חברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה אפרת רייטן לא חלמה להיות פוליטיקאית, אבל גם לא כוכבת ילדים. כך יצא שמי שהתרגלנו לראות מעל דוכן הנאומים בכנסת ובדיונים מלווה אותנו כבר קרוב לשלושים שנים בתפקידים שונים. הערב (חמישי), היא סיפרה לרפי רשף ב"אינטימי" על המשמעות שהיה לאביה בחייה, האם היא מתכננת לקרוא תיגר על מעמדה של יו"ר המפלגה מרב מיכאלי והלידה השקטה שהצילה את ביתה ואותה.
הקריירה של רייטן, 50, התחילה בצבא כששירתה בלהקת פיקוד דרום, משם המשיכה לבית ספר למשחק ואז הגיעה הפריצה הגדולה - מנחה בערוץ הילדים. למרות התפקיד הנחשק והחיים באור הזרקורים היא החליטה בגיל 28 לפנות ללימודי משפטים, במקביל להנחיית תוכנית בוקר. היא עבדה עשר שנים במשרד יוקרתי וב-2021 היא נבחרה לכנסת. "לכל בן אדם יש לפחות קריירה אחת בחיים, שלי זו כבר השלישית, אני מברכת על מה שיש לי", היא סיפרה והוסיפה כי כבר בילדות בער בה הדחף להצליח.
>> צפו בפרק המלא של חברת הכנסת אפרת רייטן ב"אינטימי" עם רפי רשף ב+12
את מאוד ורסטילית. אלופת הארץ בקפיצה לגובה, זמרת, שחקנית, מנחה בטלוויזיה, עורכת דין, חברת כנסת. במה היית פחות טובה?
"אני לא יודעת לומר. כל דבר שלקחתי על עצמי, נשאבתי לתוכו לגמרי, וזה הביא אותי להישגים יפים".
אין פחד או חרדה?
"כמעט ולא".
המון ביטחון עצמי.
"אני חושבת שזה בעיקר תחושה. כמו כל אדם גם לי יש חוסר ביטחון בדברים מסוימים".
איפה הוא בא לידי ביטוי?
"חוסר הביטחון בא בדרך כלל כשיש תחושה של 'האם לעשות דבר מסוים או לא'. מהר אני חוזרת לילדות, לזמנים בהם נבחנתי לעומת אחרים. אמנם גרנו ברמת השרון, אבל לא היינו מהמשפחות המבוססות. נהפוך הוא, גרנו בדירה קטנטנה של שלושה חדרים, ושני האחים שלי גרו איתי באותו חדר. לא היינו מהמשפחות הנוצצות, וההשוואה הזו לאחרים, שיש להם ושהם מצליחים שם אותי במקום של: 'האם אני פחות? האם אני צריכה להוכיח?'".
באיזשהו מקום זה נותן לך דרייב, לא?
"הכל נותן דרייב".
והדרייב השתלם. את מצליחה להיות אלופת הארץ. זה בטח היה אורח חיים תובעני.
"ממש. הייתי בת 15, וכבר אז אהבתי לעשות דברים עד הסוף. לא יודעת אם המילה זה אהבה אבל אני מרגישה מחויבת וחסרת מנוחה אם אני לא עושה את הדברים יום-יום עד הסוף, במשך כל היום".
ויתרת על דברים אחרים?
"לא ראיתי את זה ככה. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 12. כשהם נפרדו הספורט היווה בעבורי מקום שבו יכולתי לשחרר כעסים ואכזבות. כשהייתי יוצאת לריצות ארוכות הייתי פורקת שם את כל האכזבות והפחדים שלי. הייתי חוזרת הרבה יותר בכושר ורגועה".
נראה כי לא סתם נחרט ברייטן הזיכרון של הספורט כמפלט ממציאות לא פשוטה. בגיל 12, היא עברה טלטלה לא קטנה בהקשר המשפחתי כאשר הוריה התגרשו, והפרידה הובילה למשבר בחייה ובחיי המשפחה.
