בימוי: גלעד טוקטלי 

פרקליטיו של ראש הממשלה, עורכי הדין אלי זהר ורועי בלכר , מסרו בתגובה: 

אשר לבנק לאומי: "אין בפרשה זו ולא כלום. אין בפעולותיו של ראש הממשלה בתפקידו כשר האוצר ולו צל צלו של יסוד פלילי. מר אולמרט פעל לכל אורך הדרך אך ורק לטובת האינטרס הציבורי. המכרז למכירת גרעין השליטה בבל"ל הצליח מעל למשוער, וד"ר זליכה היה הראשון להכריז על כך". 

אשר לשאלה מדוע לא דיווח ראש הממשלה על קשריו הקודמים עם בעלי עניין - "קשריו של ראש הממשלה לא הקימו כל חובת דיווח, ובוודאי שלא היה בהם כדי לגרום למר אולמרט להעדיף מי מהמשתתפים במכרז. התיקונים בתנאי המכרז חלו על כל המשתתפים באופן שוויוני לחלוטין. אין ברמת הקשר של מר אולמרט עם מר לואי, גב' בן דוד או פרופ' גרוס אפילו מראית עין של סכנת הטעיה. יתרה מזאת, אם יש טענה כי מר אולמרט צריך היה לדווח על קשריו עמם, הרי שהיה עליו לדווח גם על קשריו עם נוחי דנקנר, רם כספי, יעקב נאמן, שלמה נס, לב לבייב ואפילו עם סגן נשיא ארה"ב לשעבר, מר דן קוויל - שהיו כולם מעורבים במכרז, כולם מכריו, ועם חלקם יש לראש הממשלה קשרים קרובים והדוקים בהרבה מאלו שיש לו עם לואי, בן דוד וגרוס". 

לגבי פרשת רמו בן-שושן ומרכז ההשקעות מסרו פרקליטיו של ראש הממשלה: "לשכת השר אולמרט (ובכלל זה גם מר עובד יחזקאל) פעלו בעניין על פי כל הנורמות הראויות, גם על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שפורסמו מאוחר יותר. פניותיו של מר בן שושן הגיעו לעוזרי השר, והופנו, בהתאם להנחיות היועץ, לטיפולם של מנכ"ל המשרד והיועצת המשפטית והם שקיבלו את ההחלטה בעניין זה, ללא כל מעורבות מצד השר או לשכתו. הוא הדין בישיבה שזומנה בלשכת השר: השר עודכן בעמדתו של מנהל מרכז ההשקעות, שגובשה בהמלצת כל הגורמים המקצועיים, ואושרה לאחר מכן על ידי מנהלת מרכז ההשקעות". 

 ממרכז ההשקעות נמסר בתגובה: "כל התשובות ניתנו למבקר המדינה, ומכל מקום פעולות המרכז היו כולן ללא פגם". 

מיקי צולר טוען שמעולם לא נפגש עם איציק מיכאלי.