צריכים להחליט מי נכנס לקאסט של העונה ומי נשאר בחוץ. ראינו מתחרים מכל הסוגים, מכל הגבהים, מכל השכבות הסוציו אקונומיות, מכל המינים".
למי התחברת במיוחד?
"אחד המתמודדים שהכי מרגשים אותי זה מתן ברמן, קטוע הרגל שעשה כמעט את הבלתי ייאמן בתכנית. אני יכול לגלות שגם לעונה הבאה כבר נרשם קטוע רגל נוסף שרוצה להוכיח שהוא יכול לעשות את זה. בעיניי זה מרגש וזה אפילו על-אנושי ואמיץ בכל קנה מידה. מדהים אותי שכשאותנו עוקץ יתוש או צורבת מדוזה אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם זה - מתן בחר בעצמו לכרות את הרגל שלו, בגלל כאבי תופת, והבחירה הזו החזירה אותו לחיים. הספורט שבא לאחר מכן - כבר הציל לו אותם לגמרי".
"מתמודדים מחכים לפעמים לילה שלם לתורם על המסלול"
כשאליאס בן ה-41 מסתכל אחורה על חייו הטלוויזיונים, הוא נוכח כי מעולם לא היה מעורב בפרויקט שאי אפשר לקרוא לו "ענק". הכל גדול אצלו. הוא התחיל את הקריירה הטלוויזיונית בתפקיד זוטרים והתקדם לדרגת עורך, משם החל לשמש כעורך בתכניות ריאליטי בכל הערוצים, בין השאר - הישרדות והיפה והחנון בערוץ 10, דייט בחשכה ואקס פקטור ברשת, עד שחזר ל"קשת" שבה שימש בעברו הרחוק כעורך "אורי גלר מחפש את היורש". כיום הוא משמש בתפקיד כפול של מפתח תוכן בכיר בערוץ ולאחרונה גם הבמאי והעורך של "נינג'ה ישראל". "יש לי עוד רעיונות שאני לא יכול לחשוף בשלב זה", הוא אומר, "יש אפילו איזו דרמה במגירה שלי שאני יודע שיגיע היום שהיא תיכתב, אבל אני תמיד נמשך לדברים הגדולים, אני רוצה את הכי טוב והכי מוצלח. יש בזה גם הרבה סיכונים. נינג'ה זו תוכנית הרבה יותר גדולה מכל דבר שעשיתי בעבר, בעיקר בהיבט המאסה כי זה ליהוק תחקיר וצילומים של מאות משתתפים, ואני חייב לציין שזו עבודת צוות. אם לא אנשי התוכן המוכשרים שהולכים איתי כבר שנים מהפקה להפקה כמו במאי העריכות עמיר גלעד, והעורכים רונה רום, שני ממליה, אורן פולק, וסימה סבג, לא הייתי יכול להשתלט על המפלצת הזאת. זכיתי גם למפיק-על שהיה שותף שלי לדרך, שי בן סעדון, שהצליח להגשים לי את כל הרעיונות והיה אחראי לכל ההקמה המטורפת של המבנה הענק הזה".
עם כל ניסיונו, במעבר לנינג'ה אליאס עבר משהו שאפילו הוא לא חווה מעולם - עבודה לילית שהפכה את חייו לג'ט לג מתמיד. "מזל שאני אוהב לעבוד בלילה ואני ציפור לילה שכזאת, אבל עדיין הצילומים הם בין פעמיים לשלוש בשבוע בנמל חיפה בלילה. אצלנו, כשיורד החושך וכולם הולכים לישון, הכל מתחיל. אנחנו מצלמים עד שש בבוקר, לפעמים נשארנו גם כשעלה האור. המתמודדים מחכים לפעמים לילה שלם לתורם עלות על המסלול. ואז אין ניסיון שני, אין דרך לתקן. האמת יוצאת על המסלול לטוב ולרע - וזה גם מה שמייחד את התוכנית בעיניי".
למה בעצם אי אפשר באור יום? רק בגלל החום?