הגירושים היו כרוכים גם בקשיים כלכליים?
"נכון. הרגיש כאילו הקרקע נשמטת, לצד תחושת בדידות ושינוי כלכלי – מיציבות לחוסר יציבות. בעיקר אני זוכרת את ה'לבד' בשנים האלה. זה נמשך שנתיים-שלוש".
את לא בן אדם שמשתף חברים, שמבקש כתף תומכת?
"פחות. תחושת הלבד הייתה אולי פאניקה שאחזה בשני ההורים שלי. כל אחד עם החיים שלו ומתוך השבר הזה כל אחד מהם הצליח להחזיק את עצמו, אבל הבית ממש הוזנח. הייתי חוזרת הביתה מבית הספר, פותחת את המקרר והארונות ולא היה מה לאכול".
ידעת למרוד ולהביע כעס?
"כן. בתוך הבית מאוד כעסתי, הייתי ילדה מאוד עצבנית כלפי אמא ואבא. היו ריבים איומים ושתיקות שנמשכו אפילו שבועות, ברוגז".
"ראיתי את הכוח של אדם לדבוק בחיים ולא לשחרר"
כשהמצב היה לא פשוט והחיכוכים עם ההורים היו סוערים במיוחד, לרייטן היה מי שיושיט לה יד - אבא שלה. חברת הכנסת שיתפה בהתרגשות על משמעות אביה בעבורה, הרגעים האחרונים שלהם ביחד בבית החולים והפנטזיה כי מצבו עוד עשוי להשתפר. "באבא היו תכונות של שלום, פשרה וחום".
הוא היה מושא להערצה מבחינתך?
"כן. הוא העניק לי הרבה ביטחון עצמי. כאבא שיש לו בת אחת עם שני בנים אני זוכרת עד היום את המבט שלו, כאילו אומר לי 'את לא פחות מאחרים, את יותר טובה מאחרים, לכי עד הסוף'. התחושה הזו ממש השפיעה עליי, וזה ממש עוצמה שמלווה אותי לכל מקום בחיים".
היית איתו בשלבים האחרונים בבית החולים?
"זה היה ממש נורא. אדם שנכנס על רגליו לבית החולים ובמשך חודש שלם אתה רואה אותו הולך ונגמר, דועך מול העיניים. הזיכרון החזק שיש לי זה המלחמה שלו על החיים. עד הרגע האחרון ראית את כוח החיים למרות שהוא כבר היה מחובר למכשירים, הונשם וחטף שבץ. ראיתי את הכוח של אדם לדבוק בחיים ולא לשחרר. ברגעים האחרונים, בערב שבועות, הרופאים קראו לנו וישבנו אחי ואני לידו. ראינו אותו סובל ואמרנו לו 'אבא די, תשחרר. אני מבקשת שתשחרר, אני סובלת. בבקשה תשחרר'. הוא שיחרר וזו הייתה תחושה מורכבת. אני שמחה שהייתי לידו ברגעים האחרונים של חייו אבל זו תחושה מורכבת שלא עוזבת".
היית מאוד מפוכחת, לא הייתה פנטזיה שהוא ייצא מזה?
"היו רגעים. כמובן שברגע הזה כבר לא, אבל יומיים-שלושה קודם לכן עוד נלחמנו להחזיק. אבל באותו רגע כבר ראיתי שיש פער בין הרצון שלו להחזיק לבין הגוף שלו".
קיבלת ממנו את הנחישות והמאבק עד הסוף?
"הוא היה אלוף משנה בצבא. כל הילדות שלי הייתה בסביבת חיילים וקצינים. אני עקשנית גם בלי קשר אליו, אבל את הרצון להילחם והסירוב לוותר קיבלתי ממנו".
עקשנית זה גם חוסר פתיחות, לא תמיד להקשיב לצד השני.
