בפתיחת הסדרה החדשה "ישמח חתני" (פרק חדש הערב, ראשון, אחרי החדשות בערוץ 12), פגשנו שוב את אתי, מרגלית, תקווה, אורה ויפה, גיבורות קהילת מוסייף בירושלים שנכנסו לנו ללב בסרט המצליח. יפה, שנישאה בסרט לבחיר ליבה נפתלי (אסף בן שמעון), מתמודדת עכשיו עם שובו המפתיע והמטלטל של אהבת נעוריה, קובי פליסיאן (צחי הלוי) - שרוצה לנקום באנשי השכונה ועל הדרך להחזיר אותה לזרועותיו.
עבור יפית אסולין, שמגלמת את יפה בכשרון רב, הפעם הראשונה שפגשה את הלוי הייתה על סט הסדרה. "לא הכרתי את צחי לפני, זאת הייתה הפעם הראשונה שעבדנו יחד", סיפרה בראיון לדנה גרוצקי ודרור גלוברמן ב"פאולה וליאון", "הכרתי בן אדם מקסים, אדיב, עדין ומצחיק. יש בו המון שקט ועוצמה פנימית, גם כבן אדם וגם על המסך".
אסולין והלוי חלקו בחודש שעבר מאורע מרגש - שניהם הפכו להורים בפעם השנייה. "דיברנו על זה ותיזמנו את זה", צחקה אסולין, "אמרנו שהילדים שלנו ישחקו ביחד כדורגל או שחמט. ילדתי לפני שלושה שבועות וזאת הפעם השנייה בסך הכל שאני יוצאת מהבית. יש לי בן זוג מדהים, פרטנר מפרגן שיודע את העבודה, וגם משפחה וחברים מדהימים. יש לי מלא עזרה".
יש לך זמן ליהנות מהצלחת הסדרה או שאת מוצפת בגלל האימהות?
"הפערים במקצוע הזה הם פסיכים. אני יושבת בבית ומניקה, ורואה את עצמי על המסך בתפקיד ראשי. יש דיסוננסים, אבל אלה שתי שמחות וזה מגניב. יש תחושה של 'פלואו' עם התינוק, הוא פשוט הצטרף לתשתית קיימת. כיף לי, אני רגועה ונהנית".
איזה תגובות קיבלת אחרי שני הפרקים הראשונים?
"תגובות מטורפות. מלא אנשים רואים את זה, עוצרים אותי ברחוב, זה פשוט כיף אדיר. צפיתי בפרקים כמו כל עם ישראל ונהניתי מכל רגע, צחקתי. השוותי את יפה של הסדרה לעומת יפה של הסרט והייתי מרוצה".
איך את מסבירה את האהבה שיש לסדרה ולדמויות שבה?
"יש ב'ישמח חתני' משהו מאוד אנושי ותמים, נותן קצת תחושה של פעם, של קהילה. זו סדרה שהיא 'גוד וייב', כיף לראות אותה וליהנות מהאנשים האלה. יש המון אהבה בסדרה כי הקהילה מחוברת ומלוכדת מאוד. הדמויות אוהבות מאוד אחת את השנייה ויש ביחסים ביניהן את הפיצ'פקעסים הקטנים האלה".
מה הרגע שהכי זכור לך מהצילומים?
"זה היה קרנבל ממש. בגלל שהיינו ביחד גם בסרט אנחנו כמו משפחה, הייתה אווירת צחוקים וחיקויים. גם אני מחקה אבל הייתי יחסית סולידית לעומת החיקויים שעשו עינת שרוף ואוולין הגואל. נורא נהניתי מכולם, איציק כהן קרע אותי מצחוק עם הג'סטות הקטנות שלו".
איך עברה עלייך שנת הקורונה?
"לרוב השחקנים היה מאוד קשה והם לא מצאו את עצמם, לא הייתה עבודה ולרוב השחקנים זה גם עניין של זהות, מעבר לפרנסה. זה דבר שלא הייתי מזלזלת בו. אם אתה לא מופיע על הבמה או על המסך, זה כאילו אתה לא קיים. באופן אישי, הרגשתי שונה מכולם. הייתה לי דווקא תחושת רווחה, הייתי בהריון ולכתת את רגליי עכשיו על הבמות זה לא הדבר הכי קל. הרבה פעמים אני מרגישה במירוץ, עד כדי כך שאני לא מספיקה לשמוע את המחשבות של עצמי. אם יש משהו ששווה לקחת מהתקופה הזאת, זה להוריד קצת את הרגל מהגז".