"גם בגלל החום הישראלי אבל גם ובעיקר בגלל שיש משהו בלוק של המסלול בלילה, שנראה יותר יפה ויוקרתי. נורא רצינו לצלם ליד נמל כדי לקבל את הרבדים והעומקים בפריימים, ובחיפה עם הכרמל והים באופק זה יצא מקסים. הבעיה בלילה היא לא להחזיק את עצמנו ערים. הבעיה שאני והמפיק שי בן סעדון צריכים להחזיק ארבעה מנחים-פרשנים בעירנות שיא בשעה ארבע וחצי בבוקר ועוד לבקש מהם להיות חיוניים וטלוויזיוניים. בואי נגיד שאם יבוא לך פעם לראות איך רסקין ישן - יש לי תיעוד. ואם תרצי לראות עד כמה רותם סלע פוערת את הפה כשהיא מפהקת - יש לי בכמויות. בכלל, הרבה צחוק עם אסי ורותם ועם רסקין ורותם, לראות את רסקין רוקד זו חוויה שמיימית שכל אחד חייב לעצמו. כשאנחנו עייפים יוצאים מאיתנו הדברים הכי מעניינים".
נשמע כיף
"האמת שהיה לנו לילה שבו אף אחד לא עבר ולא הגיע לקיר ואז הכיף התחלף בייאוש גדול, על סף היסטריה שאולי התוכנית לא תעבוד, ואיך אני אערוך מזה תוכנית. בסוף זה הסתדר מעולה, זה היה אחד הפרקים הטובים עם נתוני הצפייה מהגבוהים של העונה".
רגע לפני הגמר, ההכנות לעונה הבאה כבר התחילו - לפחות בשגרת האימונים של מי שרוצים גם. בחודשים האחרונים הוקמו לא מעט מתקני אימון לנינג'ה ברחבי הארץ, תופעה שלא הפתיעה את אליאס. "זה יילך ויתרחב עם השנים בדיוק כמו שקרה בארה"ב. בארה"ב אנשים מקימים מכשולי נינג'ה בחצרות הבתים כדי להתכונן לעונות. גם בארץ מכורי הפורמט שחיכו שהתוכנית תגיע לארץ בנו לעצמם אתגרים צמוד לבית ויש לנו המון מתמודדים כאלה שבאו מוכנים. אני מאמין שלקראת העונה השנייה זה ילך ויתעצם. פונים אליי גם המון סלבריטאים וסוכנים שלהם, וגם המון ספורטאים פעילים שרוצים לבוא לעונה הבאה".
מה שאנשים מצפים לראות בשנה הבאה, זה יותר נשים מתמודדות
"זה לגמרי בראש סדר העדיפויות שלי. אני מקווה שמספר הנשים יגדל ואני בטוח שמעונה לעונה, ככל שהתוכנית תמשיך - התופעה תגרור אחריה המון נשים שיאמינו בעצמן שהן מסוגלות לעשות את זה. צריך לזכור שגם בעולם האחוזים לעומת הגברים הם נמוכים מאוד, אבל היו נשים תותחיות שתפסו את הכותרות כמו ג'סי גראף וקייסי קטנזרו שהן תופעת טבע הנשים האלה. אני יכול לגלות לך שהליהוק שלנו התחיל ממש בימים אלה ואנחנו בטירוף לגייס נשים מעולות. וזו הזדמנות מצוינת לקרוא לכל הנשים שקוראות את הראיון הזה ומחוברות לקטע הספורטיבי אתגרי - בואו, זו חוויה שאתן לא יכולות להפסיד. מקסימום תפלו לבריכה. הרוב נופלים בסוף".
אתה עצמך נפלת?
"עליתי לנקודת הזינוק רק פעם אחת, אבל רק מלהסתכל על המכשול הקל ביותר- הסטפר, רעדו לי הברכיים וחזרתי מהר לקרקע הבטוחה. וכך הסתיימה לה הקריירה המבטיחה שלי כנינג'ה".
תמונות יוסי אליאס: עופר חן
אירוע הגמר של "נינג'ה ישראל 2018" ישודר בשבוע הבא בשני פרקים. חמישי ומוצ"ש בערוץ 12