"ההיפך, לפעמים אני לוקה בהקשבת יתר לצד השני, עניין ההקשבה כמעט קדוש בעיניי. רק דרך הקשבה אפשר להגיע להישגים. אבל הרבה פעמים כדי להגיע למטרה שאני מאמינה בה, אני צריכה להיות עקשנית, ואז אני הולכת על זה בלי לדפוק חשבון".
"הניסיון לשים אותי במגירה שמתאימה לאחרים לא הרגיש לי קשור אליי בשום צורה"
כאמור, הרבה לפני שרייטן ניסתה להעביר חוקים בכנסת היא הייתה מנחה בערוץ הילדים, דבר אשר לווה בניסיונות של אחרים להקטין אותה. גם כשהגישה תוכנית בוקר היו מי שניסו להכניס אותה למסגרת "היפה". רייטן מבחינתה מאוד גאה בדרך שעשתה. "אני שמחה שעברתי את זה כבר מגיל צעיר ונכנסתי לטלוויזיה כי להגיע היום לכנסת יכול לגרום לבלבול מתשומת הלב, העיתונאים שרצים אחרייך והתחושה שאתה חשוב. להיות מפורסם זו מעמסה מאוד גדולה עבור בן אדם והוא עלול להתבלבל".
הייתה תקופה שהרגיז אותך שאמרו 'זו מערוץ הילדים'.
"כן ולא. זה מורכב. זה מרגיז כשזה בא ממקומות של אנשים שמבקשים להקטין, אף על פי שזה היה התקפיד הנחשק באותה תקופה ואני שמחה שהייתה לי האפשרות".
למה להקטין?
"הסגנון או התוכן כאילו באים לומר שהתפקיד הוא רדוד ועכשיו כשהגעת לעולם של הגדולים, לכי תחזרי לעולם הילדים".
איזה ציון היית נותנת לעצמך כשחקנית?
"לא משהו".
הבנת שזה לא הצד החזק שלך?
"אני חושבת שהייתי בסדר, עשיתי המון תפקידים, אבל הייתי בסדר לא יותר. רציתי להיות יותר אבל הבנתי שאני בסדר. גם היום לא חסרים שחקנים שהם רק בסדר".
יצאת די מתוסכלת מהנחיית תוכנית הבוקר עם מני פאר.
"לא בגללי. הייתה תחושה שלהיקו אותי על תקן היפה והיו לי הרבה ויכוחים על זה. אמרתי: 'אני מבינה שאני מתאימה לכם למשבצת אבל אותי זה לא מעניין'. לא הייתה אוזן קשבת. כשהגעתי לטלוויזיה התחיל להיות אישיו סביב המראה שלי. היה פער בין איך האופן שהתייחסתי לעצמי לעולם שהתייחס אליי באופן שטחי רק בגלל שאני הייתי בחורה צעירה ויפה שהגיעה לטלוויזיה. הניסיון לשים אותי במגירה שמתאימה לאנשים לא הרגיש לי קשור אליי בשום צורה".
הו אה מי זו באה, ראש המפלגה הבאה?
רייטן, שהחליטה לעזוב את עולם הבידור ולעבור לעסוק בעריכת דין, ידעה כי ייתכן ומדובר בעוד שלב בדרך לעבר החיים הציבוריים. עו"ד אלי זהר ז"ל, היה בשבילה מנטור שבמידה מסוימת הכין אותה לפוליטיקה. "בגיל 39 הלכתי להתראיין אצלו כדי לעשות התמחות. הוא היה איש מקסים, חכם וייחודי. הוא חשב שהשתגעתי, אבל הלכתי על זה בלב שלם".
הפוליטיקה הייתה יעד או די במקרה?
"היא לא הייתה יעד. התיקים האנושיים שעסקתי בהם בעלי הפן ציבורי ומנגד תחושת חוסר החיבור שאני עושה דברים רק בשביל כסף, הבשילו להבנה שאני הולכת לציבורי. לא ידעתי בדיוק לאיזה כיוון".
העברת 70 חוקים.
"זה דבר מדהים שאני הצלחתי להעביר את חוקים כמו החוק של כלבי שירות להלומי קרב. זה היה תקוע בכנסת במשך הרבה מאוד שנים".
זה רגע של קתרזיס שאת בוכה מעל הדוכן?
"אני מתרגשת יחד עם האזרחים, אני מרגישה שהם הלקוחות שלי כמו כשהייתי עורכת דין. כרגע הם הלקוחות שלי ונכנסתי בנעליהם כדי לקדם את מה שהם צריכים".
את תהיי בכנסת הבאה?
"הכוונה היא שכן. אני מאמינה בדרך שלי באמונה שלמה. יש דברים שלא תלויים בי".
תתמודדי על תפקיד יושבת הראש?
"ייתכן. זה דבר שהוא תלוי בנסיבות וטיימינג".
איך היחסים שלך עם מרב מיכאלי?
"טובים מאוד".
גם אחרי שאמרת שייתכן שתתמודדי?
"מרב מעל עשר שנים בפוליטיקה והיא מבינה אותה היטב. יהיו עוד אנשים שירצו להתמודד וככה צריך. זו מפלגה דמוקרטית ובסוף בוחרים אותנו".
"נאלצתי לקבל החלטה והצלתי את החיים של הבת שלי"
את החיים רייטן חולקת לצד בן זוגה גל ולהם שני ילדים: עומרי ואביגיל. כשנשאלה בעבר אם יש משהו שהיא מתחרטת עליו היא ענתה שהיא מצטערת שלא הכירה את גל עשור מוקדם יותר. "אני חושבת שזו תשובה ראויה שאני עומדת מאחוריה", היא סיפרה לרשף.
לא כל כך מצאת את עצמך באותן שנים?
"גיל 20 עד 30 היו שנים מאוד סוערות. אני חושבת שהפוקוס, השקט והחיבור שגל הביא לחיים שלי גרמו לי לחשוב למה זה לא קרה מוקדם יותר".
הזיכרון שלך מהשנים האלה של פרסום ומערכות יחסים זה לא זיכרון נעים?
"הרבה בלאגן, דרמות וחוסר פוקוס. היום אני מסתכלת על זה בסלחנות ומבינה שזה היה עוד לבנה בדרך לבניית אישיות ותפיסת חיים".
התמודדת עם הטרדות מיניות?
"אני מניחה שלא יותר מכל אישה אחרת שחווה את זה ביומיום, גם ב-2023 לצערי. הפתיע אותי שאפילו שכבר הייתי עורכת דין מנוסה, שותפה במשרד, עדיין היו אנשים שהרשו לעצמם ממש לעבור את הקו הברור שלא עוברים".
" target="_blank" rel="noopener">
הטרידו אותך קולגות, בוסים, אנשים שלכאורה יותר חזקים ממך?
"אני אקח את הסיפא של הדברים שלך. כן, אנשים שלכאורה היו יותר חזקים".
וידעת להדוף אותם?
"כן. לאורך כל החיים, אבל זה לא משנה את התחושה שנשארת עוד שנים אחר כך של זעם, פשוט זעם על אנשים שלא יודעים את הגבולות ואת כללי המשחק".
סיפרת שעברת הפלה מצילה חיים.
"שני הילדים שלי הם מתהליך של הפריה חוץ גופית, לא היה לי פשוט להיכנס להריון. באחת הפעמים היה סיבוך בריאותי מאוד מדאיג, ונאלצתי לקבל החלטה שיכול להיות שבעבור מישהי אחרת היא הייתה שונה. קיבלתי החלטה לעשות הפלה יזומה והצלתי את החיים של הבת שלי היום".
גם את היית בסכנת חיים?
"יכול להיות שאם הייתי שומרת על ההיריון כפי שנכנסתי אליו זה היה מסכן לי את החיים".